"אתה אוהב יין?", שואל אותי הברון האיטלקי פרנצ'סקו ריקאסולי, הבעלים והמנכ"ל של יקב ריקאסולי, כאשר אנחנו נפגשים לראיון מיוחד לפורבס. מה עוד אפשר לענות חוץ מ"כמובן", כאשר השואל הוא נצר למי שנחשבת כמשפחה הוותיקה ביותר בעולם בתחום היין. מסמכים עתיקים שנשמרו עד ימינו מעידים על כך שמשלוחי יינות ריקאסולי לשווקים שונים בעולם התקיימו עוד בשנת 1690.
הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל – לרכישת הגיליון
המשפחה, שמייצרת יינות במשך דורות ביקב שלה שבטירת ברוליו באיטליה, אף תרמה לייסודה של אגודת קהילת היין שביססה את החוקים המזהים את מקורו של כל אחד מיינות חבל טוסקנה.
רגע חשוב בתולדות היקב התרחש בשנת 1829, אז הברון באטינו ריקאסולי (סב סבו של פרנצ'סקו, שהפך מאוחר יותר לראש הממשלה השני של איטליה) נטל על עצמו את ניהולו והשקיע את מרצו ביוזמות חדשות לחקלאות הטוסקנית ובעיקר ליצירת היין. בשנת 1841, אחרי שבילה שנים בלמידה והכרת הכרמים של טוסקנה והיינות המיוצרים באזור, פיתח באטינו את נוסחת הקסם, שמשלבת מספר זני ענבים שיוצרים את מה שנחשב כיין הקיאנטי הטוב ביותר של טוסקנה. התערובת כוללת ענבי סנג'ובזה המעניקים ליין את הארומה והחוסן, ענבי קאניולו המעדנים את טעמו מבלי לפגוע בארומה, וענבי המלאבסיה אשר מדללים את שני הזנים הראשונים, מעלים את טעמם והופכים את היין למותאם יותר לשתייה יומיומית.
ריקאסולי, 64, רכש בשנת 1993 את הבעלות על היקב, שהוחזק במשך כמה עשרות שנים בידי חברה זרה, החזיר את הנכס אל חיק המשפחה והפך למנהלו. כיום, יקב ריקאסולי נחשב לאחד מהיקבים היוקרתיים והמפורסמים בעולם, והיינות שהוא מייצר נמכרים בכ־80 מדינות.
ריקאסולי מקפיד להסתובב בעולם על מנת לחזק את הקשר עם הקהל ולתחזק את התרבות שבה הוא מאמין. בחודש שעבר הוא הגיע לביקור בישראל. הביקור נערך ביוזמת חברת ישרקו, זרוע היין והאלכוהול של קבוצת טיב טעם, שמשמשת כמפיצה הבלעדית של יינות ריקאסולי בישראל כבר יותר מ־30 שנה. "יקב הוא עסק לטווח ארוך, ובניגוד לעסקים מתחומים אחרים, גם הקשרים ושיתופי הפעולה העסקיים עם המפיצים שלנו הם לטווח ארוך", הוא אומר.
הביקור הפעם הוא ביקור עסקים למטרות שיווק וקידום היינות בישראל. "וגם כדי לחזק את הקשרים עם השותפים העסקיים בישראל. זה עסק ייחודי שלא מאפשר לבצע הכל באמצעות טלפון או מייל – הוא מצריך פגישות של אחד על אחד", הוא מדגיש.
"הסיפור האישי שלי קצת שונה כי ריקאסולי היה בבעלות של חברה זרה עד שאני נכנסתי לתפקיד. אני הייתי צריך לרכוש מחדש את היקב, ואת החנויות על מנת לחדש את המסורת המשפחתית. מאז חלו שינויים רבים בענף, כמו בענפים אחרים, אבל אצלנו הכל עדיין מתבצע בתכנון ארוך טווח ועם קושי גדול יותר לאמץ שינויים וחידושים.
"המשפחה שלי עיצבה את הדרך המודרנית להכנת קיאנטי קלאסיקו. כיום אנחנו מעניקים לתרבות שתיית היין את הערכים המוספים ומנסים להפוך את המסורת לדינמית יותר. והכל מבלי לאבד את המסורת עצמה".
יין הוא תרבות
ריקאסולי הוא יקב יציב מאוד, עם היסטוריה של מאות שנים, אבל הוא גם פועל כמו יקב בן 20 ומצליח להתאים עצמו לתקופה ולשינויים, מבחינה תרבותית ומבחינה טכנולוגית.
"הדבר היחיד שנשאר כמו שהוא הם הענבים, בעיקר הזן המרכזי בתערובת של יינות ריקאסולי – ענב הסנג'ובזה. אבל הדרך שבה מפיקים ממנו את היין יכולה להשתנות מעט.
"התהליכים שהטמעתי מאז נכנסתי לתפקיד כוללים מעבר לתהליך עבודה המותאם לסטנדרטים של שמירה על איכות הסביבה ומחזור, טכנולוגיות חדשות ועוד. אבל בסוף – זה מוצר מאוד ישן שנכנס לבקבוק. המטרה שלנו היא לייצר יין שאנחנו מאמינים בו ולא יין שתואם את דרישות הקהל, תקופה או טרנד מסוים.
"אנחנו מייצרים משהו שבדרך כלל אנשים לא צריכים, אלא רוצים. יין זה לא מצרך, זו תרבות. הוא לא קשור או מושפע מאופנות חולפות, אלא חלק מדרך חיים. את היינות של ברוליו לא תמצא בכל מקום ולא תמצא שום יין שדומה להם. הם ייחודיים לאזור שבו הם מיוצרים ומושפעים מהמיקום הגיאוגרפי, מזג האוויר, סוג הענבים והתערובת הייחודית שלהם".
ריקאסולי מספר כי ישראל היא שוק מצליח מאוד של היקב. יש לנו כאן שבעה יינות שנמכרים בטווח מחירים של 250־50 שקל ומשווקים למסעדות ולצרכנים כיינות מדף, כמו למשל, קסטיליו די ברוליו קולדילה סנג'ובזה, שעולה 250 שקל ומשווק בעיקר למסעדות, ובמחירים נגישים יותר הברוליו (יין הדגל של היקב) במחיר של 79 שקל או הקיאנטי ברון ריקאסולי ב־50 שקל, שניהם הנמכרים ביותר בישראל. הברוליו הוא גם הנמכר ביותר בעולם, "זה הלחם והחמאה שלנו", אומר ריקאסולי.
כיום יקב ריקאסולי מייצא 80%־75% מהתוצרת והיתר מיועד לשוק המקומי. ארה"ב ואירופה הם השווקים המרכזיים שלנו. "הייחוד ביינות שלנו הם הענבים ובעיקר הסנג'ובזה שהוא בעל טעם עגול ויותר נעים לחך, ולכן מאוד מתאים לאוכל", מסביר ריקאסולי. "יין הדגל שלנו, ברוליו, מתאים לשתייה בארוחה בשרית וגם בארוחה חלבית. כיום, הדבר המעניין ביותר שקורה הוא שאנחנו מגדלים כרמים רק של ענבי סנג'ובזה. זה לא נשמע מהפכני, אבל בתוך הקלאסי – זה שינוי גדול".
מה מייחד את השוק בישראל?
"צריך להבין שכל שוק שונה מאוד מהאחר. בישראל השוק צעיר יחסית לענף היין העולמי ופועלים כאן יותר מ־300 יקבים – מה שמהווה תחרות קשה. בנוסף, יש את עניין הכשרות. כך שאם היינות שלנו לא כשרים אנחנו מאבדים את הסגמנט הזה מראש ולא יכולים לפנות אליו.
"הצרכן הישראלי גם מאוד מוכוון מחיר. למכור בישראל יין יקר זה יותר קשה, לא כי לצרכן אין את כוח הקניה, אלא כי אין מספיק ידע. זה עניין של זמן. אומנם המחירים בישראל סבירים בגלל המס הנמוך יחסית, אבל צריך עוד זמן כדי להנגיש גם את היינות היקרים והאיכותיים יותר. המספרים שלנו מראים שיש מעבר ליינות האלה וזה יקח שנים עד שזה יהפוך למהלך דרמטי. התמורה לכסף כשמדובר ביינות מיובאים היא מעולה", הוא מסכם.
"אמון הצרכנים הוא הדבר החשוב לנו מכל, וזה המסר שלי בכל מקום אליו אני מגיע. אנחנו יקב שמייצר יין במשך מאות שנים וזכינו באמון הזה. אנחנו לא יין שנוצר כתוצאה מאקט שיווקי של משרד פרסום ואנחנו רוצים להמשיך ולספק יין איכותי לצרכנים שלנו עוד דורות רבים".
הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל – לרכישת הגיליון
צילום תמונה ראשית: יח"צ
