המאמר נכתב על ידי מרגריטה קולנג'לו, מייסדת משותפת ושותפה מנהלת של Deep Knowledge Group. המחקר הוא פרסום של גורם חיצוני ואינו מהווה דירוג של פורבס ארה"ב או פורבס ישראל
כמות עצומה של מידע אודות מגיפת הקורונה מיוצרת מדי יום. למרות שארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות ואוניברסיטת ג'ון הופקינס מפיצים סטטיסטיקות חשובות באופן יומיומי, המידע לא מנותח בצורה אפקטיבית כך שיוקפו ממנו תובנות.
מגיפת הקורונה היא מערכת מורכבת שכוללת ביולוגיה, התנהגות של בני אדם, חברות וממשלות, והיא מושפעת ממערכות בריאות, כלכלות, ממשל ויחסי כוחות גיאופוליטיים. שיטות אנליזה מתוחכמות יכולות לעזור בייצוב של כל אלה.
קבוצת Deep Knowledge פתחה דרכי פעולה מתקדמות לניתוח המידע. התוצאות מאורגנות בצורת דירוגי מדינות, בפורמט של קוד פתוח, על מנת לסייע לעסקים ולממשלות לבצע החלטות מושכלות, שיניבו את התוצאות הטובות ביותר עבור האנושות כולה.
כאשר התבררה חומרת המגיפה, קבוצת Deep Knowledge התאימה את שיטת העבודה האנליטית הקיימת שלה לתחום התפשטות נגיף הקורונה. השיטות, שפותחה במהלך חמש שנים, יושמו עד כה בעיקר בתחומים מורכבים כמו שימוש בבינה מלאכותית לגילוי תרופות.
צוות מומחים אסף וניתח מידע מ-200 מדינות מסביב לעולם. התוצאות, שמבוססות על ניתוח עמוק של 60 מדינות, פורסמו בימים האחרונים. כדי להעביר את התובנות באופן פרקטי, פותחה מערכת דירוג – כלי בעזרתו עסקים וממשלות יכולים לקבל החלטות אפקטיביות יותר לשמירה מיטבית על בריאות הציבור, ייצוב הכלכלה והחזרה של קהילות לפעילות עסקית רגילה.
המתודולוגיה תעודכן במהלך החודשים הקרובים לקבלת הערכות איכותניות מתקדמות וכן יתכן שיעשה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, כדי לנתח את המידע באופן היעיל ביותר.
אזכור מראש הממשלה בנימין נתניהו
הניתוח של Deep Knowledge משך תשומת לב רבה , ובין השאר צוטט על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המערכת פותחה כדי לקבל עדכון מהיר של השינויים החלים במדינות השונות, שמנסות למתן את ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של הנגיף. נעשה שימוש בניתוח ביג דאטה כדי להגדיר ולכמת את הפרמטרים המשמעותיים. האנליזה מבוססת עובדות, איננה מוטה וניתנת לשימוש ללא תשלום. המדדים וטכניקות האנליזה עשויים להימסר לארגונים רלוונטיים ולגופים ממשלתיים.
הנתונים מגלים שכמה מדינות היו מאוד אפקטיביות בהתמודדות שלהן עם הנגיף עוד בתחילת הדרך. המדינות האלה התמקדו במניעה מוקדמת ונקטו בסגרים עוד לפני שמספר החולים המאומתים הגיע ל-50 אלף. הן גם נוקטות בשיטות אפקטיביות לטיפול במאושפזים בבתי החולים.
כך למשל, סין וגרמניה השכילו להגדיל את הקיבולת של בתי החולים בשלב מוקדם. הן משתמשות בטכנולוגיות שכוללות בינה מלאכותית, רובוטיקה ואנליזת ביג דאטה, בשילוב טיפול רפואי וטכניקות ניהול המערך הרפואי באופן מתוחכם.
המדינות הכי בטוחות
כל מדינה דורגה באמצעות ציון מספרי שהושג דרך מתודולוגיה סדורה. כל פרמטר קיבל משקל מסויים או פקטור חשיבות, ושוקלל בתוך המשוואה האנליטית. הדירוג צפוי להיות מעודכן באופן שבועי ומדי פעם יפורסמו דירוגים שידרגו מדינות בתחומים נוספים, כמו פגיעות כלכלית, סיכון גיאופוליטי ורווח פוטנציאלי מהמשבר.
הדירוג הראשון מדרג את המדינות הבטוחות ביותר בהקשר של וירוס הקורונה. 24 פרמטרים מארבע קטגוריות עזרו להעריך את רמת הבטיחות בכל מדינה: יעילות הסגר, אפקטיביות הניהול הממשלתי, ניטור וגילוי, ומוכנות צוותי החירום הרפואיים. בין היתר נלקחו בחשבון פרמטרים כמו אמצעי המיגון, בטיחות ויציבות במובן הרחב יותר, ועד כמה נלקחו בחשבון תרחישים קיצוניים.
מדינות שלא מצליחות לנטרל את התפשטות הנגיף עשויות ליצור תגובת שרשרת שתוביל להשלכות שליליות על הכלכלה, היחסים הגיאופוליטיים, כמו גם על שכנותיהן. ראינו מקרה כזה כאשר דאע"ש השתלט על סוריה והוביל לגל של פליטים שנהרו לאירופה. זו הסיבה שגם פרמטרים של יציבות מפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים נלקחו בחשבון.
מדדים דומים פורסמו גם לפי אזורים – מדד המתמקד באירופה ובמאפיינים הספציפיים של מדינות היבשת, ומדד המתמקד במדינות אסיה והפסיפיק.
מדדים נוספים שהקבוצה פרסמה
בדומה לדירוג המדינות הבטוחות, פרסמה הקבוצה גם את דירוג המדינות המסוכנות. גם כאן נלקחו בחשבון מספר רב של פרמטרים רפואיים ולא רפואיים, כמו הסיכוי לחלות, רמת האשפוז, מספר המיתות וההשפעה על הכלכלה ורמת החיים.
דירוג נוסף שפורסם הוא דירוג אפקטיביות הטיפול. הוא בוחן כמה טוב מדינות מנטרות את מקורות ההתפשטות, מעניקות לאזרחים את הכלים והאינפורמציה להתמודד עם מצבים שאינם קריטיים ולא דורשים אשפוז, מטפלות במקרים הקשים ומבצעות מחקר ופיתוח כדי להשיג בדיקות חדשות, חיסון וטיפולים טובים יותר למחלה.
לבסוף, פורסם דירוג התמיכה הממשלתית – דירוג שמסדר את מדינות העולם לפי מידת המאמץ הממשלתי לייצר תמיכה כלכלית לאזרחים ולעסקים. כלומר, מענקי השלמת הכנסה, הקלות מס, סובסידיות, הלוואות חירום ועוד.
הכותבת, מרגריטה קולנג'לו, היא מייסדת משותפת ושותפה מנהלת של Deep Knowledge Group – קונסורציום חברות העוסקות בבינה מלאכותית ו-DeepTech.
