“לא היינו מגיעים לאן שהגענו בלי התמיכה של ג’ון קושנר”

הכתבה מופיעה בגיליון מארס 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון 

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

את האנחה שנשמעה במשרדי Cadre היה אפשר ודאי לשמוע גם בבית הלבן. "אשקר אם אגיד שכל הזווית הפוליטית הזאת לא מתסכלת או מדאיגה אותנו", אומר ריאן וויליאמס, המייסד והמנכ"ל של Cadre, כהערת אגב. "יש אנשים שלא עובדים איתנו בגלל הקשר הזה לקושנר, ואנחנו מבינים את זה. אבל יש לנו מעל 80 משקיעים בחברה. ג'ארד הוא משקיע פסיבי ובלי שום שליטה תפעולית בחברה".

וויליאמס. "חי, אוכל ונושם רק Cadre" | צילום: shutterstock

כדי להמחיש את הטענה שלו, הוא מחווה בידו אל עבר עשרות העובדים שעמלים על שולחנותיהם בחלל העבודה רחב הידיים של Cadre, מתחזקים אתר שבו משקיעים מורשים יכולים לבחון מידע מפורט על נכסים למגורים ולמשרדים, עם סיורים בווידאו, מפות, רשימות של דיירים וקבצים עמוסים בפריטי מידע רלוונטיים. "זה יום רגיל, וכולם מבצעים את עבודתם", מתעקש וויליאמס. "הסיפור עם טראמפ לא מסיח את דעתנו".

אבל סוגיית קושנר־טראמפ עוטפת אותו מכל עבר. באופן המילולי ביותר. המשרד שאותו הוא מציג, בבניין Puck ההיסטורי באזור נוליטה הטרנדי במנהטן, נשלט על ידי Kushner Cos. ונוהל על ידי ג'ארד עד שעבר לבית הלבן. וויליאמס פיתח את הקונספט של Cadre בשיתוף ג'ארד ואחיו, ג'וש. בעולם הסטארט־אפים של ימינו, שבו המונח "שותף מייסד" מוענק בקלות רבה כל כך לכל מי שתרם אי פעם ביום סגריר, האחים קושנר יכולים לטעון לתואר הזה בהצדקה מלאה. וויליאמס אפילו התייחס אליהם ככה.

רבים משחקני הנדל"ן הגדולים שאימצו את פלטפורמת המימון של Cadre הגיעו באמצעות הקשרים של ג'ארד. קרן ההשקעות של ג'וש, Thrive Capital, היתה המשקיעה המשמעותית הראשונה. ג'וש יושב בדירקטוריון של Cadre – ועובד שתי קומות מעליהם. במילים אחרות, קשה מאוד להפריד את המותג Cadre מהמותג קושנר.

עסוק בלהסביר

מילים רבות נכתבו על הקשר המפרה שבין עסקים פרטיים לשלטון בממשל טראמפ. ריאן וויליאמס, מצידו, סובל מהבעיה ההפוכה. הוא החלום האמריקאי בהתגלמותו (מארק קיובן, שמשקיע ב־Cadre ומתכתב במייל עם וויליאמס על בסיס שבועי, מתאר אותו כך: "חכם. ממוקד. לומד ומגיב כל הזמן"). המוצר שלו מקדם שקיפות, נזילות ועלויות נמוכות: בלחיצת עכבר משקיעים יכולים לרכוש אחוזים בנכסים, בלי התשלום הגבוה שנדרש על ידי חברות מסורתיות להשקעות בנדל"ן. ועדיין, וויליאמס ממשיך לדחוף את הסטארט־אפ שלו קדימה, כשהוא גורר איתו את יחסיו עם הבית הלבן כמו עוגן במשקל שני טון.

בחודש אפריל האחרון טס וויליאמס לבדו לטוקיו כדי להיפגש עם מאסאיושי סון, מייסד Softbank שהציף את שוק הסטארט־אפים בכספי הנפט של הממשלה הסעודית. נכון לרגע זה, וויליאמס גייס 133 מיליון דולר ל־Cadre, על פי שווי עדכני של 800 מיליון דולר, אבל בארוחת ערב בארמון של סון, הציע המיליארדר לזרוק לעברו של וויליאמס השקעה של 500 מיליון דולר – סכום שיכפיל את השווי הנוכחי של Cadre, לדברי מקור שמעורה בפרטי השיחות.
"אני מרגיש כבוד גדול ובאמת מעריך את ההזדמנות הזאת", הגיב וויליאמס, "ואשמח למצוא דרך ליצור איתך שותפות".

וויליאמס עזב את טוקיו עם חששות בנוגע למידת המעורבות שתדרוש Softbank, אבל אופטימי ומאמין שהם יוכלו להסתדר ביניהם. Cadre עמדה לפרוץ בגדול, ו־וויליאמס, על אף שכבר היה שווה 160 מיליון דולר (פורבס מעריך שהוא מחזיק בכ־20% מ־Cadre), היה נחוש להפוך לאדם עשיר מאוד. אבל בתוך חודש בלומברג פרסמו כתבה על החיבור הפוטנציאלי בינו ובין ג'ארד קושנר, Cadre, והכסף הסעודי. המשא ומתן הסתיים בלא כלום זמן קצר לאחר מכן.

"זה היה אתגר בגלל האסוציאציות", אומר מייקל פסיטלי, ראש ועדת ההשקעות של Cadre והמנכ"ל לשעבר של ענקית הנדל"ן, Vornado Realty. גם הוא, כמובן, הגיע לוויליאמס בזכות האחים קושנר. "ג'ארד לא מעורב, אבל יש תפיסה שלפיה הוא כן, וזה ברובו עניין שלילי כי אנשים רוצים להתרחק מכל הסיפור הזה".

וויליאמס צבר כמות מסחררת של תומכים עם קשרים (לא בהכרח חיוביים) לממשל טראמפ הנוכחי. בנוסף לקיובן, ישנו גם מייסד PayPal פיטר ת'יל וג'ורג' סורוס, הכוכב של כל המאמינים בתיאוריות קשר ימניות. אבל קובע המדיניות והלוחש לנשיאים, ג'ארד קושנר, הוא האחראי האמיתי לכאבי הראש של וויליאמס, מכיוון שהוא מסרב למשוך את השקעתו, על אף שהוא אחראי לכל מיני החלטות שעשויות להשפיע על Cadre. "ריאן בחר להתמודד עם זה באמצעות שקיפות וכנות", אומר פסיטלי, "הוא השקיע יותר מדי זמן בהסברת המצב למשקיעים, לתומכים ולמוסדות".

סודות הנטוורקינג

כמו יזמים צעירים רבים שמחפשים הון לגיוס, וויליאמס יודע היטב כיצד לשווק את עצמו. נאום המעלית שלו: ילד מבאטון רוז', לואיזיאנה, שהתקדם מלחתוך תולעים ולמכור אותן כפיתיון לדייגים לנער, שההצלחה שלו בעסקי רצועות רקומות לראש ולידיים הובילה אותו לקבל פרסים מקרן גולדמן זקס, ה־NAACP והקרן הלאומית ליזמות חינוכית. ואז הגיע הרווארד, גולדמן זקס ובלקסטון, ואז הופעה ברשימת Forbes 30Under30, בזכות Cadre.

אבל יש חלקים בביוגרפיה שלו שהוא פחות להוט לדבר עליהם. אבא שלו, עוזר משפטי, ואמא שלו, עובדת סוציאלית, נפרדו לראשונה כשהיה בן שש. וויליאמס ומשפחתו גרו בבתים שכורים בחלק הצפוני של העיר, שנאבק במשך שנים בהפרדה גזעית, פשיעה ועוני. "הוא גדל בקהילה שבה אחד מכל שלושה גברים אפרו־אמריקאים צפוי להגיע לעולם הפשע", אומר דארן ווקר, נשיא קרן פורד, שהשקיעה ב־Cadre, ויליד לואיזיאנה בעצמו. "לשנינו יש קרובי משפחה שנמצאים בכלא".
"זה היה קשוח", מסכים וויליאמס לומר – ולא עוד.

איוונקה טראמפ וג'ארד קושנר. קשה לנתק בינם ולבין Cadre | צילום: shutterstock

ההזדמנות הגדולה שלו הגיעה ממש לפני בית הספר, כשאמא שלו העבירה את המשפחה לפרבר ניו יורקי, אוסינינג, שהיה יותר מוכוון תוצאות. וויליאמס נכנס לבית הספר ולתוכניות היזמיות שלו בכל הכוח. הוא התעלם מיועץ בית הספר, שאמר לו לא לטרוח להגיש מועמדות להרווארד, וחבר לתוכנית ניו יורקית שחונכת נערים עניים עם פוטנציאל.

בהרווארד וויליאמס למד כלכלה. אבל התואר האמיתי שלו? נטוורקינג. "הוא הפגין נכונות חסרת כל פחד ליזום קשרים ולרדוף אחר מערכות יחסים", אומר ריימונד מקגווייר, סגן יו"ר סיטיגרופ ואחד האפרו־אמריקאים הבולטים ביותר בוול סטריט. וויליאמס גייס את מקגווייר לשאת דברים בפגישה מוקדמת של קבוצת Veritas Financial, קבוצה שארגן כדי לחבר בין סטודנטים לתואר ראשון ובין מרצים בבית הספר למינהל עסקים של הרווארד. "תמיד חשבתי לעצמי, 'מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות? מקסימום אנשים יגידו לא'", הוא אומר. אבל הם בדרך כלל אמרו לו כן: הקבוצה שייסד היא עכשיו מקבוצות הסטודנטים הגדולות בהרווארד. "אתה יכול לתת לעובדה שאתה אאוטסיידר להביס אותך", אומר וויליאמס, "או שאתה יכול להבין את המצב ולשנות מהבסיס את הציפיות שיש לאנשים ממך".

בהרווארד פגש וויליאמס את ג'וש קושנר, שגדול ממנו בשנתיים. השניים התקרבו אחרי השנה הראשונה של וויליאמס, כשהשיג התמחות לקיץ בגולדמן זקס, שם עסק במכירת קבוצת NBA, בזמן שג'וש התחיל לעבוד שם בעבודתו הראשונה. במהלך השנה האחרונה שלו לתואר, אבא של ג'וש, צ'רלי קושנר, ניסה לקנות את קבוצת פילדלפיה 76 וגייס את וויליאמס כדי לעזור לו עם ההצעה. משפחת קושנר הפסידה את הקבוצה, אבל נכבשה על ידי וויליאמס. "אחר כך שמרתי על קשר די סדיר עם צ'רלי וג'וש", אומר וויליאמס.

בערך באותה תקופה עשה וויליאמס את הצעד הראשון שלו בעולם הנדל"ן. הוא ביקר באטלנטה ב־2009, בשיא המשבר הפיננסי, וראה בתים פרטיים שהוצעו ב־240 אלף דולר, אבל נמכרו בסופו של דבר במכירה פומבית תמורת 60 אלף דולר בקושי. אז הוא חבר לחבר ללימודים שגדל באטלנטה, ורכש את הנכסים בכסף שגייס מתלמידים בהרווארד ומהוריהם, כולל צ'רלי קושנר, שהפך לאחד המשקיעים הגדולים שלו.

חלוקת עבודה

כשסיים את התואר ב־2010, וויליאמס הצטרף לגולדמן זקס כאנליסט בקבוצת ההשקעות של הטכנולוגיה הבנקאית. אחרי שנתיים הוא זינק לבלקסטון, חברת השקעות הנדל"ן הגדולה בעולם, כדי לעבוד על עסקאות של מלונות ודירות. לאורך כל הזמן הזה וויליאמס טיפח את הקשרים שלו ונשאר עירני. דבר אחד ששמע: המשקיעים של בלקסטון ממורמרים, מכיוון שהם לא יכולים לבחור עסקאות נדל"ן ספציפיות ולא יכולים למכור את הנכסים שלהם, אם הם צריכים כסף נזיל. הוא גם שם לב שלהשקעות בנדל"ן יש עמלות גבוהות יחסית.

ב־2012 העביר הקונגרס את חוק JOBS, שבין השאר, אפשר לפורטלים לעשות גיוס המונים להשקעות נדל"ן. "היתה לי הרגשה שיש פוטנציאל אדיר בחיבור בין נדל"ן לטכנולוגיה", אומר וויליאמס. "הכנתי רשימה של שמונה או תשעה אנשים שאני מעוניין לדבר איתם, ובראש הרשימה היתה משפחת קושנר".

ג'ארד כבר שקל באותה תקופה לגייס כסף אונליין לעסקאות של החברה המשפחתית. אבל לוויליאמס היתה שאיפה גדולה יותר: ליצור מערכת הפצה דיגיטלית, שאליה יוכלו לחבור מספר גדול של יזמי נדל"ן. "הוא האמין שיכולה להיות דרך טובה יותר לעשות דברים", אמר ג'וש קושנר באימייל. "דרך טובה יותר לאפשר נגישות. דרך טובה יותר לספק שקיפות ונזילות".

מכאן צמחה השותפות. וויליאמס ינהל את Cadre כמנכ"ל ויקבל רישיון כסוכן, ואילו Kushner Cos., שמנוהלת על ידי ג'ארד, תציע את העסקאות הראשוניות שלה בפלטפורמה של Cadre. קרן Thrive Capital של ג'וש קושנר תסייע לוויליאמס לגייס את הטאלנטים הטכנולוגיים הדרושים ותיזום את ההיכרויות הנדרשות עם קרנות הון סיכון. ושני האחים ישקיעו כסף ויציגו את וויליאמס למשקיעים עשירים ולשחקנים אחרים בשוק הנדל"ן.

העזיבה של בלקסטון היתה "החלטה קשה, כי מעולם לא עשיתי כמויות כאלה של כסף. אם הייתי נשאר בבלקסטון, זה היה המסלול הישיר ביותר מבחינתי להפוך למיליונר", אומר וויליאמס. "הייתי יכול פשוט להגיע בכל יום למשרד ולעבוד קשה, אבל במקום זה הימרתי על משהו". את רשת הביטחון שלו הוא מצא במשפחת קושנר.

מנכ"ל ופסיכולוג

השולחן הראשון של Cadre היה במשרדי החברה של קושנר במנהטן, ושתי העסקאות הראשונות שלה היו על נכסים שהקושנרים יתפעלו: ארבעה בנייני דירות בקווינס, שנרכשו תמורת 55 מיליון דולר, ונכס למספר משפחות בניו ג'רזי, עם תג מחיר של מאה מיליון דולר. זה אפשר לוויליאמס להוכיח שניתן לממן נדל"ן אונליין ואפשר לו לגייס 18.5 מיליון דולר בסבב הגיוסים הראשון שלו במרץ 2015, עם משקיעים מכובדים, כמו Thiel Founders Fund, Boston General Catalyst, Vinod Khosla's Khosla Ventures והקרן של ג'וש – Thrive Capital.

"התרומות המוקדמות של ג'ארד היו קריטיות", אומר וויליאמס. "לא היינו מגיעים לאן שהגענו אלמלא העזרה והתמיכה שלו. לא היו לי עוד יזמים שהאמינו במודל הזה".
לאט ובהדרגה הצטרפו אליו שחקנים נוספים. Cadre כבר עבדה עם 17 חברות נדל"ן, שקיבלו גישה למאגר חדש של משקיעים שנמשכו לממשק הנוח ולמבנה העמלות האטרקטיבי. Cadre גובה אחוז אחד מראש ועוד 1.5% שנתיים על ערך הנכסים שעליהם היא מפקחת, ומקבלת גם חלק קטן מתוך 15% שגובות שותפותיה, חברות התפעול הנד"לני. אבל בשונה ממנהלי השקעות מסורתיים בתחום הנדל"ן, היא לא דורשת סכום נוסף של 20% מהרווחים כעמלת "ביצוע".

ב־2015 וויליאמס יצר שותפות אסטרטגית עם הקרן של סורוס, חטיבת ההשקעות של ג'ורג' סורוס (מה שהפך את האויב הגדול של הימין הקיצוני לשותף בפועל של האויב הגדול של השמאל). סורוס קיבל נתח משמעותי מ־ Cadreתמורת 250 מיליון דולר: אם משקיע נדל"ן יסכים לפרויקט עם Cadre ו־וויליאמס לא יצליח לגייס את ההון הדרוש, סורוס ימלא את החלל. אך עד כה לא נדרש וויליאמס לסיוע מסורוס.
תוך זמן קצר מיקם וויליאמס את Cadre בהיכל התהילה של הסטארט־אפים שנועדו לגדולה. אבל כל זה היה לפני נובמבר 2016.

ג'וש קושנר. מכיר את עולם הייזמות מקרוב | צילום: Hubert Burda Media flickr

וויליאמס, שבאופן דיפלומטי מסרב לומר למי הצביע, צפה בתוצאות הבחירות במשרדים של Cadre. למחרת בבוקר הזמין את כולם לפגישה. "המסר שלי היה שיש לנו ערכי ליבה שאינם קשורים למתרחש בוושינגטון, ושאני מתכנן לפעול בשקיפות מלאה לגבי התוכניות של ג'ארד והתפקיד שלו", אומר וויליאמס. אחר כך ביטל את כל הפגישות שתוכננו לו ביומיים שאחרי הבחירות, כדי שיוכל להיפגש באופן אישי עם כ־25 עובדים, שרבים מהם גייס בעצמו מגולדמן ומתפקידים נוחים אחרים. "אתה לא מדמיין לעצמך שבתור מנכ"ל תצטרך להיות גם הפסיכולוג הראשי של החברה שלך", אומר וויליאמס.
ועדיין הוא הרגיש שהעתיד לוט בערפל. "הבנתי שדברים עומדים להשתנות", הוא אומר, "אבל לא צפיתי את רמת הביקורות שתגיע".

כשהתברר שג'ארד קושנר שם פעמיו אל הבית הלבן, וויליאמס הגיע איתו להסכמה: ג'ארד יפרוש מתפקידו בדירקטוריון של Cadre ויוותר על חלק הארי של ההשקעה שלו – הצהרה פומבית שלפיה קושנר לא יוכל עוד לייעץ ל־ Cadre. אבל ג'ארד עדיין מחזיק 3%־6% מ־Cadre, כפי שעולה מהצהרת ההון העדכנית שלו.

החלטתו של ג'ארד קושנר לשמור על ההחזקות שלו, גם אם קטנות יותר, ב־Cadre, היתה בעייתית בלי קשר. אבל אחרי ששכח לציין – בטעות, לדבריו – את ההחזקות שלו בחברה בהצהרת ההון הראשונה שלו, הקשר בינו ובין החברה זכה לתשומת לב רבה ויסודית. וויליאמס מצא את עצמו שוב ושוב מסביר את טיב היחסים ביניהם בפגישות חשובות, למשל, כשיצא לגייס עוד 68 מיליון דולר בגיוס שהובילו אנדרסן הורוביץ.
וויליאמס יצר מרחק בינו ובין הקושנרים, בטענה שהוא מתמקד כעת בשוק הניו יורקי. Cadre לא רכשה נכסים עם החברה של קושנר מאז שתי העסקאות הראשוניות ב־2015.

הנשיא שסיבך אותי

בין שהם עושים עסקאות חדשות או לא, יש גבול למה שוויליאמס יכול לעשות כדי להשקיט את הרוחות, כל עוד ג'ארד קושנר מחזיק בנתח מהחברה שלו. למשל, Cadre השיקה לאחרונה תוכנית השקעות שמנצלת את ההקלות החדשות במס שמקדם הבית הלבן. כאבי הראש רק מתגברים: ב־4 בינואר הקבוצה "אזרחים למען אחריות ומוסר בוושינגטון" הגישה בקשה רשמית למשרד המשפטים לחקור את המעורבות של איוונקה טראמפ ביישום רפורמת המס, כהפרה של חוקי ניגוד האינטרסים. בהצהרות הפיננסיות שלה, צוין, טראמפ הבטיחה שלא לעסוק בנושאים עם "השפעה ישירה או פוטנציאל השפעה על עסקי Cadre", בגלל הבעלות של בעלה בחברה.

אבל Cadre ממשיכה לנוע קדימה. עד כה הפלטפורמה של וויליאמס גייסה יותר מחצי מיליארד דולר כדי לממן את הרכישה של נדל"ן בשווי 2 מיליארד דולר בניו יורק ובסן דייגו, ב־22 עסקאות נפרדות. טיפה מתוך דלי הנדל"ן המסחרי בארה"ב, שמוערך ב־14 טריליון דולר, אבל מספיק כדי להוכיח שהרעיון של השקעות מבוזרות בנדל"ן, אונליין, הוא רעיון מוצלח. עסקאות חדשות נמכרות בתוך שבועות. ב־ Cadre שואפים להחזר שנתי שנע סביב ה־10%־15%. העסקה הממומשת היחידה שלהם הניבה עד כה החזר של 16% על ההשקעה.

באוקטובר האחרון החברה השיקה מוצר של פורטפוליו מנוהל, שמאפשר ללקוחות להתחייב לסכום מינימלי של 25,000 דולר עבור פרויקט – לעשרה פרויקטים שונים. במילים אחרות, משקיע יחיד יכול לקבל פורטפוליו מגוון של נדל"ן מסחרי, עם רבע מיליון דולר, ובלי מאמץ רב בכל הנוגע לסינון נכסים.

בניין Puck. נשלט על ידי חברת ההחזקות של משפחת קושנר ונוהל על ידי ג'ארד עד שנכנס לבית הלבן | צילום: shutterstock

במקביל הושק השוק המשני של וויליאמס, מה שמאפשר ללקוחות של Cadre למכור את ההחזקות שלהם בנכסי נדל"ן בלחיצת כפתור – ניסיון לבטל את החיסרון של עסקאות נדל"ן פרטיות, "קנית־נתקעת". עד כה בוצעו בפלטפורה 40 עסקאות משניות, בפרמיה ממוצעת של 3%, על פי ההערכה האחרונה. שני הצדדים, הקונים והמוכרים, משלמים ל־ Cadreעמלה של 1.5%. כרגע ניתן לסחור רק בנכסים של Cadre, אבל וויליאמס שואף להפוך את החברה לפלטפורמת מסחר עבור החזקות נדל"ן באופן כללי.

אך כרגע האתגר הפרקטי המשמעותי ביותר שלו הוא מציאת מלאי מספק וראוי של סחורה, מכיוון שיזמי הנדל"ן המובילים לא זקוקים לאתרי אינטרנט כדי לגייס הון. האם הקשרים עם משפחת קושנר הפחידו חלק מהם? "הרעש הזה משפיע, כנראה, באזורים שאני לא יודע עליהם", מגיב וויליאמס.

אגו, כסף או הרגל רע?

כל זה מעורר את השאלה הגדולה ביותר לגבי Cadre. למה ג'ארד קושנר לא משך פשוט את השקעתו וחסך מבן טיפוחיו, ומאחיו, את הטרחה העצומה הזאת? בעיקר כשחוק המיסוי מעודד עסקאות כאלה ומאפשר לקושנר למכור ולהימנע מתשלום מיסים על רווחיו ממכירת ההחזקה שלו ב־Cadre?

אולי משום שהיו לו מודלים גרועים לחיקוי. הנשיא המיליארדר שסירב להתנער מנכסיו כדי לקחת על עצמו את התפקיד הגדול ביותר בעולם, יוצר לעצמו שלל ניגודי אינטרסים ומפר אינספור נורמות, החל בגריפת רווח על לוביסטים ובעלי עניין שמתארחים במלון של טראמפ בוושינגטון ועד המועדון שלו בפלורידה. הטייקון קרל איקאן קיבל תפקיד של יועץ מיוחד לנשיא, בזמן שהוא ממשיך לנהל חברת השקעות עצומה. ועוד כהנה וכהנה.

ואולי זה עניין של אגו. קושנר בהחלט סייע ל־Cadre לצאת לדרכה. אולי קשה לו לראות את החברה הופכת לחד קרן ולא להיות חלק מזה. הוא לא יהיה השותף המייסד הראשון שלא ראה את היצירה שלו ממריאה בלעדיו. ואולי, בבועה של הבית הלבן, הוא לא יכול לראות בבהירות את הבעיות שנוצרות, כשאדם שעוזר לקבוע את סדר היום הלאומי מרוויח מההחלטות הממשלתיות שהוא מקבל (אחרי שהכתבה הזאת פורסמה, Cadre הדגישה שעורך הדין של קושנר אמר שקושנר שומר על ההשקעה הפסיבית שלו ב־Cadre, ושהעניין "נבדק ואושר על ידי משרד האתיקה של הממשלה הפדרלית").

ואולי זה רק הכסף. מה שלא יהיה, על אף שוויליאמס מסרב לדון בסוגיה בצורה ישירה, ידיו כבולות. "אין לנו שום מכניזם שאיתו אפשר להתמודד עם הנושא, אלא אם מדובר בעניין פלילי או בהזנחה פושעת. אני באמת לא יכול להכריח אף אחד למכור את ההחזקות שלו".

ואשר לרעש הפוליטי, "אני מנסה לא לקחת את זה בצורה אישית", אומר וויליאמס. "אבל אני רק בן אדם ואני חושב שהצוות יוכל לספר לך שגם הם, לפעמים, מרגישים רע".
התקשורת ושאר המדינה אולי אובססיביים ביחס לטראמפ ובני משפחתו, הוא מוסיף, "אבל אני חי, אוכל ונושם רק Cadre".

הכתבה מופיעה בגיליון מארס 2019 של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון 

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם