לא על הנפט לבדו: כלכלת ניגריה צומחת חרף המשבר וקוראת למשקיע הישראלי

ניגריה היא דמוקרטיה פדרלית המחולקת ל-36 מדינות וטריטוריה פדרלית אחת, ויש בה למעלה מ-170 מיליון תושבים. על אף נתוניה הכלכליים המרשימים ושיעורי הצמיחה הנאים החזויים לה לשנת 2016 (כ-4%), יתכן שהארגון הבולט ביותר בתקשורת העולמית הפועל בניגריה הוא דווקא ארגון הטרור בוקו-חראם. בפועל – שטחי הפעולה שלו מתפרסים על 3 טריטוריות בלבד במערב המדינה, שבשנה האחרונה הצבא הניגרי החזיר לעצמו את השליטה הפיזית בהן. אין משמעות הדבר שהטרור בניגריה מוגר וחוסל, אך נראה שהשפעתו על הכלכלה והפוליטיקה של המדינה הענקית שולית למדי. האם מישהו מעלה בדעתו שהעולם יפנה עורף לכלכלת צרפת לאור פעילות תאי טרור בשטחה רק לאחרונה?

הבוקר אירחה לשכת המסחר ישראל אפריקה בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב את אחד המומחים הבינלאומיים יידועי השם להשקעות ומסחר באפריקה, ד"ר איו סלאמי (Ayo Salami), שותף בחברת ניהול הנכסים Duet group המנהלת נכסים בהיקפים של למעלה מ-5 מיליארד דולר ברחבי העולם. ד"ר סלאמי הוא מנהל ההשקעות הראשי של קרנות החברה המתמחות בשווקים האפריקניים, ומזה 20 שנה הוא עוסק בתחומי המחקר וההשקעות ביבשת. ד"ר סלאמי נשא הרצאה בפני קהל מצומצם של נציגי חברות וארגונים ישראלים הפועלים באפריקה ברמה הכלכלית, וביקש להציג בפניהם תמונת מצב ורודה בהרבה מהצפוי.

מר אלי אבידור וד"ר איו סלאמי הבוקר בבורסה בתל אביב | צילום: קובי פוקס

מר אלי אבידר, יושב ראש לשכת מסחר ישראל אפריקה, פתח את הכינוס בדברי הקדמה. "יש הבדל גדול בין האופן שבו כלכלות חזקות באפריקה מתנהלות תחת משבר לבין האופן שבו עושות זאת כלכלות אירופיות," אמר. לשם הדוגמא, כאשר יוון לא הצליחה לעמוד בסטנדרט של האיחוד האירופי, היא קיבלה בסופו של תהליך סיוע כספי נרחב ממדינות חזקות, אך גם עם הסיוע – לא ניתן להצביע על אופק של צמיחה בכלכלה היוונית שייווצר בעתיד. כלכלות כמו ניגריה ואנגולה לעומת זאת, שתי הכלכלות החזקות ביבשת, צומחות בקצב מרשים מאוד והפוטנציאל שלהן גדול אף יותר, ודווקא בנוגע למשקיעים – הן אמנם מברכות על השקעות מבחוץ אבל הן גם חשדניות: האם המשקיעים באים כדי להישאר או שמא יינטשו לאחר זמן קצר?". לא מעט חברות ומשקיעים ישראלים מטילים את יהבם במדינות אפריקה, ואחד המאפיינים הבולטים שלהם, לפי אבידר, היא העובדה שהם נשארים בשטח ולא נוטשים.

אבולוציה ולא רבולוציה

במטרה ברורה לעורר עניין ורצון בקרב המשקיעים הישראלים להרחיב את מעורבותם בניגריה, ד"ר סלאמי שוטח בפניהם בהרצאה מפורטת ומלומדת את המדדים הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה, ומצייר תמונה אופטימית. אוכלוסיית אפריקה, וזו של ניגריה בפרט, צעירה מאוד ונתונה בצמיחה. הגיל החציוני בניגריה הוא 19, ואוכלוסייתה צומחת בקצב שנתי של כ-2.5%. 70% מאזרחי היבשת הם מתחת לגיל 30 כיום, בניגוד למגמת ההזדקנות של אוכלוסיות המערב. ניגריה, כמו יתר מדינות היבשת, עוברת ב-20 השנים האחרונות מהפכת עיור משמעותית – עד שנת 2020 רק כ-45% מהאוכלוסייה באפריקה צפויה להתגורר בכפר. לפי סלאמי, הממשל הניגרי החדש מבין זאת ומחויב לשרת את הצמיחה הזו.

לפי ד"ר סלאמי, השינוי שחל באפריקה ב-20 השנים האחרונות הוא אבולוציוני ולא רבולוציוני. בעוד שבאזורים שונים בעולם, כמו למשל במזרח התיכון, מהפכות הן שמובילות לשינויים רחבי היקף גם בכלכלה, באפריקה אותם המשטרים שחוו משברים ותקופות של דשדוש כלכלי הם גם אלו שמובילים את מדינותיהם אל מחוצה להם. למרות הנטייה לראות במזרח הרחוק האזור הצומח ביותר בעולם כיום, מסתבר ש-7 מתוך 10 הכלכלות הצומחות ביותר בעולם נמצאות באפריקה. לפי סלאמי, בוטסואנה היא הכלכלה הצומחת ביותר בעולם כיום, ובכל זאת -התקשורת מעדיפה לסקר כלכלות סנסציוניות יותר. ואכן, אם בשנת 2000 פחות מרבע אוכלוסיית אפריקה השתייכה למעמד הביניים מבחינת גובה ההכנסה, הרי שב-2020 עתידה קבוצה זו לגדול כבר לכדי 57% מאוכלוסיית היבשת.

תמורות בשיעור מעמד הביניים באוכלוסיית אפריקה | ד"ר איו סלאמי

התמ"ג הממוצע באפריקה, וגם בניגריה באופן ספציפי, צפוי לצמוח השנה בשיעור של כ-4% בסביבת ריבית ריאלית העומדת על כ-2-4%. בהשוואה, למשל, לאירופה, שכמעט ואינה צומחת למרות שיעורי הריבית האפסיים בה, הנתונים הללו מרשימים מאוד.

התלות של ניגריה בנפט, הנתון במשבר עמוק ברחבי העולם כידוע, אינה גבוהה כפי שנהוג לחשוב. הכנסותיה מנפט היוו אמנם עד היום מרכיב מרכזי בהכנסות הממשלה, אך הן מהוות בסך-הכל 10% מהתמ"ג. קצב צמיחת התמ"ג בניגריה גבוה משמעותית משיעור צמיחת מגזר הנפט שלה. כעת, מששוק הנפט נתון במשבר, נראה שממשלת ניגריה פונה לטיפוח ניכר של תעשיות אחרות, ומבלי להיפגע מירידת המחירים.

ד"ר סלאמי מתייחס גם ליכולתה של ניגריה לממן את הגרעון התקציבי שלה ממקורות עצמיים, בעיקר בזכות ייעול מערך גביית המסים שלה בימים אלו. גם החוב הממשלתי הניגרי הוא לא משברי לדידו: יחס החוב-תוצר שלה נמוך מאוד בהשוואה למדינות אחרות בעולם – רק כ-17% ממנו הוא חיצוני, ומתוך נתח זה, רק 14% הם "חוב יקר" לקרן האירופית. מכל מקום יתרות המט"ח של ניגריה גבוהות והיא יכולה לפרוע את החוב החיצוני הזה לו היתה נדרשת לכך.

תמורות בגידול ענף הנפט הניגרי לעומת התמורות בתמ"ג – התמ"ג תמיד מוביל | ד"ר איו סלאמי

אחד האינדיקטורים המעניינים בכל הנוגע ליציבות הניגרית מגיע דווקא מהעולם הפוליטי. בשנה שעברה בוצע מעבר שלומני בין שתי מפלגות בהנהגת המדינה, כשמפלגת השלטון PDP הפסידה בבחירות ליריבתה מהאופוזיציה APC. העובדה כי האדמה לא בערה, המושכות עברו בשקט והמדיניות לא השתנתה בין ליל מקצה לקצה היא אולי האינדיקטור המבטיח ביותר לתמורה שחלה ביבשת, ושאותה מובילה ניגריה.