מאל ג'זירה ועד חיזבאללה: העולם הערבי מסקר את הבחירות בישראל

פובליציסטים וכותבי טורים רבים בישראל מוצאים בשנים האחרונות את הגיגיהם מפורסמים במקביל בתקשורת הערבית – ללא תמלוגים כמובן – ומופצים בהיקף רחב לכל דורש. הנושאים שמעניינים את שכנינו עוסקים בעיקר באיראן ובבעיה הפלסטינית, אך בשבועות האחרונים הם מספקים לקוראיהם מעקב צמוד במיוחד על מערכת הבחירות בישראל. 

בולט במיוחד הוא אתר האינטרנט של חיזבאללה, "אל-מנאר", שדואג לתרגם כמעט כל מילה המפורסמת בישראל. תחת הלשונית "ישות האויב", כיכבו בשבוע האחרון באתר כל הכותרות הראשיות מישראל, ביניהן בנושאי כלכלה ("גירעון כפול מהצפוי בתקציב האויב, נתניהו מכחיש טענות לכספים שבוזבזו על מלחמה באיראן") והמתח העדתי ("שימוש בגזענות בקמפיין הבחירות בישראל. מועמד תנועת ש"ס הדתית מוציא את שד הגזענות מהקומקום", בליווי תמונתו של אריה דרעי). 

האתר דיווח כי "אחד מארבעה ציונים עדיין לא החליט למי להצביע", וניתח את "כישלון האופוזיציה הישראלית ליצור איחוד נגד נתניהו". גם דבריו של הרב אמנון יצחק נגד דוד בן גוריון והרצל קיבלו ביטוי אצל הארגון השיעי.

באתר העיתון "אל-אחבאר", המזוהה אף הוא עם הארגון, ישנה לשונית תחת השם "ישראלי". ניתן למצוא שם דברי פרשנות על היום שאחרי הבחירות, בנוסף להערכות כיצד תיראה ממשלת ישראל הבאה. "אחד התסריטים הוא שנתניהו ירכיב ממשלה עם שותפיו הטבעיים – החרדים והבית היהודי הימני קיצוני", נכתב, "עם זאת, יש כאלה שחושבים כי נתניהו יפנה ל'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד, התנועה בראשות ציפי לבני וגם ליו"ר 'קדימה' שאול מופז".

אל ערביה. "היפות בראש הסיעות בבחירות בישראל" | צילום מסך

גם פטרוניהם של אנשי חיזבאללה באיראן מתעניינים בישראל, אך בהיקף נמוך בהרבה. מלבד האתרים המתורגמים לעברית (עילגת יש לציין), דרכם מנסים האיראנים להגיע אל האזרחים הישראלים, ממעטים כלי התקשורת במדינה לעסוק בבחירות. אך כאשר נשלפות הסכינים בין הפוליטיקאים הישראלים, גם באיראן עטים מיד על המציאה. האתר "אל-עאלם", העוקב אחר התקשורת הישראלית על בסיס יומיומי, פרסם השבוע במלואו את מאמרו של גדעון לוי ב"הארץ", בו כתב: "החדשות שמגיעות מזירת הבחירות מעודדות מאוד: משה פייגלין מציע טרנספר; יולי אדלשטיין, זאב אלקין ויריב לוין מבטיחים סיפוח; נפתלי בנט מבטיח 'לטפל' בתקשורת ובבית המשפט העליון; יאיר שמיר מבטיח שלא תקום עוד מדינה ל'מיליון איש'. עכשיו נותר רק לקוות שלאישים הללו ולדומיהם תינתן סוף סוף ההזדמנות לממש את הבטחותיהם. הממשלה הבאה מוכרחה להיות ממשלת ימין קיצוני". 

המאמר פורסם מכיוון שהוא משרת את הטענות האיראניות, לפיהן בירושלים צומחת ממשלת ימין קיצוני בעלת אצבע קלה על ההדק. כך למשל, באחד ממאמריו בעיתון הירדני "א-סביל", כתב הפרשן הפלסטיני לענייני ישראל סאלח א-נעאמי, "משטר האייתוללות מתייחס לבחירות בישראל כאל משאל עם עבור נתניהו, בו יתברר אם יש לו מנדט מהציבור לתקוף את אתרי הגרעין ברפובליקה האיסלאמית".

"הצעירה", "הפמיניסטית" ו"המוכרת"

סיקור נרחב של מערכת הבחירות אפשר למצוא גם בעיתונים הערביים הבינלאומיים "אל-חיאת", "אל-קודס אל-ערבי" ו"א-שרק אל-אווסט", היוצאים לאור כולם בלונדון. אמאל שחאדה, כתבת "אל-חיאת" בישראל, סקרה את 34 המפלגות שמתמודדות על מקום בכנסת ה-19, ובנוסף הבליט העיתון את מאמר המערכת של "הארץ" ביום שלישי האחרון, שהתפרסם בערבית וקרא לערביי ישראל לצאת להצביע.

ערוץ "אל-ערביה", הפועל מדובאי, שידר לאחרונה כתבה תחת הכותרת "היפות מובילות בראש הסיעות בבחירות הישראליות". היפות היו שלי יחימוביץ' ("מנהיגת העבודה"), מירב מיכאלי ("הפמיניסטית"), נאדיה חלו ("נציגת האישה הערבייה") סתיו שפיר ("המועמדת הצעירה ביותר"), ציפי חוטובלי ("הדור הצעיר") וציפי לבני ("המוכרת"). כפי שאפשר להבין, זו הייתה כתבה חיובית על נשים בפוליטיקה הישראלית, והיא עוררה דיון סוער בין טוקבקיסטים מכל העולם הערבי, שהתנגחו על תפקידה של האישה במערכת הפוליטית. 

"אתה מדבר שטויות, גברים רבים אוהבים גם את שכל האישה ולא רק את היופי שלה", כתבה מי שכינתה את עצמה "הנוצרייה הסורית מהצבא החופשי" לגבר שטען כי "הנשים הן שוטות". סמר הסעודית כתבה: "הנשים הערביות יפות יותר, אך לא נותנים להן הזדמנות להיכנס לפוליטיקה".

אל-אחבאר הלבנוני | צילום מסך

ארבעה צוותים של רשת "אל-ערביה" כבר החלו לחמם מנועים לקראת היום הגורלי. כתבת הערוץ רימא מוסטפא אמרה ל"סופהשבוע" כי הערוץ יעביר שידורים חיים מישראל בשבוע הבא, כולל תגובות מהרשות הפלסטינית, וימשיך ללוות את המערכת הפוליטית גם בעניין הרכבת הקואליציה. 

גם צוות של "אל-ג'זירה", בראשות ווליד אל-עומרי, התחיל לשדר כתבות מעמיקות על הבחירות בישראל, ואחת מהן כבר עסקה בתסריטים האפשריים של הרכבת הממשלה. בנוסף, התחנה עוקבת אחר כמעט כל סקר שמתפרסם. בכיר בערוץ סיפר ל"סופהשבוע" כי בשבוע הבחירות מתוכננות בין היתר "כתבות עומק על השפעת התוצאות על האביב הערבי, על האג'נדות הפוליטיות, המדיניות והכלכליות של המפלגות הגדולות, על 'החרמת' הבחירות במגזר הערבי, וגם אודות החוקים הגזעניים שחוקקו בכנסת ישראל", כדבריו. 

גם במצרים עוקבים מקרוב אחר המתרחש בישראל. "אל-יום א-סאבע" מתרגם מדי יום את הכותרות הראשיות בישראל ומפרסם אותן תחת הכותרת "תקשורת ישראלית". גם "אל-אהראם" הממשלתי עוקב אחר ההתפתחויות, כמו כל יתר היומונים בארץ הנילוס. ב"-א-דסתור" ו"א-ראי" הירדניים הבליטו השבוע את פנייתו של המלך עבדאללה לישראל ולפלסטינים לקדם את תהליך השלום, אך בממלכה ההאשמית עסוקים כיום גם בבחירות לפרלמנט שייערכו ב-23 בינואר – יממה לאחר הבחירות בישראל.

אוף רקורד

הכתבים הערביים העובדים עם הרשתות הגדולות מנועים מלהתייחס לסיקור הבחירות, וכמעט כל אנשי התקשורת ששוחחנו עמם השבוע הדגישו שמדובר בשיחות "אוף דה רקורד, אסור לנו לדבר על נושאי הסיקור". עם זאת, כמה מהם הסכימו להשיב לשאלה "מה מעניין במיוחד את העולם הערבי במערכת הבחירות בישראל?". 

"ישראל מדינה מרכזית במזרח התיכון, ומה שמתרחש בה עשוי להשפיע לחיוב או לשלילה על כל האזור", אמר אחד הכתבים, שהעדיף לשמור על אלמוניות. כתבת של רדיו בינלאומי בערבית המועסקת בארץ סיפרה כי "הבחירות בישראל קובעות את עתיד האזור, בעיקר בסוגיה הפלסטינית ולתהליך השלום, וגם בכל הקשור לפרויקט הגרעין האיראני. ישראל היא תפוח אדמה לוהט בשל פעילותה בהרבה חזיתות, כולל מול חיזבאללה בלבנון ומול סוריה, ולכן היא מעניינת את הציבור הערבי". 

כתב אחר, שנשאל לגבי הטענה שהתקשורת הערבית – בעיקר הערוצים הגדולים – נותנת דחיפה לנורמליזציה עם ישראל, השיב כי "ישראל היא עובדה קיימת, וכל מה שמתרחש בה משפיע על כל המזרח התיכון – בין אם נרצה או לא".

מאג'דה אל-באטש, כתבת סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, הייתה היחידה שהסכימה להתייחס לשאלה בשמה, בשיחה עם "סופהשבוע": "ישראל אינה חיה באי בודד. למרות שבעולם הערבי מתייחסים אליה כאל גוף זר, בשל השפה והתרבות ועצם הקיום שלה, היא משפיעה על כל הסביבה שלה. בחירות ולאחריהן הקמת מפלגת ימין קיצוני תביא להרחבת ההתנחלות ולהסלמה, והיא תשפיע לא רק על הפלסטינים אלא על כל העולם הערבי והמזרח התיכון. זה כאילו אנחנו יושבים על חבית נפץ שבכל רגע עלולה להתפוצץ".

בינתיים, בכלי התקשורת ברשות הפלסטינית מדגישים את הביקורים של ההנהגה הישראלית בהתנחלויות, מזהירים מהמשך הבנייה מעבר לקווי 67' ובעיקר ממתינים לתוצאות הבחירות. רק לאחר הקמת הקואליציה תחליט ההנהגה הפלסטינית לאן להוביל את הרחוב – האם לאינתיפאדה שלישית, או לחידוש המו"מ המדיני.