מהדלת האחורית: המסים לא הועלו, אך אנחנו משלמים הרבה יותר על השירותים הציבוריים השונים

זה לא היה מטריד אותי יתר על המידה אלמלא הוצמד מיד אל החדשות על הדאגה לביטחוני האישי גם תג מחיר: היטל חדש בשיעור של שני שקלים לשנה לכל מ"ר בנוי של נכס בתל אביב. כמי שגר בשכירות בדירה שגודלה כ־90 מ"ר, חשבון הארנונה הבא שלי – שגם כך תפח בשנים האחרונות הרבה מעבר למשכורתי – יגיע יחד עם גבנון בסך כ־180 שקל. אבל רגע אחד, שר האוצר המפוטר לא הבטיח שלא יועלו מסים?

2. לא במקרה אני מצרף לחגיגה הזו את לפיד. לכאורה, הזעם שלי אמור להיות מופנה לעיריית תל אביב, אבל למעשה מדובר בחלק מתמונה הרבה יותר רחבה שבה הציבור הישראלי נעשק על ידי הממשלה מבלי שזו לוקחת על כך אחריות. כשלפיד סרב להעלות את מס ההכנסה שבאמצעותו ניתן לממן את השירותים הציבוריים החיוניים, השירותים הללו – ביניהם בריאות, חינוך, רווחה, תחבורה ציבורית, דיור ציבורי וגם משטרה – הולכים ומידלדלים, והציבור לא מקבל תמורה לכספו. אבל מכיוון שהמצב בדרום תל אביב, בחסות המדיניות הכושלת שהנהיגה הממשלה כלפי מבקשי המקלט, מידרדר בהתמדה, מישהו בכל זאת צריך לעשות את העבודה.

הזעם שלי אמור להיות מופנה לעיריית תל אביב, אבל למעשה מדובר בחלק מתמונה הרבה יותר רחבה שבה הציבור הישראלי נעשק על ידי הממשלה | צילום: מרק ישראל סלם

אז מה עושים? לוקחים מסים בדלת האחורית. כאלה שלפיד לא חתום עליהם ולא מזוהה איתם, אבל מאות אלפי ישראלים ישלמו אותם. וזה כבר חוסר צדק משווע, מפני שבעוד כשמעלים את המסים על ההכנסה, עיקר הנטל נופל על השכבות המבוססות, הרי כשמשיתים מס עירוני אחיד – כל תושבי העיר משלמים אותו, כולל החלשים והמוחלשים שגרים בדרום. וכך, את המסים שלפיד סרב להטיל על מצביעיו המבוססים בהרצליה, רמת השרון ושוהם (רק לשם דוגמה) – הוא אפשר לעיריית תל אביב להטיל על אלה שאין להם. העיקר לעמוד בהבטחתו השקרית ש"לא נעלה מסים".

3. העברת הביטחון העירוני לידי העירייה היא רק סימפטום להתנערות ההולכת ומתמשכת של הממשלה מחובותיה כלפי האזרחים. על פי כל הדוחות שהופקו בשנים האחרונות בהשוואה לנעשה ב־OECD, חלקה של המדינה בהוצאה על השירותים החיוניים ממקם את ישראל סמוך מאוד לתחתית החבית.

הורים ישראלים נאלצים להוציא יותר ויותר כסף על חינוך פרטי כדי לקבל את מה שהמערכת הציבורית לא מסוגלת לספק, הישראלים משקיעים סכומי עתק ברפואה פרטית כדי לחפות על תחלואי הציבורית, שלא לדבר על כך שקשה מאוד לחיות כאן בלי מכונית פרטית (או שתיים) ולהסתמך על השירותים הכושלים של התחבורה הציבורית.

אז שילמנו מס הכנסה שאמור לממן משטרה שתספק ביטחון, אבל היות שאין ביטחון נשלם פעם נוספת למשטרה של העירייה. לא שעיריית תל אביב פתורה מאחריות – אם חולדאי לא היה משקיע יותר מ־100 מיליון שקל בהפיכת הבימה למצודה לבנה מצופה בנצנצים, היה נשאר לו מספיק כסף לדאוג לביטחון במתחם לוינסקי – אבל חשוב לציין שהיא קיבלה מהכנסת אישור לגביית המס החדש.

ועוד לא הזכרנו את הארנונה עצמה. לפיד אמר שאין העלאות מסים, אבל ב־2014 נדרשו 57 רשויות מקומיות להלוות לממשלה 450 מיליון שקל. בתמורה, הן קיבלו אישור חריג לייקר את הארנונה ב־0.3% יותר מהרשויות האחרות. כך שבעצם תושבי הרשויות הללו מימנו את ההלוואה הזו מכיסם – ואין לזה שם אחר חוץ ממס נוסף.

והארנונה באופן כללי? היא התייקרה בשלוש השנים האחרונות בכמעט 10%, הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן (שעלה בשנים הללו בכ־3.5%) ומהשכר הממוצע במשק. כלומר הממשלה חתכה בתקציבים של הרשויות המקומיות, ובתמורה אפשרה להן לייקר את הארנונה בגרף תלול. זו העלאת מסים לכל דבר ועניין – אבל כזו שאפשרה לשר האוצר לשעבר לרחוץ בניקיון כפיו ולספר לנו שהוא עמד בהבטחותיו. אכן פוליטיקה חדשה.