מיבואנית נשק מובילה, הודו רוצה לעבור ליצוא; וישראל תפסיד מכך

דו"ח מטעם מכון שטוקהולם לחקר השלום הבינלאומי (SIPRI) גילה שהודו היא היבואנית הגדולה ביותר בעולם של ציוד הגנה צבאי, האחראית על 13% מסך ייבוא הנשק העולמי.

כך מתקבלת תמונה לפיה הודו של היום מסתמכת באופן מוחץ על יבוא שמקורו ברוסיה, ארצות הברית וישראל, דבר שהממשלה ההודית מעוניינת לשנות. בחודשים שקדמו ליום עצמאותה ה-70 של הודו, שמצוין היום, 15 באוגוסט, ממשלתה קידמה מענקי רישוי למחלקה למדיניות תעשייתית ולקידום (DIPP) שיעניקו לה סמכויות תמיכה בתעשייה המקומית לייצור ציוד הגנה צבאי, כולל מסוקים, צוללות, רכבים משוריינים ומטוסי קרב, תחת יוזמה חדשה – "תוצרת הודו".

כיצד יושפע הסחר הצבאי בין הודו לישראל? | צילום: Fotolia

כחלק ממה שכונה עד כה מודל של שותפות אסטרטגית, היוזמה הזו מאפשרת לבחור חברות פרטיות בהודו ולעזור להן לחדור אל השוק המשתלם של ציוד ההגנה.

חברות הודיות גדולות יותר, כמו Larsen and Toubro Ltd, Ashok Leyland Ltd, Mahindra and Mahindra Ltd, Reliance Infrastructure Ltd, Tata Group, Punj Lloyd, Adani Group ו- Bharat Forge Ltd, שכבר מחזיקות בעסקים פעילים לייצור אמצעי הגנה, הם אלו שסביר שירוויחו הכי הרבה מההחלטה הזו. אך החברות ההודיות הללו יחפשו ככל הנראה שותפויות עם שחקני נישה וסטארט-אפים קטנים יותר, על מנת להיבחר כאחד משישה זכיינים שיהיו זכאים בסופו של דבר לבצע עסקאות בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר רק בשנה הקרובה.

הערכה מהירה של ענף ציוד ההגנה המתהווה בהודו מבהירה כי היוזמה הזו לבטח תהיה משתלמת עבור סטארט-אפים מקומיים, בעיקר בהיקפי הסחר שלהן כספקיות של ציוד לכוחות ההודיים החמושים. הנה כמה מהחברות המעטות שיש להן את הפוטנציאל להיבחר ולהיכנס מוקדם אל השוק.

(CM Envirosystems (CME

מאחר שציוד צבאי לא תמיד יכול להיבדק בשטח, הסטארט-אפ ההודי הזה, המבוסס בבנגלורו, מצא פתרון עסקי לבעיה של ביצוע בדיקות של ציוד צבאי יקר. החברה סיפקה מערכות בדיקה סביבתיות ל-Agni, תכנית הטילים הבליסטיים של הודו. על מנת לשכפל את כל סוגי התנאים הרלוונטיים לבדיקת ביצועים צבאית, החברה מתכננת ומייצרת תאי בדיקה סביבתיים, המדמים תנאים סביבתיים אמתיים כמו טמפרטורה, גשם, אבק, לחות ולחץ אוויר במטרה לערוך בדיקות אמינות. באמצעות פתרונות הבדיקה האלו, כישלונות ופגמים יכולים להתגלות עוד לפני שהציוד מגיע לחזית, ובכך הם מסייעים לאומה לחסוך מיליונים בתקציב ההגנה שלה.

Tonbo Imaging

בהשראת יכולת ההדמיה הייחודית שיש לעין של שפירית, Tonbo (המילה היפנית לשפירית) מייצרת מערכות הדמיה דיגיטליות לציוד צבאי, כמו רובים, כלי טיס בלתי מאוישים וטנקים. כמעט 80% מהכנסות החברה מגיעים משירותי ההגנה של ממשלת הודו. הסטארט-אפ הזה מתמחה במוצרים כמו מצלמות מתקדמות לראיית לילה, מערכות בקרת אש וכלי נשק מתקדמים הנעזרים ב-"טכנולוגיה בהשראת הטבע". מוצר חדשני במיוחד שמציע הארגון הוא התקן הדמיה תרמי קטן וקל משקל בשם "Arjun" (שם ששאול מדמותו של לוחם אגדי), שמאפשר לחייל לראות מה מתרחש מעבר לפינות ולירות במטרות מבלי להיכנס אל תוך קו האש. מוצר אחר הוא ה-"קוברה" – נשק תרמי עם חיישן כפול שמגיע עם ממשק וידאו אלחוטי מובנה, המאפשר שידור וידאו בזמן אמת אל חדר הפיקוד.

נכון לעכשיו המומחיות והמוצרים של Tonbo נמצאים בשימוש משטרת המילואים המרכזית (CRPF) ההודית, ארגון המחקר והפיתוח של ההגנה (DRDO), המשמר הלאומי (NSG) ופיקוד הצפון של הצבא, לאחר התקפת הטרור בעיירה יורי, קשמיר, ב-2016. על מנת לענות על הביקוש למוצריה ועל מגמת הצמיחה המאסיבית, החברה מבקשת לגייס כ30-50 מיליון דולר בסבב המימון הבא שלה, וטוענת שיש לה כבר הזמנות רשומות בשווי 50 מיליון דולר שצריכות לצאת אל הפועל כבר בשנה הקרובה.

Ideaforge

לצד ציוד כבד, סטארט-אפים הודיים פושטים גם אל תוך נתח השוק של ציוד מעקב. בשנה שעברה, כשמחוז פת'אנקוט בפונג'ב חווה חילופי אש כבדים מעבר לגבול עם פקיסטן, החיילים ההודיים ניצלו באופן אפקטיבי ביותר רחפנים לשם מעקב אחר המתרחש באזור הגבול. כלי הטיס הבלתי מאויש הזה פותח על ידי Ideaforge, חברה שהוקמה על ידי שלושה בוגרים של המכון הטכנולוגי ההודי (IIT-Mumbai). מוצר הדגל שלה, Netra (שמשמעותו עיניים בהינדו) פותח בשיתוף פעולה עם ארגון המחקר והפיתוח המוביל של משרד הביטחון ההודי (DRDO). בתור רחפן, את Netra ניתן לשגר מתוך חללים סגורים והוא מסוגל לכסות קוטר של 10 ק"מ מגובה של 200 מטר. יכולות הזום-אין שלו, שמאפשרת לזהות פעילות אנושית ממרחק של חצי קילומטר, היוותה נכס שלא יסולא בפז עבור פעילויות מעקב, סיור ומבצעי חילוץ במספר מקרים עד היום.

מיג רוסי בשירות צבא הודו | צילום: Fotolia

אלו רק שלושה סטארט-אפים שעולים וצצים בתור תשובה הודית לדרישות ההגנה באופן יעיל מבחינת עלות מול תועלת. בתרחיש הנוכחי, הודו ניצבת מול מספר איומים גאו-פוליטיים משמעותיים מצד יריבתה הגרעינית פקיסטן ומצד כוחה הצבאי העולה של סין, מה שמוביל לעלייה במספר ההתנגשויות באזורי הגבול. נוסף על כך, הירידה בערך הרופי אל מול הדולר הובילה לעלייה במחיר הציוד הצבאי המיובא. זאת למרות המלצתו של פאנל מוביל במשרד ההגנה כי ההוצאה צריכה להיות בגובה 2.5% מהתמ"ג. עם עלייה צנועה יחסית של כ-6% לעומת 2016, תקציב הביטחון ההודי לשנת 2017-18 עומד על כ-1.62% מהתמ"ג – 53.5 מיליארד דולר.

בשנים הקרובות, בהינתן לוחות הזמנים הארוכים של ייצור אמצעי הגנה, לשינויים המבניים המתוכננים בשוק הרכישות הצבאיות עוד ייקח זמן עד שהם יהפכו את הודו ליצואנית גדולה בשרשרת האספקה העולמית של הציוד הצבאי. לכן, כעת על הצרכים הדחופים לציוד צבאי ולמוכנות לקרב, הודו עוד צריכה להשיב באמצעות ייבוא. במקביל, היא תבנה את יכולות המחקר והפיתוח העצמאיות שלה בשוק, תכונן חוקים חזקים להגנה על זכויות קניין רוחני ותמשיך לדרבן את מגמת ה-"מיוצר בהודו". את מקומה של מדינת ישראל כספקית משמעותית לצבא הודו כיום יתפסו כנראה החברות המקומיות בשנים הבאות. אם האקו-סיסטם הישראלי ישכיל לנצל את התעוררות השוק ההודי כמשקיע, שותף או ספק משנה, זו שאלה שרק העתיד יספק לה תשובה.