מלכודת הרווחים הכלואים: הכסף מחברות הענק חייב להביא לביטול העלאת המיסים

שני מהלכי שחרור תפסו בימים האחרונים את הכותרות, אף שחג החרות עבר מזמן: שחרור המחבלים הכלואים ושחרור הרווחים הכלואים. בשלב זה לא ניתן להצביע מה בדיוק תורם לנו כל אחד מאלה. את עניין שחרור האסירים אשאיר לפרשנים האחרים, ואתמקד בסעיף המסים.

גביית המס בגין הרווחים הכלואים הסתכמה ב-4.4 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3 מיליארד
שקל שתוכננו בתקציב 2012. מדובר בהישג למנהל רשות המסים משה אשר, בהתחשב בעובדה שלפני שבוע בלבד הוערך שהגבייה תסתכם במיליארד שקל. אלא שהטכסומטר עבד ממש עד לרגע האחרון, ובשלישי לפנות בוקר דווח שצ'ק פוינט הצטרפה להסדר ותשלם 520 מיליון שקל.

סיפור הרווחים הכלואים הוא אכן אירוע משמח, אבל צריך להיזהר מהמלכודת הטמונה בו.
כמו בושם טוב מומלץ להתבשם מהריח אך לא לשתות, כי המתנה לא תחזור על עצמה. תוחלת גביית המס תלויה בעיקר בצמיחה, המושפעת מגורמים כמו הצריכה הפרטית והיצוא. שני אלה לא נראים טוב בחודשים האחרונים וזקוקים לטיפול החייאה. חברות הענק לא עשו לנו טובה. שחרור הרווחים אפשר להן לפדות את מעמדן בדעת הקהל. בנוסף, עם חלקן (טבע וצ'ק פוינט) התנהלו דיונים משפטיים שכעת ייעצרו. אחדות, וטבע ביניהן, ניצלו את ההסדר לסגירת שומות מס (טבע עבור השנים 2005 ־ 2007) והתשלומים לשנים הבאות.

אז בכמה עודפי מס התעשרה הקופה הציבורית בעקבות אירועי השבוע? אם נתחשב בדיווידנדים שחולקו, בסגירת שומות מס, בעודפי המס מהרווחים הכלואים ובתוספת הגבייה שנרשמה מתחילת 2013 (בעיקר בזכות עסקת ישקר), עודפי המסים נאמדים בשמונה מיליארד שקל. תחזית הגבייה בתקציב 2013 הייתה 234 מיליארד שקל, וכעת נראה שהסכום יחצה את ה-240 מיליארד שקל. אז מה עושים ולאן הולך הכסף?

צילום: רויטרס

אם נאמין להצהרות ראש הממשלה ושר האוצר, תוספת הגבייה חייבת לשמש להורדת מס ההכנסה. אגב, זה הצעד הנכון ביותר מבחינה כלכלית. בנימין נתניהו הצהיר בכנס אלי הורביץ שננעל לפני שבוע כי "לא צריך לכסות גירעונות במיסוי עודף, ונטל המס לא צריך לעלות". בעבר אמר יפה שהפחתת המסים היא כדלק סילוני לצמיחה. יאיר לפיד הודה באותו כנס שהצמיחה אינה מחלחלת לשכירים: "בעוד שהצמיחה בעשור האחרון הסתכמה ב־ 26.8% השכר הריאלי עלה ב־ 2.1% בלבד".

קברניטי המשק חייבים אם כך לבטל את ההעלאה של 1.5% במס ההכנסה ובמס החברות המתוכננת לינואר 2014 . לצערנו, ספק רב אם הדבר יקרה. 2.75 מיליארד שקל מעודפי התקציב כבר נותבו בהוראת נתניהו לתקציב הביטחון. מדובר במנה ראשונה בלבד, ואין ספק שבתוך כמה חודשים תגיע דרישת התוספת הבאה. לפיד מצדו מעדיף להשתמש בעודפים כדי לפנק את הקבוצות הסקטוריאליות מבית מדרשו, ולא ללכת על הפחתת מסים גורפת.

ועדת הכספים תדון ביום שני הקרוב בהצעת החוק המאפשרת חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים באותו עסק. מדובר בבשורה מרעננת בעיקר לעסקים הקטנים. חסכון המס למשק בית נאמד בעשרות אלפי שקלים בשנה. העלות התקציבית של מהלך זה (בגלל אובדן ההכנסות ממסים) נאמדת במיליארד שקלים, אשר יירדו כמובן מהעודפים.

באוצר נבדקת האפשרות להכיר בהוצאות מטפלת לצורך מס הכנסה, ואם זה יקרה יתנדפו לפחות מיליארד שקלים נוספים (תלוי במעמדה של העובדת). לפיד גם הגדיל במאות מיליוני שקלים את ההקצבות לניצולי השואה ולוותיקי מלחמת העולם השנייה.

המטרות ראויות והכל טוב ויפה, רק שחייבים לומר ביושר: ההטבות ניתנות על חשבון מעמד הביניים העובד שאמור להיות קהל היעד העיקרי של לפיד. הוא הסוחב המרכזי את אלונקת המשק הישראלי. אבל גזירות המס לא יבוטלו גם מסיבות נוספות. ראשית, כפי שציינתי, תוספת ההכנסות של שמונה מיליארד שקל היא מתנה חד פעמית שלא תחזור על עצמה.
בחודשים האחרונים כבר ניכרים סימנים של ירידה בהיקף ההכנסות ממסים עקיפים בעיקר בגלל הירידה בצריכה הפרטית. בהנחה שהתחזיות העגומות של גידול באבטלה ב־ 2014 אכן יתגשמו, סביר שהצריכה הפרטית תמשיך לרדת ולהשפיע לרעה על היקפי הגבייה.

האתגר המשמעותי עבור רשות המסים הוא 2014 ,שנה שבה היא אמורה לגבות מאיתנו לא פחות מ־ 257מיליארד שקלים. כדי לעמוד ביעד הגבייה היומרני מבלי להסתפק בססמאות המלחמה בהון השחור, יפעילו באוצר תרגילים חשבונאיים יצירתיים במאמץ לשנע חלק מעודפי ההכנסות מ־ 2013 לשנת 2014 ולהקדים הוצאות תקציביות מ־ 2014 לשנה הנוכחית.

ולסיום, כמעט שכחנו את בנק ישראל. בבנק המרכזי לא מתלהבים, בלשון המעטה, מפסטיבל הורדת המסים. על פי תחזית מחלקת המחקר, בשנת 2015 צפוי גידול של כחמישה מיליארד שקל בהוצאות בעיקר בגלל "הטייס האוטומטי" בהסכמי השכר שכבר נחתמו. ב־ 1בינואר 2015 תשולם תוספת שכר של 1% לעובדי המגזר הציבורי שנדחתה מאוקטובר השנה. ד"ר קרנית פלוג, הנגידה החדשה שמינויה במזל טוב אושר שלשום רשמית על ידי נשיא המדינה, לא תתלהב לאשר ביטול העלאת מסים עוד לפני שאפילו נכנסה לתוקף.

המלחמה הבלתי נגמרת

"צא מנקודת הנחה שכל מה שאתה עושה במחשב חשוף בפני גורמים עוינים. אפילו אנחנו, אנשי האבטחה, פועלים מנקודת מוצא שהמחשב שלנו נגוע", אומר לי דניאל כהן, מנהל הפיתוח העסקי בחברת אבטחת המידע RSA ישראל. הדברים נאמרים זמן קצר לפני שראש הממשלה הצהיר בכנס קיסריה על שאיפתו להפוך את ישראל למעצמת סייבר.

RSA היא הגלגול הנוכחי של חברת סיוטה, הקשורה למיודענו שר הכלכלה נפתלי בנט ונמכרה ב-2006 ל-RSA תמורת 145 מיליון דולר. RSA נשלטת על ידי EMC המנוהלת על ידי אורנה ברי.

בשבוע שעבר נערך באמסטרדם הכנס השנתי של RSA , שם נחשפו הפיתוחים האחרונים בלוחמת הסייבר ומערכות ההגנה כנגד מתקפות עוינות. בעולם הפשיעה הקיברנטי משחקת RSA את תפקיד השוטר הטוב: תפקידה לנטר את ניסיונות פשיעת המחשב שמטרתה גניבת כספים. כהן ממליץ לצאת מנקודת הנחה שמישהו קורא אפילו את השורות האלה בזמן הקלדתן.

מלחמה בלתי נגמרת | צילום: shutterstock

מנתונים שנמסרו בכנס על ידי לימור קסם, מנהלת בכירה ב־ RSA , לחברה מאגר של יותר מ־ 300 אלף משתמשים, מרביתם מוסדות פיננסיים ובנקים, אך בתוכם גם גופי ביטחון. ניסיונות "הפישינג" הסתכמו ברבעון השלישי של 2013 ב־ 125 אלף – גידול של 26% בהשוואה לרבעון הקודם.

החברה מנעה 250 אלף ניסיונות חדירה, ומתחילת 2013 מדובר ביותר מ־ 100 אלף מקרים. היקף נזקי הטרור הקיברנטי השנתיים בתחומים הפיננסיים נאמד ב־ 483 מיליון דולר. "אנחנו מסוגלים לנטרל את ההתקפות בזמנים הכי מהירים (כשש שעות מרגע ההתרעה – י"ש) באמצעות 150 אנליסטים המפעילים 24/7 מערכות הגנה התומכות ב־ 180 שפות, כולל סינית", מסבירה קסם.

מלחמת הסייבר מתנהלת סביב השעון בכלי נשק מגוונים, החל מניסיונות פישינג, סוסים טרויאניים, הדבקות וירוסים, מערכת EXPLOIT KIT, BLACK HOLL ועוד. כהן: "כדי לחדור למחשב, 'האיש הרע' לא צריך לשלוט בכל שרשרת ההונאה. הוא יכול לקנות החל ב'סוסים טרויאניים' וכלה במערכות הדבקה משוכללות.

מדובר בשוק שחור עם תעריפים ידועים. התעריף להדבקת 1,000 מחשבים: 15 דולר.
קניית כרטיס גנוב תעלה 4 דולר". לדבריו, "משתמשים שנתקלו במייל ממקור לא ידוע, תפתו לעשות 'דאבל קליק' ואפשרו מבלי משים לגורם עוין לחדור למחשב שלהם. אחרים נפלו בפח במקרים בסגנון המכונה 'העוקץ הניגרי', שבו מפתים אותך לשלוח למייל המתחזה לידידותי מספר חשבון. 

"אלה המקרים הקלים. הפשיעה הקיברנטית מתקדמת בהרבה. אתה יכול לגלוש בלי לדעת שבתוכנה הושתל סוס טרויאני וזה קורה במיליוני מקרים. נניח שאתה מבקר באתר הבנק. הסוס רץ על המחשב ועוקב אחר התעבורה ברשת. הגורם העוין יכול להתערב ולבקש ממך הוראת 'הקלד', אתה עושה 'לוג אין' ומבלי להרגיש הססמה נגנבת. יש מקרים שהוא מצליח לעשות העברה כספית מהחשבון שלך מבלי שזה בכלל יופיע בתנועות".

כהן נותן דוגמאות נוספות לפשיעת מחשב: "גניבת פרטי כרטיס האשראי באמזון. היו מקרים שאנשים הזמינו לביתם ארון קבורה בכרטיס גנוב. לביתו של בריאן קרבס (בלוגר שנלחם למען האבטחה ברשת – י"ש) שיגרו גורמים עוינים חבילת קוקאין בניסיון להפילו בפח, ומיד לאחר מכן המשטרה דפקה בדלתו. "סוס טרויאני עוקב גם אחר המצלמה במחשב ועלול לצלם מבלי שתדע. מרבית אנשי האבטחה מכסים את המצלמה בסלוטייפ שחור כשהיא לא בשימוש". 

כשמוציאים כסף במרמה, הוא אמור להגיע לכתובת או חשבון, ואז אפשר לעלות בקלות על הפושעים? מה עושים במקרה זה? קסם: "קשה לגנוב כסף מחשבון הבנק בגלל רמת האבטחה הגבוהה, אבל השימוש בכרטיסי אשראי גנובים נפוץ יותר. שולחים את הכסף או הסחורה ל'מיולים' (פרדות באנגלית) המגויסים על ידי ארגוני הפשע. אזרחים תמימים נענים למודעות של חברות בינלאומיות ומתבקשים להעביר את הכסף או המשלוח לצד ג'. בחלק מהמקרים התמורה מועברת לחשבונות ממוספרים של ווסטרן יוניון".

על פי נתוני RSA , פשיעת המחשב הנפוצה ביותר היא ברוסיה, בעיקר נגד זרים. פשיעת המחשב נפוצה בארה"ב, שם מאתרים 53% מההתקפות. הפשיעה בגרמניה מרוכזת בתחום ה־ E קומרס ומהווה 17%מהתקיפות. במדינות ערב היא מתמקדת בערב הסעודית.
ישראל לא כל כך מעניינת פשיעה בינלאומית. השקל לא עובר לסוחר, ורמת האבטחה בה גבוהה.

"איום הסייבר הוא האיום המרכזי על האנושות. המתקפות כיום הן בהחלט מטרידות, אבל יגיע היום שבו המתקפות יהיו הרסניות. האקרים כבר הצליחו להשתלט על מכונית בשלט רחוק ולנטרל את מערכת הבלמים. זה מפסיק להיות מצחיק", מזהיר ארט קוביילו, יו"ר קבוצת RSA. לדבריו "יש תאוצה באיומי הסייבר נגד מדינות, המגיעים בעיקר מארגוני טרור בגרסאות שונות של וירוסים, שהנפוץ שבהם הוא 'זיאוס'".

בתשובה לשאלה אם בכוונת RSA להמשיך ברכישות חברות ישראליות, כדוגמת עסקת סיוטה, הוא מוסיף: "בארבע השנים האחרונות כבר רכשנו ארבע חברות ובכוונתו להמשיך להתרחב באמצעות רכישות. ישראל מבחינתנו היא מדינת סטרט־אפים ובכוונתו להפוך את באר שבע למרכז הפיתוח של מוצרי הדור הבא".

מיהו באמת טייקון

אחד הפאנלים בכנס התקשורת שנערך השבוע באילת עסק בתופעת הטייקונים ומעמדם בחברה הישראלית. כמתאבן שימשה יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ', שנשאלה על ידי המנחה ניב רסקין מיהו טייקון. לאחר שהרהרה מעט השיבה יחימוביץ' שקיים הבדל בין מי שנותן ערך לחברה ומי שאינו מייצר אלא רק יונק ערך. בהמשך הדהימה כשטענה: "טבע היא דוגמה מצוינת. עד שלב מסוים היא הייתה באמת חברה מדהימה שעסקה ביזמות ותעוזה והעסיקה עובדים.

אבל מרגע שהחלה לעסוק בסבב רכישות ממונפות זאת "טייקוניזציה". אתם מבינים? יו"ר האופוזיציה מדביקה לטבע כינוי הנחשב לשם גנאי אף שפשר המונח "טייקון" לא פוענח עד כה. יחימוביץ' גם מצפה שחברות לא ייקחו אשראי מהבנק כי לא ראוי לעשות עסקאות ממונפות. על פי אותה תזה, גם מי שמממן עסקאות אלה ואינו מייצר ערך הוא מיותר.

מיהו טייקון? יחמיוביץ' | צילום: מרק ישראל סלם

בהבל פיה הפכה יו"ר האופוזיציה כ־ 60 אלף עובדים במערכת הבנקאית למיותרים. אז מיהו באמת טייקון? למעט הגדרת "טייקון" ביפנית כאיל הון, לא ברור בדיוק מי נחשב בישראל ל"טייקון". או־קיי: נוחי דנקנר, יצחק תשובה, אילן בן דוב ועידן עופר שמכרו איגרות חוב לציבור ועשו הסדרי חוב הם אולי "טייקונים", אבל מה עם האחרים? האם ליאון רקנאטי שעשה הסדר חוב או גופים כמו טבע, שאול אלוביץ' (הבעלים של בזק) וחיים סבן (הבעלים של פרנטר) נחשבים טייקונים?

ומה עם משפחת ורטהיימר מישקר או גיל שוויד מצ'ק פוינט, שידעו היטב לינוק מהמדינה את הטבות המס? האם אפשר להדביק את התואר טייקון למדינת ישראל עצמה, שכבעלת השליטה באגרקסקו גייסה הון מהציבור ולאחר מכן השליכה אותה לעזאזל? "הבעיה כבר אינה נוגעת לטייקונים שאותם כבר קברו, מעכו והעמידו על עמוד הקלון. הבעיה נוגעת לקונצרנים גדולים כמו טבע וכימיקלים לישראל שה'עליהום הציבורי' הופך אותם לבלתי לגיטימיים", השבתי לרסקין כשהתבקשתי לסכם את הפאנל.