נשיא הבנק לשיקום ולפיתוח: ישראל מהווה מופת לחדשנות, אבל חייבים לסייע לכלכלה הפלסטינית

סר סומה צ'אקבארטי, נשיא הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח, יגיע במוצ"ש לישראל לביקור בן יומיים, בין השאר בתקווה שבישראל וברשות הפלשתינית יקדמו רעיון להזמנת הבנק למעורבות בשיקום ופיתוח כלכלת הרשות הפלשתינית. מטבע הדברים, הנושא הזה עדין במיוחד (ולא רק על רקע התפרקות ממשלת נתניהו), אבל בבנק משוכנעים כי כפי שהבנק מנסה לסייע לממשלות במדינות בהן הכלכלות לא מפותחות ליצור אווירה בריאה של רפורמות ולשכנע משקיעי חוץ להיכנס לפרוייקטים – כך הדבר אפשרי גם בעבודה מול הרשות הפלשתינית. לדברי גורמים בבנק, ישראל דווקא מעוניינת בכניסת הבנק לפעילות ברשות הפלשתינית.

בראיון בלעדי ומיוחד לאתר פורבס ישראל, מדגיש נשיא הבנק כי מדובר בהחלטה פוליטית – וכי הוא והדרג המקצועי של הבנק אינם אלה שיחליטו על התרחבות לפעילות מסוג זו, אלא המדינות השותפות, אשר החליטו בשנים האחרונות להרחיב את הפעילות למדינות ערב במצוקה דוגמת טוניסיה, מצרים, מרוקו וירדן.

"זה חומר למחשבה לשלטון הישראלי וגם לרשות הפלשתינית", אומר צ'אקבארטי. "לא קיבלנו פניות רשמיות מאף צד לעבוד ברשות. זה משהו שעל ממשלת ישראל להעלות, וזו החלטה שרק בעלי המניות בבנק יכולים לקבל ולא דרג הניהול. גם ישראל וגם הרשות הפלשתינית יצטרכו לחשוב על זה, ואנחנו כמובן נגיב בהתאם להחלטת בעלי המניות. אני מבין שיש לא מעט שיתופי פעולה בין אנשי עסקים ישראלים ופלשתינים, שיש פעילות ירדנית ואנחנו יודעים שלא מעט גופים בינלאומיים, כמו הבנק העולמי, אשר פועלים בתחומי הרשות כך שזו לא שאלה האם יש לנו את היכולת לעבוד בתחומי הרשות, אלא שאלה פוליטית. במהלך הביקור אני מקווה להיפגש עם רה"מ נתניהו ועם כמה מהשרים. אם הם יעלו את זה, זו תהיה התפתחות מעניינת".

היתרון של הבנק האירופאי למאמצי השיקום ידוע ומוכר. במקום בו חוסר יציבות מבריח משקיעים ולמעשה מונע מהבנקים המסחריים הרגילים מלממן פרוייקטים בשל רמת הסיכון הכרוכה, נכנס הבנק האירופאי לפעולה.

"חומר למחשבה לשלטון הישראלי. צ'אקבארטי | צילום: יח"צ

"זה מובן מאליו שהפוליטיקה בכל האזור, ולא רק ביחס לישראל, הופכת את המשקיעים הזרים ליותר זהירים – לא רק בתחומי הרשות הפלשתינית אלא גם במדינות אחרות בסביבה", מסביר צ'אקבארטי. "זה הנושא הגדול לדעתי, השכונה בה ישראל חיה, כשברקע עליית דעאש ומצוקת הפליטים מסוריה,שכונה שמקשה על גיוס משקיעים". כך, למשל, הבנק כבר הצליח בעבר להכנס לאותה "שכונה", ולסייע לכמה מהכלכלות באזור: "למרות הקשיים, הצלחנו למשל בירדן, כי הממשלה הירדנית עשתה דברים יפים בתחום הסובסידיות בענף האנרגיה ויצרה תנאים שמשכו משקיעים, כך שזה אפשרי גם בשכונה כזאת", הוא מספר. "אנחנו מנסים לקדם בירדן גם פרוייקטים של הקמת מרכזי קניות או של חוות סולריות, אבל זה כמובן דורש הרבה יותר מאמץ".

המטרה: יציבות

יציבות היא שם המשחק של הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח. כשהבנק הוקם ברעש גדול ב-1991, הסיבה המרכזית הייתה התפרקות הגוש הסובייטי – והמטרה הייתה לסייע לשיקום ולבניית כלכלות מודרניות במזרח היבשת. 

הנשיא הראשון של הבנק, ז'ק אטאלי, היהודי צרפתי שהיה מקורב לנשיא פרנסואה מיטראן אשר יזם את הקמת הבנק, התבשם מהמעמד וגרר את המדינות השותפות בהון המניות שלו, ובהן ארה"ב, מדינות אירופה ואפילו ישראל הקטנה, להוצאות מיותרות וראוותניות. כשהבזבוזים נחשפו, אטאלי צנח מהפסגה כמו שק מלט ואולץ ביוני 1993 להתפטר. מאז הוא משמש כיועץ לגופים פיננסיים והספיק גם להסתבך בכמה משפטים, לכתוב ספרים ואפילו לנצח על תזמורות סימפוניות בצרפת. ב-23 שנות קיומו של הבנק התחלפו כבר עוד 5 נשיאים. הבנק צלל לאפרוריות והשינויים הגיאו פוליטיים, ובהם חבירת חלק נכבד ממדינות המזרח לגוש האיחוד האירופאי, רוקנו מעט את הרוח ממפרשיו.

אך בשנים האחרונות הבנק מנסה להשתחרר מהגדרתו כבנק המיועד רק לשיקום ופיתוח מזרח אירופה, ולהרחיב את פעילותו גם למדינות כמו מצרים, טוניסיה, ירדן ואפילו למונגוליה. מטה הבנק ממוקם בבניין משרדים מפואר וחדיש בפרוייקט ברודגייט שהוקם מעל לתחנת ליברפול סטריט בסיטי. 2,000 עובדים מועסקים בבנק, מהם 1,500 במטה הלונדוני.

הפוליטיקה שמשחקת תפקיד בפעילותו מעוררת לפעמים תחושה שמדובר בסוג של מפעל הסתדרותי: ביום בו ביקרתי במקום, משך את העין תור ארוך שהתפתל לאולם הכניסה הפנימי של אחת הקומות הגבוהות. השעה הייתה 11 בבוקר. סימפוזיון כלכלי חשוב? לא ממש. התברר כי לא מדובר היה בתור להרצאה או ישיבה חשובה – אלא לקפיטריה. על משקלה של הפוליטיקה בפעילות הבנק אפשר ללמוד גם מהחלטתו להצטרף, בלית ברירה, לקמפיין הסנקציות נגד רוסיה ולהודיע ביולי האחרון על השעיית השקעות חדשות בפרוייקטים ברוסיה, אשר נחשבה עד לאותה החלטה למדינה בה הושקעו מירב הכספים של הבנק (1.8 מיליארד יורו רק ב-2013, למעלה מחמישית מסך השקעות הבנק אשתקד).

ההתמודדות עם חוסר יציבות מעסיקה לא מעט את הנשיא השישי של הבנק, סר סומה צ'אקבארטי. דוגמה להפתעות ולתהפוכות הפוליטיות שבדרך כלל מספק המזרח, הוא ימצא גם בביקור שלו בישראל. כשנקבע לו הביקור (ביום א' הקרוב) הוא סוכם עם ממשלת נתניהו, אבל כשינחת בארץ זה כבר יהיה אל תוך מערכת בחירות של הממשלה הנופלת. לצ'אקבארטי נקבעו פגישות עם הנשיא ריבלין, רה"מ נתניהו ועם צמרת הכלכלה של ישראל ובה נגידת הבנק קרנית פלוג, ישי דוידי (קרן פימי), חמי פרס, גדעון תדמור (קבוצת דלק), עופר קוטלר (שיכון ובינוי). הוא ישתתף גם בועידת העסקים ויתארח במתחם הסטארטאפים סוסה ("דרום סלמה"), חממת ההייטק בת"א, שהבנק מקווה לעודד הקמת כמוה במזרח אירופה.

"אני לא חושב שלמצב הפוליטי בישראל תהיה השפעה על הביקור", הוא אומר, "ישראל היא מדינה שותפה בבנק ונדבר על אותם נושאים שנקבעו, בעיקר על הדרך להרחבת פעילות החברות הישראליות במקומות בהם פועל הבנק. בסה"כ הבנק וישראל השקיעו במשותף 730 מיליון יורו ב-23 שנות פעילות הבנק. זה טוב, אבל יכול להיות טוב הרבה יותר".

ישראל והבנק, בו שותפות כיום 64 מדינות (ובנוסף שותפים בו גם האיחוד האירופאי והבנק האירופאי להשקעות), השקיעו כאמור ב-23 שנות פעילותו סכום לא גבוה במיוחד של 730 מיליון יורו בפרוייקטים במזרח אירופה. מהצד הישראלי מדובר בסכום צנוע למדי של כ-7 מיליון יורו במוצע בשנה, וישראל למעשה שותפה ב-0.65% מהון מניות הבנק. ההשקעה המשותפת הגדולה היא ברוסיה (280 מיליון) ואחריה ברומניה (190 מיליון) ובקזחסטאן (100 מיליון). עיקר ההשקעות התרכזו בסקטור הפיננסים (480 מיליון), בתעשייה, מסחר וחקלאות (210 מיליון) ובאנרגיה (189 מיליון).

נציג ישראל בבנק, אדי אזולאי (עד לפני חודשיים מבכירי בנק ישראל), מאמין ש"הפונציאל לחברות ישראליות הוא גדול". הבנק, לדבריו, מנסה יותר ויותר לפתח את נושא החדשנות במדינות בהן הוא פעיל – ולישראל יש הרבה מה לתרום. מסיבה זו בדיוק נשיא הבנק יבקר בחממות חדשנות והייטק בת"א. להבדיל מבנק מסחרי רגיל, הבנק האירופאי מוכן להיכנס גם לפרוייקטים להם נדרש מימון ארוך טווח של יותר מ-10 שנים, טווח אשר נחשב בעיני הבנקים המסחריים כמסוכן במיוחד.

המשקיעים הזרים חוששים להשקיע. חברון | צילום: thinkstockphotos

מגיע למשרד אחרי ארוחת בוקר עם בתו

צ'אקבארטי (55), שמונה לתפקיד במאי 2012, נחשב לעילוי של ממש בתחום. עד מינויו היו כל 5 הנשיאים של הבנק גרמנים או צרפתים, וצ'אקבארטי הוא לא רק הבריטי הראשון בתפקיד – אלא גם בן למשפחה ממוצא הודי, אשר קיבל מהג'י-20 מנדט להרחיב את פעילות הבנק לארצות ערב בהן פרח האביב הערבי. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטאות של אוקספורד ושל סאסקס, הצטרף לבנק העולמי, אך את הקריירה הוא עשה בעיקר במיגזר הציבורי בבריטניה במשרד האוצר, ובהמשך כשמונה לתפקיד המזכיר הקבוע של המשרד לפיתוח בינלאומי ב-2002 ולמזכיר משרד המשפטים.

את תפקיד המזכיר הקבוע בבריטניה מאייש הפקיד הבכיר במשרד שהוא לא פוליטיקאי, שכרו תואם את זה של שופט בית המשפט הגבוה ותפקידו לנהל את ענייני המשרד השוטפים. התפקיד מזכה בדרך כלל את הממונה בתואר כבוד, וגם צ'אקבארטי הפך ל"סר" מטעם בית המלוכה הבריטי. הוא נודע במיוחד בכך שהשיג הסכמה מהשרה לפיתוח בינלאומי איתה עבד לפני 12 שנים, כי יום העבודה שלו יתחיל רק אחרי שיאכל ארוחת בוקר עם בתו מאיה (שהייתה בת 6 באותה תקופה) – ויסתיים מוקדם כך שיוכל להקריא לה סיפורים לפני השינה. אחרי שנרדמה, חזר לעבוד מחדר העבודה בבית המשפחה באוקספורד. לישראל הוא יגיע אחרי שבוע עמוס במיוחד שהתחיל בביקור באיחוד האמירויות, כווית וסעודיה והסתיים היום (שישי) בביקור בקפריסין.

כאמור, אחת ממטרות הביקור היא למצוא דרך להרחבת פעילות הבנק להשקעה בפרוייקטים שיסייעו לשיקום כלכלת הרשות הפלשתינית. בשנים האחרונות, החל הבנק להשקיע בכלכלות של תורכיה, מצרים, טוניסיה, מרוקו וירדן, בכלכלת מונגוליה ובאחרונה בזו של קפריסין שכמעט התמוטטה במשבר הכלכלי.

"ישראל מהווה דוגמה בתחום החדשנות", מחמיא צ'אקבארטי, "ודו"ח הפעילות שלנו לשנת 2014 (TRANSITION REPORT) מביא דוגמאות מהניסיון הישראלי. היינו שמחים מאוד אם חברות ישראליות יתרגמו את ניסיונן להשקעות משותפות איתנו במזרח אירופה וגם לבניית מודלים דומים במדינות במזרח כמו פולין, כי ההצלחה של ישראל מדברת בעד עצמה וחברות היי טק הישראליות מוצלחות ועשו שם בכל העולם. למדנו את המודל הישראלי והבנו שיצירת תנאים כמו בישראל, מבחינת מערכת החינוך או הטבות המס, חיונית להצלחה ומתאימות יותר למדינות המזרח מאשר המודלים של המדינות הוותיקות והמבוססות. כולם מדברים על איך שישראל, מאז שנות ה-70, הצליחה לקדם כלכלה על בסיס חדשנות טכנולוגית. זה המודל שאותו נרצה להעביר למדינות בהן אנו פועלים. זה מודל מצוין כי ישראל היא מדינה קטנה שצמחה במהירות ב-40 השנים האחרונות – הרבה בזכות יצירת האקלים הנכון".