נתניהו בדיון על המתווה: "אם אספקת הגז תיפגע – המשק יקרוס"

לדיון הגיעו עשרות צוותי תקשורת, צלמים ועיתונאים כדי לסקר את הופעת נתניהו תחת עינם הפקוחה של קצין הכנסת יוסי גריף, אנשי המשמר ומנכ"ל הכנסת רונן פלוט שבאו להבטיח את הסדר במקום לנוכח ההתעניינות הרבה שבעטייה הועבר הדיון מאולם ועדת הכלכלה לאולם "נגב" הגדול יותר, שממנו ניתן לשדר את הדיון בשידור חי בערוץ הכנסת.

במקום ישנם סדרי ביטחון קפדניים, ועשרות אנשי משמר מסננים את הקהל הרב שצובע על דלתות הוועדה. באולם נמצאת גם אורלי בר לב, ממובילות המחאה נגד מתווה הגז, הגז ונציגי ארגונים ירוקים נוספים המתנגדים למתווה.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל פתח את הדיון בהקדמה ארוכה שבה מתח ביקורת על המתווה. הוא פנה לנתניהו ואמר: "הסיפור הגדול והמדאיג הוא שאתה וממשלתך לא מתביישים לשאת לשווא את נושא הביטחון. אין ויכוח לגבי חשיבות הידוק הקשרים המדיניים והבטחוניים עם מצרים. אני לא מכיר מתנגדים רבים לאספקת גז לירדן ולמצרים, אך בכל הדיונים לא שמעתי ולא השתכנעתי שאם המתווה לא יצא לדרך יחסי החוץ של ישראל יקרסו".

כבל פנה לנתניהו ואמר: "אני מפציר בך לחשב מסלול מחדש כי לי ברור שהמתווה שאתה מבקש לאשר אינו נכון ואינו ראוי וראש הממשלה הבא בכנסת הבאה יהיה חייב לבטלו, שכן הוא מחזק את הגישה של זה נהנה וזה עוד יותר נהנ". לדבריו של כבל, יש לעשות הכל כדי לעצור את "המתווה העקום והרע למדינת ישראל ולא לשאת את שם הביטחון לשווא". הוא קרא לנתניהו לא לתת יד לקומבינה עקומה.

ראש הממשלה נתניהו ענה לכבל: " שמעתי שחברים כאן שוללים אינטרס ובטחון ביחסי החוץ שלנו. ההפך הוא. אנו רוצים להבטיח בטחון אנרגטי. בלי בטחון לאנרגיה לא תהיה הספקת חשמל לתשתיות הקריטיות של המדינה".

"אספקת הגז חיונית לאורך זמן להבטחת קיומה של המדינה"

רה"מ הדגיש כי המתווה קריטי למדינת ישראל: "הדבר המיידי והחשוב ביותר לנגד עינינו הוא השלכות למערכות הביטחוניות שלנו. זה יכול לקרות על ידי תקיפות מסוגים שונים ותקיפות מסוג הסייבר אבל בודאות זה יקרה עם המערכות האלה יפגעו תהיה לנו פגישה ממשית בבטחון הלאומי. אספקת הגז חיונית לאורך זמן להבטחת קיומה הסדיר של המדינה. מדינות בעידן המודרני לא יכולות לחטוב עצים ביער".

נתניהו הדגיש את ההשקעה הגדולה במתקני הגז: "אנחנו לא משקיעים בשום מתקן כמו שמשקיעים פה – ההשקעה היא כבירה להגן על אסדות הגז, וזה ממחיש עד כמה זה חשוב". רה"מ אף הדגיש כי המתקנים מהווים מטרה בטחונית: "הדבר הפגיע ביותר זה אסדות הגז, והן מהוות מטרה. זו הסיבה שאנחנו מעוניינים בכמה אסדות גז, וזה דבר יסודי בביטחון שלנו".

הדגיש את ההשקעה האדירה במתקני הגז והתייחס לייצוא שלו. נתניהו | צילום: מרק ישראל סלם

ראש הממשלה התייחס לעניין ייצוא הגז, על רקע ההחלטה המצרית לא לייצא גז מישראל, וגילה בדיון :"אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שאשלח שליח מיוחד כדי להשיג פתרון לאתגר שנוצר. אני מאמין שנמצא פתרון לנוכח האנטרסים המשותפים שיכתיבו את המציאות". נתניהו גם גילה כי התקיימו מגעים בנושא עם טורקיה: "אני יכול לעדכן אתכם שהרבה לפני הדיון היו לנו מגעים עם טורקיה באמצעות נציג בכיר אישי שלי עם נציג בכיר טורקי. בדיון עלתה אפשרות ליצא גז ישראלי לטורקיה ודרך טורקיה. לא ייצרנו את זה לצורך הדיון. זה אמיתי".

הרצוג לנתניהו: "הציבור מבין שהמחיר לצרכן עלול להיות מופקע"

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג דיבר לאחר נתניהו ואמר: "ברור לכולם היום שההתנהלות של הממשלה בראשותך היא חובבנות במקרה הטוב והפקרות במקרה הרבה. הקשבתי לך היטב ואני לא מבין איך דבריך קשורים למחיר הגז. ולמחיר לצרכן. מקום המדינה לא הופעל סעיף 52 גם כשהיינו במצבים יותר קשים מבחינה בטחונית ומדינית".

הרצוג הוסיף :"נשאלת שאלה האם אין פה נשיאת שם הביטחון ויחסי החוץ לשווא. במקומך הייתי מפעיל חוקים קיימים. חוק ההגבלים העסקיים, כי זה מה שקבע המחוקק וכך פועלת מדינה, והדבר השני הוא חוק הפיקוח על מצרכים לשרותים חיוניים. אם כבר נקבע שיש מונופול כי נתתם את הרשיון לספק אחד מן הראוי לבוא ולהגיד 'אני הריבון'. הממשלה היתה צריכה לבוא לספקים ולהגיד 'אנו נפעיל פיקוח על המחיר ונפקח'. על מי אתה מגן? יש כל הזמן הפגנות כי הציבור מבין שהמחיר לצרכן עלול להיות מופקע".

בתום הדברים החלה סדרת שאלות ותשובות לראש הממשלה. ראשון השואלים, ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שאל את נתניהו: "אתה אומר שצריך לחזק בטחון אנרגטי לטווח קצר, אבל אתה מוותר על צינור ממאגר אחר. אמרתם שלמצרים אין גז וצריך דחוף ליצא אבל אז מתגלה מאגר עצום במצרים והם משעים את המגעים עם ישראל ועכשיו אתה מספר על מגעים עם טורקיה ויון. אתה מסכים למונופול אימתני שכולנו בני ערובה שלנו. יש פה בטחון אבל לרווחי ענק של הטיקונים. השאלה שלי למה?
נתניהו: אני לא מקבל את ההנחות.
חנין: אלה עובדות
נתניהו: המגעים לא נולדו אתמול ושלשום. בסוף הכל מתכווץ לנושא פשוט. האינטרס הציבורי מחייב פיתוח שדות נוספים. אנו רוצים יציבות אנרגטית גם לצורכי תחרות וביטחון של ישראל וצרכי החוץ שלה. הנתיב שמיוצג על ידך ואחרים קובר את האפשרות הזאת. אני לא מאמין שיהיה פיתוח כזה אם נקבל את המתווה שלך. במצרים ובארגנטיה יש פיקוח ממשלתי והגז נשאר מתחת לים ואין גז לאף אחד. זה יקח קצת זמן לפתח אסדה נוספת. צינור נוסף חשוב אבל יתירות באסדות ובשדות זה יותר חשוב. אנו מפתחים את לוויתן. זה לוקח זמן. אבל לא נכון שהשארנו בידינו כוח. יש לנו אבני דרך. הם לא מפתחים יש לנו אפשרות לקחת את החזקות. כאן אצלנו יש נתיב אמיתי לפתח את לויתן כריש ותנין.

אם המתווה יעבור צפויה עתירה לבג"צ

בשבוע שעבר הופיעו בפני וועדת הכלכלה כל גורמי המקצוע הקשורים במישרין או בעקיפין לסוגיות יחסי החוץ והביטחון של ישראל. בין היתר נכחו בדיונים יו"ר המועצה לביטחון לאומי לשעבר, וראש המוסד החדש יוסי כהן, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד ויו"ר המועצה הכלכלית לשעבר יוג'ין קנדל. יצוין כי אף על פי שכל גורמי המקצוע תומכים בשימוש בסעיף 52 לצורך אישור המתווה, נראה כי ההמלצה של ועדת הכלכלה במסגרת "חובת ההיוועצות" איתה תהיה דווקא שלא לעשות שימוש בסעיף.

בין הנציגים הרבים שהופיעו בפני הוועדה בשבוע שעבר נכחו גם כל הגורמים הרלוונטיים הנוגעים למתווה, למעט הנהלות חברות הדלק. נכון לעכשיו, מצד אחד נמצאים נגידת בנק ישראל, מ"מ מנהל רשות ההגבלים, המשנה ליועמ"ש ועוד, שהביעו תמיכה במתווה והמליצו על הוצאתו לפועל בהקדם האפשרי; ומנגד ישנם גורמים אחרים, בהם גם מנהל רשות ההגבלים לשעבר דיוויד גילה, השר לאיכות הסביבה אבי גבאי, פרופ' אבי בן בסט והארגונים הירוקים, שטוענים כי המתווה – במתכונתו הנוכחית – אינו מבטיח ביטחון אנרגטי, ולטווח הארוך יהיה "בכייה לדורות, עד כדי סכנה לדמוקרטיה".

כך או כך, יודגש כי גם אם ראש הממשלה יחליט לאשר את מתווה הגז, עדיין צפוי להתקיים מאבק נחוש מצד המתנגדים, וצעדם הראשון יהיה ללא ספק עתירה לבג"ץ, שתוגש מיד לאחר חתימת נתניהו על המתווה.

בתוך כך, קבוצת דלק ונובל אנרג'י ממשיכות בהכנות לקראת פיתוח מאגר "לווייתן". ל"מעריב־השבוע" נודע כי השתיים עומדות לשנע לישראל את אסדת ההפקה שבאמצעותה יישאב הגז. זאת ועוד, בניגוד לתוכנית הפיתוח המקורית, מאגר "לווייתן" יפותח במתכונת מצומצמת, והיקף ההשקעה בו נאמד ב־5.5 מיליארד דולר. במקביל נעשות הכנות להגדלת כושר ההפקה גם של מאגר "תמר".

בנושא נוסף, אם יאושר המתווה נתניהו צפוי להציע לאריה דרעי את תפקידו המקורי, שר הכלכלה והתעשייה. יש לציין כי נשיאות התעשיינים, בראשותו של שרגא ברוש, תומכת בהתלהבות באפשרות זו.

לכתבה במעריב