סדנה לעצבים: טרנד חדרי הכעס תופס תאוצה

מכירים את הרגעים שאתם כל כך כועסקים שבא לכם לצרוח? בית קפה במצרים טוען שיש לו בדיוק את מה שאתם צריכים. כתבה שפורסמה ברויטרס מתארת את "באב אלדוניה" – שילוב של בית קפה וחנות ספרים, בו המבקרים יכולים להיכנס לחדר חשוך ואטום לקולות, ולתת לרגשות שלהם ביטוי במשך 10 דקות. השימוש בטלפונים ומוצרים אלקטרוניים אחרים אסור בעת השהייה בחדר, אבל מי שרוצה קצת רעש, סט תופים זמין לרשותו בחדר.
"נכנסתי לשם כשהייתי מאוד לחוץ ויצאתי הרבה יותר רגוע", סיפר אחת המבקרים בחדר, מוחמד אל-דבאבי. "יותר מכך, יכלתי למצוא פתרון לבעיה שהתמודדתי איתה, הארה הגיעה תוך כדי צרחה".

ניתן למצוא את הקונספט המתרחב גם בעולם החברות. חדר זעם שנפתח לאחרונה בטורונטו מציע שירות "היאבקות – ריסוק חינם" עבור אלו שרוצים להוציא את הזעם הפנימי שלהם במקום ממוזג, נוח ועם וואי-פיי. 

חוויה מזככת או סימן לדאגה? | צילום: Fotolia

בטקסס קיימים שני מתקנים שמציעים "תוהו ובוהו כפנאי": אחד ביוסטון, והשני בצפון קרוליינה, המציג באתרו מחשבון רץ שסופר את כמות הדברים שנשברו בחדר האטום שלהם (10,000 צלחות והספירה ממשיכה).

למרות שהחדרים הללו נראים בהתחלה כמו התפתחות בלתי נמנעת של מועדון קרב, מספר מבקרים מתחום הפסיכולוגיה ביטאו את דאגתם מנרמול האלימות הנובעת מקמפיין השיווק של כמה מחדרי הכעס המוצעים. "החשש שלי הוא שהם מפרסמים אותם כצורה אפקטיבית לניהול כעס", אמר הפסיכיאטר דאון בינקווסקי ל-CBS. "אני חושב שיש בכך סכנה".

בין אם החדרים הללו קיימים בשביל הכיף, חוויה מזככת או סימן לדאגה מהיכולת של החברה להתמודד עם כעס, יש מי שטוען שלפחות החדרים הללו, שפעמים רבות נבנים כפעילות קבוצתית (חלקם מציעים חבילה למסיבת רווקות למשל), מביאים אנשים למרחב ציבורי במטרה לספק מפלט לרגשותיהם – במרחק צעד מחדרי הבכי המפורסמים באחד המלונות ביפן, המציעים זמן לבד בחברת סרטים עצובים, ספרים, שמיכות רכות וטישו לנשים צעירות המוטרדות מהנורמות החברתיות ביפן. כשאירועים טראומטיים מתרחשים בעולם או גורמי לחץ משפיעים מידי יום עד לנקודה בה אנשים יהיו מוכנים לשלם עבור מרחב בו יוכלו להביע את רגשותיהם, אולי הדרך הכי טובה לתת לזה לצאת היא בדרך הישנה והטובה, פשוט לצעוק.