מאה הימים הראשונים של הנשיא גו' ביידן בזירה הפנימית עמדו בסימן השתלטות על מגיפת הקורונה בארה"ב. בכל הקשור ליחסי החוץ, כניסתו של ביידן לבית הלבן בינואר השנה בישרה על מהפך חד, כמעט בכל היבט של הממשל האמריקאי – המנהיגים שהנשיא טראמפ התקרב אליהם הורחקו, ואלו שהוא התנגש איתם מצאו כתף חמה יותר בשדרות פנסילבניה. כך לדוגמה, איראן שחטפה על הראש סנקציות לכל אורך כהונת טראמפ חזרה לנהל מו"מ על הסכם הגרעין מעמדת הכוח שהיתה לה בתקופת הנשיא אובמה, ומנגד מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, יראה את נשיא ארה"ב רק בטלוויזיה.
אך למרות המהפך ביחסי החוץ של ארה"ב, נראה כי היחסים עם סין מטרידים את ביידן לא פחות משהטרידו את טראמפ, אם כי מסיבות אחרות. טראמפ התמקד בגירעון המסחרי וניהל מלחמת סחר אגרסיבית, בהצלחה מוגבלת.
בינואר 2020, בשיא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, חתמו הצדדים על הסכם סחר שכונה "שלב א'". הסכם זה נועד לצמצם את הגרעון המסחרי האמריקאי. במסגרתו, התחייבו הסינים לרכוש סחורה אמריקאית בהיקף של 200 מיליארד דולר בשנתיים, ולפעול לשיפור הגנה על קניין רוחני אמריקאי. ההסכם נועד להחזיר עד סוף 2020 את היקפי הייצוא האמריקאי לסין לתקופה שלפני תחילת מלחמת הסחר ב־2017.
בפועל, הסינים הגבירו באופן סימלי בלבד את הרכש מארה"ב, ביחס לרכש משאר העולם, אבל לא התקרבו ליעדים שהציבו לעצמם. בחלק מהקטגוריות מדובר על פער של עשרות מיליארדי דולרים.
עושים שרירים
לכאורה, לסינים יש תירוץ לא רע בכלל לאי־עמידה בהסכם: וירוס הקורונה התפשט והשבית את העולם שבועות ספורים לאחר החתימה. ארה"ב נקלעה למיתון קצר וכך גם מדינות אחרות. ובכל זאת, נראה כי אם סין באמת היתה רוצה לעמוד בהתחייבויותיה, היא היתה יכולה לעשות זאת. יעידו על כך הרכש המסיבי בתחומי הרפואה והמוליכים למחצה, וצמיחה כללית בסחר הסיני עם האיחוד האירופי.
ממשל ביידן מוטרד יותר מהדומיננטיות הגיאו־פוליטית של סין במזרח אסיה ומהפרות זכויות אדם בשטחה. כך, זמן קצר לאחר כניסתו של ביידן לבית הלבן הזהיר מזכיר המדינה האמריקאי, אנטוני בלינקן, את הסינים מפני התנהגות כוחנית.
דובר מחלקת המדינה אף פרסם תקנות חדשות לקשר ישיר בין גורמי ממשל אמריקאים להנהגה של טיוואן. בתגובה, שלחו הסינים בתחילת אפריל להק של 25 מטוסי קרב והפצצה לתוך המרחב האווירי של טיוואן והזהירו את האמריקאים "לא לשחק באש". האמריקאים, מצידם, הודיעו מוקדם יותר החודש על חזרה אפשרית לשיחות על הסכם סחר עם טיוואן, שיחות שהחלו בתקופת אובמה והוקפאו בעידן טראמפ.
יוזמת B3W החדשה אמורה להוות תחרות ישירה לסינים ולשם כך התחייבו מדינות ה־G7 להשקיע סכום דמיוני כמעט של 40 טריליון דולר עד שנת 2035 לטובת פיתוח של מדינות במרחב אסיה
במקביל להתגוששות הדיפלומטית עם סין, אותתה רוסיה שגם להתעסקות איתה יהיה מחיר. ביידן השתמש במילים בוטות נגד הרוסים בכלל והנשיא פוטין בפרט. הממשל האמריקאי האשים את הרוסים בהתערבות בבחירות בארה"ב ובתקיפות סייבר כנגד חברות תשתית אמריקאיות. סנקציות אמריקאיות חדשות על בכירים רוסיים הובילו לסנקציות הדדיות וגם, במקרה או שלא, למתיחות מחודשת באזור הסכסוך בין אוקראינה לרוסיה.
באוקראינה סופרים כבר 14 אלף הרוגים בשבע השנים שחלפו מאז העימות הצבאי עם רוסיה. בתחילת אפריל דיווחו שם על מאות מקרים של ירי מנשק קל שמשמעותם הפרה של הפסקת האש.
וכאילו כלום לא השתנה – הרוסים הזרימו כוחות צבא לאזור, בעוד נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, ביקש להחיות את היוזמה להצטרף לברית נאט"ו, מה שהוביל את הרוסים לתגבר עוד יותר את הכוחות. מספר ימים לאחר שביידן אמר כי צירוף אוקראינה לברית נאט"ו לא נמצא על הפרק, הסיגו הרוסים את הכוחות.
ניגש לעבודה
כשמאה הימים הראשונים לכהונתו, ועיקר ההתמודדות עם וירוס הקורונה מאחוריו, מתפנה כעת ביידן לעסוק יותר במדיניות החוץ. הוא הספיק להיפגש עם פוטין פגישה צוננת למדי, אך הכריז מעל כל במה כי האתגר המרכזי שעומד בפני ארה"ב הוא דווקא סין.
על מנת להתמודד עם סין, הכריזו הנשיא ביידן ושאר מנהיגי ה־G7 על יוזמת "World Better Build Back" (B3W)". יוזמה זו היא אלטרנטיבה אסטרטגית ליוזמת "דרך המשי החדשה" של סין, שנועדה לשדרג יחסים ותשתיות עם מדיניות הנמצאות בנתיבי הסחר היבשתיים והימיים של סין. יוזמת B3W החדשה אמורה להוות תחרות ישירה לסינים ולשם כך התחייבו מדינות ה־G7 להשקיע סכום דמיוני כמעט של 40 טריליון דולר עד שנת 2035 לטובת פיתוח של מדינות במרחב אסיה.
גם מול רוסיה נראה כי ביידן נחוש לפעול, אך העניינים שם נפיצים יותר. הסיבה לקיפאון במזרח אירופה בעשור האחרון בעינה עומדת – רוסיה לא מוכנה לקבל התחזקות של ההשפעה המערבית באזור ובפרט לא מוכנה לקבל הצטרפות של רפובליקות סובייטיות לשעבר כמו אוקראינה וגיאורגיה לברית נאט"ו.
ההתמקדות ברוסיה ובסין צפויה להוביל את ארה"ב להורדת פרופיל במקומות אחרים ובפרט באזורנו. כך החלה ארה"ב להסיג כוחות ומערכות הגנה מסוג פטריוט מסעודיה ומעיראק
פוטין הצהיר לא פעם כי הברית הצפון אטלנטית היא שריד מעידן המלחמה הקרה שצריך להיעלם מהעולם. הרוסים כבר הוכיחו כי כל ניסיון להרחיב את הברית מזרחה עד לגבול אירופה עם רוסיה ייתקל בתגובה חריפה. לפיכך, ביידן צפוי שלא להיענות לבקשות החוזרות ונשנות של אוקראינה להצטרף לברית. במקום זאת, הוא עשוי לחפש אפשרויות לשיתופי פעולה, למשל בדמות אמנה חדשה בתחום הסייבר, תחום שהרוסים פעילים בו מאוד נגד מטרות אמריקאיות.
ההתמקדות ברוסיה ובסין צפויה להוביל את ארה"ב להורדת פרופיל במקומות אחרים ובפרט באזורנו. כך החלה ארה"ב להסיג כוחות ומערכות הגנה מסוג פטריוט מסעודיה ומעיראק. מערכות ההגנה שהאמריקאים מסיגים נפרסו בסעודיה לאחר תקיפה איראנית על מצבורי נפט ובתי זיקוק ובעיראק כהגנה לאחר חיסול קסאם סולימאני בבגדאד. הצעד האמריקאי הזה, ביחד עם השאיפה לחזרה להסכם הגרעין, מעידים באופן ברור כי הדבר האחרון שביידן מחפש הוא עימותים במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי.
עבור הנשיא החדש באיראן מדובר בחדשות טובות שיקלו על השגת הסכם נוח יותר עם האמריקאים. עבור הממשלה החדשה בישראל, עשוי הממשל האמריקאי להיות ספק נוח להשקעות גדולות של סיוע ביטחוני. כל זאת, כמובן, בהנחה שלא יקרה משהו יוצא דופן שיטרוף את הקלפים, כמו שקורה לעיתים קרובות באזורנו.
אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים
