קריאתו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, להפסקת אש בלוב גובתה בעיבוי המערך המצרי בגבול הלובי, ובליווי המסר שמצרים לא תיכנע לאיומים על גבולה. המסר מכוון ישירות לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, האויב החיצוני הגדול ביותר של מצרים כיום. עימות ישיר בין כוחות מצריים לכוחות פרו טורקיים בלוב מתקרב.
מלחמת האזרחים, השנייה מאז הדחתו של מועמר קדאפי אשר משתוללת בלוב מאז 2014, הופכת בשנה האחרונה למאבק בינלאומי של ממש. ללוב יש מספר גורמים אסטרטגיים שהופכים את השליטה עליה לנחשקת. ראשית, מאגרי הנפט העצומים של המדינה, מבטיחים לצד המנצח גישה להרבה כסף. לוב תזדקק לשיקום במיליארדים והוא ימומן באמצעות הנפט ויבוצע באמצעות חברות קבלניות המשתייכות לצד המנצח. שנית, מיקומה בצפון אפריקה ולחופי הים התיכון לצד היעדר המשילות בה, הופך את לוב לתחנת מעבר למהגרי עבודה אפריקאים בדרכם לאירופה. הקורונה אמנם עצרה את התהליך במידה רבה, אבל מדובר כמובן בעצירה זמנית של מלחמת האזרחים בלוב. היותה גובלת במצרים, יריבתה של טורקיה, הגביר את המשיכה הטורקית לאזור.
בין טריפולי לטוברוק
למרות שישנם שטחים עצומים בלוב שנשלטים על ידי כוחות שבטיים, יש במדינה שני צדדים עיקריים – ממשלת טריפולי, בראשות פאיז א-סרז', שמכונה ממשלת ההסכמה משום שהיא הממשלה שזוכה להכרה מהאו"ם; עיקר התמיכה הזרה בה מגיעה מטורקיה ומקטאר. מולה עומדת ממשלת טוברוק בהנהגתו של הגנרל חפתר שנתמכת על ידי מצרים, איחוד האמירויות ועל ידי הרוסים באמצעות שכירי חרב. בסוף 2019 עמדו כוחותיו של הגנרל חפתר לקראת כיבושה של טריפולי וסיומה של מלחמת האזרחים. ארדואן ניצל את ההזדמנות וחתם עם א-סרז' על הסכמים אסטרטגיים ובהם חלוקה של המים הכלכליים של מזרח הים התיכון בין המדינות. מאחר שהחוק הבינלאומי מגדיר מים כלכליים ככזה הנמצא במרחק של 200 מייל ימי מחופיה (370 ק"מ), סימנו הלובים והטורקים את השטחים הללו תוך התעלמות מנוכחותן של מדינות בתווך, כמו יוון או מצרים.
ארדואן הסתכל בשנים האחרונות בעיניים כלות בתגליות הגז של ישראל, מצרים, יוון וקפריסין שעומדות להיות ספקיות גז חשובות לאירופה, בעוד שטורקיה נותרה מחוץ ל"חגיגה". אחרי שקיבל את ההסכמים שרצה – הפיכתה של ממשלת ההסכמה בפועל לישות התלויה לחלוטין בטורקיה – עבר לשלב ב' והוא הפיכת הקערה הלובית על פיה וניסיון השתלטות על לוב כולה. טורקיה הזרימה כוחות רבים, על טהרת אלפי שכירי חרב ג'יאהדיסטים בשילוב אנשי יחידות מיוחדות ומודיעין טורקיים, כטב"מים, נ"מ ועוד. במהרה הצליחו הטורקים לבלום את ההתקדמות של חפתר.
באפריל עברה ממשלת ההסכמה למתקפה – כוחות ג'יאהדיסטים שנשלחו ומומנו על ידי ארדואן השתלטו על כל השטח מטריפולי מערבה עד הגבול הטוניסאי. ההבנה שהטורקים קוצרים הצלחות הביאה גם את הרוסים להתערב בזירה ולשלוח תגבורות משלה לטובת גנרל חפתר, שהגביר את האש והחריב כפרים בדרכו. ב-19 במאי כבר השתלטו הכוחות של ממשלת טריפולי על מספיק שטח במערב המדינה כדי לעבור לשלב הבא בלחימה. נקודת המפנה הגיעה בכיבושה של העיר טרהון, מעוז של חפתר הממוקם 72 ק"מ דרום-מזרח לטריפולי, במה שנראה כקריסה קרבה של כוחות חפתר מול ההתקדמות הטורקית.
הפסקת אש
ב-5 ביוני הגיע גנרל חפתר לקהיר לכמה פגישות עם נשיא מצרים א-סיסי. בפגישות אלה דנו שני הגנרלים במפה המתהווה בלוב. ההערכה במצרים היא שהתגבורות ששלחה טורקיה יאפשרו לה להתקדם מזרחה ולאיים על גבולה המערבי של מצרים. הטורקים מסומנים בקהיר כתומכי המשטר הקודם וכתומכי האחים המוסלמים, ובכך איום גדול על היציבות הפוליטית במצרים. למחרת, במסיבת עיתונאים משותפת לא-סיסי וחפתר הכריז הנשיא המצרי על הפסקת אש שתיכנס לתוקפה בלוב ביום ב' (היום) ה-8 ביוני בשעה 19:00.
האיום הטורקי בישיבה בגבול המערבי של מצרים הוא מגוון – חדירת מחבלים ג'יאהדיסטים ומחומשים היטב מתוך לוב, סיוע לדאע"ש בסיני והתססה של האופוזיציה המצרית
הוא הוסיף שמצרים לא תאפשר איום עליה ובכך רמז לטורקים שהימים שבהם המצרים היו מעורבים באמצעות תמיכה עקיפה בנעשה בלוב עברו. כדי לתקף את דבריו, החלה תנועה מסיבית של כוחות למחרת, כשעל פי אחד הדיווחים מדובר בין היתר בעשרות טנקי אברהמס ומסוקי קרב. המצרים מסמנים את הקו בחול – הם לא יאפשרו לממשלת בובות פרו-טורקית להשתלט על לוב, גם במחיר של פעולה צבאית מצרית. האיום הטורקי בישיבה בגבול המערבי של מצרים הוא מגוון – חדירת מחבלים ג'יאהדיסטים ומחומשים היטב מתוך לוב, סיוע לדאע"ש בסיני והתססה של האופוזיציה המצרית. הקרבה היחסית לרצועת עזה צריכה להדאיג את ישראל – בעבר הוברחו אמצעי לחימה מתקדמים יחסית לרצועת עזה שמקורם בלוב, וכשטורקיה תנהל את האופרציה הזאת, האיום יגבר.
זירה בעלת שלושה קודקודים
הדרישה המצרית לאחר הפסקת האש היא להתכנס מחדש בז'נבה, בחסות המעצמות, 5 נציגים מכל אחת מהממשלות בלוב, כדי למצוא פתרון. הסבירות להגיע להסדר כלשהו בז'נבה הוא אפסי, אבל הפסקת אש, אם אכן תכובד, תאפשר התארגנות מחדש של כוחות חפתר, הפעם בליווי צבאי מצרי, כדי לחסום את הטורקים. המזרח התיכון וצפון אפריקה הופך לזירה אחת גדולה בעלת שלושה קודקודים – טורקיה, איראן והברית בהובלה סעודית-מצרית-ישראלית. הטורקים נאבקים בכורדים בסוריה, בממשל אסד באידליב וכן בלוב. האיראנים מעורבים בסוריה, עיראק, תימן ולבנון. הסעודים והמצרים מעורבים בלוב, תימן, לבנון ובמקומות נוספים. ואם זה לא מספיק, פתיחת הסכר האתיופי בחודש הבא מביאה את המתיחות בין מצרים לאתיופיה לשיא, מה שיוצר עבור הטורקים זירת השפעה נוספת אנטי-מצרית – מחצית מההשקעות של טורקיה באפריקה, 3 מיליארד דולר, הופנו לאתיופיה בשנה האחרונה.
ההשקעה הטורקית בלוב לא תאפשר לה לסגת, דבר שייאלץ את המצרים להתערב. ארדואן ממשיך להסתבך בכמה זירות במקביל ואם ההתערבות המצרית תהיה מסיבית, הוא יצטרך לוותר בזירות אחרות שבהן הוא מעורב.
אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים
צילום התמונה הראשית: shutterstock
