עסק משפחתי: האם הסכם ממון יציל אתכם בעת הליך הגירושין?

במהלך שנות נישואיך, הקמת ופיתחת מערך רווחי ביותר של יבוא רהיטים, שאותו אתה מפעיל במסגרת של חברה בע"מ, שהנך בעל כל מניותיה. גם את, כימאית במקצועך, הקמת במהלך נישואייך עסק שפתחת כעצמאית, לפיתוח קרמים קוסמטיים-רפואיים הנמכרים תמורת הון.

השנים חלפו, ואתם או בני זוגכם מבקשים להתגרש. דאגה אופפת אתכם ביחס לעסקים הרווחיים שהזעתם עליהם שנים ואשר עתידכם הכלכלי תלוי בהם: האמנם עלינו לחלוק אותם עם בני זוגנו לעת הגירושין? התשובה היא כן, ולכן השאלה שבה נעסוק היא כיצד.

כל עוד אין ביניכם לבין בני זוגכם הסכם ממון שקובע אחרת, חוק יחסי ממון בין בני זוג מתווה נוסחה ברורה, שלפיה "זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג".

הסכם יכול למנוע סכנות גדולות בתהליך הכלכלי-משפטי הנלווה לגירושין | צילום: fotolia

משמע, שבן או בת הזוג זכאים לקבל מחצית משווי העסק או החברה, להבדיל ממחצית מהמניות או מחצית מתמורת מכירת החברה או העסק בפועל. בהמשך נראה, כי אין זו הדרך היחידה לחלוקה, אך זהו המקרה השכיח. בית המשפט לענייני משפחה ממנה מומחה כלכלי ניטרלי מטעמו, בדרך כלל רו"ח, על מנת שיגיש לו חוות דעת באשר לשוויה של החברה במועד הפירוד.

בסופו של תהליך, תחויבו לשלם לבני זוגכם מחצית השווי שנקבע. יש לציין, שתשלום סכום האיזון אינו חייב להיות במזומן, אלא יכול להתבטא גם בקבלת נתח גדול יותר ממסת הרכוש המשותף. כלומר שבן הזוג יקבל, בתמורה למחצית שווי העסק, את רוב בית המגורים המשותף, החסכונות בבנקים או זכויות אחרות. הכל כפי שיקבע בית המשפט.

בידיו של המומחה

תהליך זה של הערכת שווי בתחום המשפחה, נושא בחובו סיכון משמעותי והרה גורל לשני בני הזוג. יש לזכור, שאין מדובר במדע מדויק, ואפשר ששני מומחים שונים ימצאו שווי שונה לחלוטין זה מזה. אך בניגוד לתחומי משפט מסוימים אחרים, שבהם כל צד מביא חוות דעת מטעמו לשם השכנוע – אזי בבית המשפט לענייני משפחה, מונחת חוות דעת ניטרלית אחת ויחידה. כך שבני הזוג תלויים במומחה שמונה כמעט לחלוטין. הוא שממליץ מהי השיטה העדיפה להערכת השווי; הוא שמנתח את הדוחות הכספיים של החברה או העסק העצמאי ומסיק מסקנותיו; הוא שעורך את התחשיבים והוא שממליץ אם להתייחס לסוגיות מיוחדות שעולות.

כך לדוגמה, בוחר המומחה האם להעריך את שווי העסק לפי שיטת היוון תזרים מזומנים, המתייחסת להיוון תזרימי המזומנים הצפויים לשנים הבאות, לפי מסקנותיו מהדוחות הכספיים. ייתכן שיעדיף את שיטת המכפיל, המתבססת על הנתונים הידועים במועד הפירוד, תוך שהמומחה הוא שמעריך את גובה המכפיל.

נכון הדבר, שעל פי תקנות סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה, רשאי כל צד להעביר למומחה שאלות הבהרה לאחר קבלת חוות הדעת, או אפילו לקבל רשות שיפוטית לחקור את המומחה על חוות דעתו, על מנת לנסות לקעקע אותה. בתי המשפט אינם "חותמת גומי" של המומחה, ויש להם שיקול הדעת הסופי באשר לשווי העסק. אלא שהניסיון מוכיח, כי השופטים נוטים לייחס משקל מכריע לחוות הדעת ולהסברי המומחה בעדותו, וכי בדרך כלל מומחים מקבלים אצל בית המשפט שמינה אותם קרדיט של בעלי מקצוע מיומנים, הפועלים ללא משוא פנים. על כן נדיר שחוות הדעת תיפסל או תשונה מהותית בפסק הדין.

בין שתי סכנות

שיטת האיזון הכספי אינה היחידה האפשרית, באשר הדין מותיר שיקול דעת, בידי בית המשפט לענייני משפחה לקבוע דרך אחרת לביצוע האיזון, תוך שהוא מונחה, בחוק יחסי ממון בין בני זוג, לשקול סכנת "גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג".

כשמדובר בחברות, עותרים לעיתים בני או בנות זוג בבקשה להעביר לבן או בת הזוג מחצית ממניות החברה – בדרך כלל, ביודעם שיוכלו לדלל, להפחית שווי או להפקיע ממקבל המניות את היכולת להבין מה מתרחש בחברה, להשפיע או לקבל דיבידנדים.

על כן בתי המשפט לענייני משפחה נמנעים, על פי רוב, מכפיית שיתוף בחברות, בין בני משפחה שנפרדו, כשהם מחויבים להלכת בית המשפט העליון, שלפיה רצוי להימנע מהעברת מניות בפועל בחברה משפחתית ולהעדיף חיוב במחצית שווי המניות נכון ליום הפירוד.

ניתן ללמוד, אם כן, כי בן הזוג בעל העסק, עלול למצוא עצמו חייב סכום אסטרונומי לבת או בן זוגו, עד שלא תהיה לו ברירה, אלא למכור את העסק או לשלם את תמורת שווי מחציתו כנגד כל הרכוש המשותף, פרט לחברה שתישאר בבעלותו. מאידך, בן הזוג הפאסיבי וחסר המידע, עלול למצוא עצמו קורבן של מניפולציות כספיות מצד מי שמנהל את העסק כבר שנים, עד כדי הערכת שווי אפסית, כשהוא מוצא עצמו מנושל מחלקו במקור הפרנסה המשפחתי.

על כן, כמו תמיד, טוב יעשו בני זוג אם יגיעו ביניהם להסכם גירושים, שיחסוך מהם את דרך החתחתים הארוכה והמסוכנת בבתי המשפט, אשר קשה לצפות את סופה מראש.

הכותבת הנה עורכת דין מומחית בתחומי משפחה וירושה
"מובהר כי אין באמור בכתבה זו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור בה הנו תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה לענייני ירושה"