ערב יום השואה: האפיפיור שהציל אלפי יהודים במלחמת העולם השנייה הוכרז כקדוש

מאות אלפים התקבצו היום ברחבת כיכר סנט פיטר שבוותיקן על מנת לצפות בטקס הכרזתם של שני אפיפיורי עבר לקדושים: יוחנן פאולוס השני שכיהן בין 1978 ל-2005, ויוחנן ה-23 שכיהן בין 1958 ל-1963. השניים נחשבים לדמויות מהפכניות בעולם הנוצרי ובייחוד כפורצי דרך בכל הקשור ליחסה של הכנסייה אל העם היהודי.

אך בעוד שיוחנן פאולוס השני, זכור מביקורו ההיסטורי בירושלים והידוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, לעמיתו יוחנן ה-23 עבר הקשור באופן ישיר להצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, מה שהופך אותו לדמות יוצאת דופן בקרב ראשי הכנסייה ומבליט אותו בייחוד מול שתיקתו של קודמו פיוס ה-12, האפיפיור שכיהן במהלך מלחמת העולם ובחר להתעלם מפשעי הנאצים כלפי העם היהודי.

כיכר סנט פיטר בוותיקן היום במהלך טקס ההכרזה | צילום: רויטרס

פאולוס ה-23 נולד בכפר קטן בצפון איטליה בשם אנג'לו ג'וזפה רונקלי. בגיל 44 מונה לבישופ ובשנת 1935 מונה לשגריר האפיפיור (נונציו) בטורקיה וביוון, תפקיד אותו ביצע עד לשנת 1944. במהלך שנות כהונתו כשגריר פעל בדרכים רבות להצלת יהודים מידיהם של הנאצים. בין השאר הפעיל רשת של נזירות ודיפלומטים שסיפקו תעודות מזויפות ליהודים הונגרים שהעידו כי המירו כביכול את דתם לנצרות ואישורי נסיעה מזויפים שאפשרו להם לברוח אל שטח טורקיה ואל ארץ ישראל. הוא השפיע על מלך בולגריה, בוריס השלישי שלא לשתף פעולה עם הנאצים בהשמדת היהודים, עזר להבריח חלק מיהודי טרנסניסטריה שברומניה וכן סייע בהצלת יהודים בקרואטיה ובסלובקיה, וביניהם מספר רב של ילדים שהצליח למנוע את גירושם ממחנה הריכוז סרד אל מחנות ההשמדה בפולין.

בנוסף לפעולות באירופה הכבושה, פעל פאולוס ה-23 רבות גם מול בעלות הברית ושכנע בין השאר את ממשלת בריטניה לאפשר את קליטתם של פליטים יהודים באיסטנבול. הוא גם הפעיל את השפעתו על הוותיקן על מנת שיסייע בהצלת יהודי איטליה.

לאחר מותו של האפיפיור פיוס ה-12, נבחר למחליפו וכיהן בתפקיד 5 שנים עד מותו. גם בתפקידו כראש העולם הקתולי המשיך פאולוס ה-23 לתמוך ביהודים, פעל לחיזוק הקשר בין הכנסייה והעם היהודי והיה מהתומכים הבולטים של מדינת ישראל (בין השאר פעל על מנת לשכנע מדינות לתמוך בהקמתה).

שתי החלטות מרכזיות שלו היוו מהפך ביחס הנצרות אל היהדות: הראשונה הייתה החלטתו להוציא ב-1959 את כל כינויי הגנאי ליהודים שהיו קיימים בתפילות הנוצריות. ההחלטה בוצעה לאחר שבמהלך תפילות יום שישי הטוב בו מציינים הנוצרים את מותו של ישו נקרא הביטוי "perfidious Jews" (יהודים חסרי אמונה, או בוגדניים). האפיפיור עצר את התפילה וביצע אותה מתחילתה ללא הביטוי הפוגעני ובכך הציב סטנדרט חדש לפיו על כל קתולי לנהוג.

מאמין מחזיק בתמונותיהם של של יוחנן פאולס השני ויוחנן ה-23 היום בוותיקן | צילום: רויטרס

בהמשך כהונתו, במהלך כינוס ועידת הוותיקן השנייה שהתקיימה בין 1962 ו-1965, ניסח את מסמך ה- "Nostra Aetea" (בזמננו אנו), המנקה את היהודים מן האשמה הקולקטיבית על מות ישו, בה נשאו מאות שנים והיוותה מקור לרדיפות אנטישמיות ולשנאה. המסמך גם שלל את התפיסה כי היהודים הוקעו על ידי האל והדגיש את נצחיות הברית בין עם ישראל ואלוהים.

"אלה היו שני אנשים אמיצים" אמר האפיפיור הפרנציסקוס בטקס ההכרזה על יוחנן פאולוס ויוחנן ה-23. "הם חיו את האירועים הטראגיים של המאה ה-20, אך הם לא הוכו הלם בגינם. עבורם, אלוהים היה חזק יותר, האמונה היתה חזקה יותר". הבחירה בשתי דמויות אלה, אינה מקרית ומהווה גם אמירה של האפיפיור הנוכחי ותמיכה בדרכם. מועד ההכרזה, ערב יום השואה בישראל, אומנם לא תוכנן מראש אך יוצר מחווה סמלית המזכירה את אותם בודדים שלא נותרו דוממים נוכח המאורעות האיומים של מחמת העולם השנייה.