|
כולנו עסוקים ובלחץ תמידי. וכך, גם בארגונים העסקיים של היום, מהירות ההתרחשות וקצב העבודה הפכו לנשק המכוון נגד ההתחשבות בעובד וכנגד תכנית ההתפתחות העצמית שלו.
כל שעה במהלך היום תהיה זמן טוב לשווק ולחדש. תמיד אפשר לירות את הכדורים החדשים באקדח, ונראה שהאקדח תמיד דרוך. בעולם הנשלט על ידי הצורך בצמיחה, העובדים נמצאים תחת לחץ והם רוצים להשלים את המשימות שלהם במהירות האפשרית. בעת הזאת אנו ממהרים ממשימה למשימה ומפעולה לפעולה באופן מתמשך.
זרם בלתי פוסק של פגישות משתלט על לוחות השנה שלנו, לפעמים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר הצהריים המאוחרות. תכתובות דואר אלקטרוני מציפות את תיבת הדואר הנכנס שלנו. הודעות מיידיות, מסמכים, ועוד לא דיברנו על הרשתות החברתיות שרודפות אחרינו, גם אם מה שכתוב בהן הוא לא הדבר החשוב או הדחוף ביותר.
העובדים ויתרו על למידה והתפתחות אישית | צילום: Shutterstock
וכשמדברים על מטלות, מצטרפת לרוב סיסמה ידועה: "לעשות יותר בפחות זמן". אך הסיסמה הזו אירונית שכן עד כמה ניתן להעמיס משימות על עובדים יותר משהם יכולים להכיל. כתוצאה מכך הופכים העובדים ללחוצים, הם עובדים מעבר לגבול היכולת, ולא לוקחים את הזמן קצת לחשוב. "עכשיו העסק הוא המלך. וגם המלכה".
אך תוצאה שלילית נוספת מצטרפת לעומס הרב בעבודה: העובדים הפכו לכל כך עסוקים שהם ויתרו על למידה והתפתחות אישית.
על פי דו"ח שפרסמה הרשת החברתית לינקדאין, 94% מהעובדים ציינו שהם יישארו יותר זמן בחברה שלהם אם היא תשקיע בפיתוח הקריירה שלהם. אך עוד עולה מן הדו"ח כי "הסיבה השכיחה ביותר שעובדים אומרים שהם מרגישים עצורים מללמוד היא שאין להם זמן ללמוד את המיומנויות שהם צריכים ללמוד".
מתברר שהעובדים כל כך עסוקים שהם אפילו לא מודעים למגוון הרחב של אפשרויות הלמידה שהארגון כבר מציע. אם איכשהו הם נתקלים באופציית למידה, בין אם זה שיעור בכיתה, למידה מקוונת או למידה מתוך סרטוני וידאו – אז הם צריכים להתגבר על המשוכה השנייה: האם יש להם זמן בלוח השנה העמוס שלהם גם ללמוד ואז ליישם את זה בתפקידם?
מעורבות העובד
אין זה סוד כי רמת מעורבות העובדים נותרה עומדת על מקומה במשך רוב שני העשורים האחרונים. כשליש מעובדי הארגון מוכנים לתרום מעל ומעבר, מכיוון שהם בעלי מוטיבציה ומרגישים מוערכים בתפקידם. ואילו שני שלישים מכלל העובדים "נבלעים" בעבודה או גרוע מזה, מתנתקים כרונית עד כדי חבלה בתהליכים עסקיים כמו שירות לקוחות.
אחת ממהסיבות לקיפאון ברמת מעורבות העובד היא לוחות הזמנים המטורפים שלנו בעבודה. כתוצאה מכך, העובדים מרגישים כאילו אין להם זמן ללמוד. וכאשר אין זמן ללמוד, העובד אינו נותן אמון בארגון. "לחברה הזאת לא אכפת ממני או מהקריירה שלי, אז למה אני צריך להשקיע כל מאמץ נוסף?", יטענו רבים מהם.
מנהלים בכירים רואים את זה אחרת. על פי הדו"ח של לינקדאין, 90% מהמנהלים הציעו שלמידה ופיתוח היא "תועלת הכרחית לעובדים בחברה". ובזמן שהמנהלים רואים את הלמידה כזכות הכרחית, עליהם גם להבטיח שהזמן יוקצה באופן נאות להרחבת אופקיו של העובד כדי להפוך אותו לעובד יעיל יותר. אחרת, כל אפשרות זמינה ללמידה ולפיתוח היא רק בגדר רעיון ללא יישום טקטי.
שלושה צעדים
הצעד הראשון הוא לנתח כיצד העובדים מבלים את זמנם. לעתים קרובות כדאי לעשות ביקורת על לוח השנה: אם יש יותר מדי פגישות מיותרות, הגיע הזמן לחשוב מחדש על האופן שבו הארגון מקיים ישיבות. אם יש יותר מדי תכתובות דואר אלקטרוני, או שיחות בתוכנות מסרים מידיים זה ימנע מהאנשים ללמוד (או לעשות את העבודה שלהם). בכל מקרה, כדאי לחשוב מחדש על נורמות ניהול הזמן של הארגון.
שנית, יש לשאול את העובדים שרוצים ללמוד כיצד, מתי והיכן יעדיפו לעשות זאת. בדו"ח של לינקדאין, העובדים דיווחו על העדפותיהם כדלקמן:
• 68% מהעובדים מעדיפים ללמוד בעבודה
• 58% מהעובדים מעדיפים ללמוד בקצב שלהם
• 49% מהעובדים מעדיפים ללמוד בעת הצורך
שלישית, יש להגדיר מחדש את המונח "למידה" כך שהוא ישלב שלושה סוגי למידה עיקריים: למידה רשמי, למידה בלתי רשמית ולמידה חברתית. אז יש לנצל את הזמן לחינוך מחדש של הארגון בדבר ההגדרות החדשות ולעזור לעובדים ולמנהלים עם השינוי.
לא כל סוג של למידה מתרחשת בכיתה או מצריכה ימי חופשה בכל פעם. בעידן הזה ישנן דרכים רשמיות וחברתיות רבות שבהן ניתן ללמוד. המפתח הוא לגשר על הפער בין האופן שבו אנו מבלים את זמננו, ובין ההגדרה האמיתית של למידה במאה ה-21.
הפסיקו להיות עסוקים כל כך, והתחילו לא רק להגדיר מחדש מהי למידה אלא גם להקצות זמן כדי לגרום לה לקרות.
|
