קנוניה? פגישה מסתורית בין אופ”ק לאנשי תעשיית פצלי השמן בארה”ב

המזכיר הכללי של אופ"ק, מחמד ברקינדו, אמר אמש שהקרטל שעליו הוא מפקח "שבר את הקרח ופנה ליצרנים בתעשיית פצלי השמן בארצות הברית". ההכרזה הגיעה בהפתעה, משום שרבים הניחו שאופ"ק ואנשי תעשיית פצלי השמן מנהלים קרב מתמשך על שוק הנפט העולמי. ברקינדו חשף כי הוא ודמויות מפתח בתעשיית פצלי השמן נפגשו בשולי קונגרס הנפט העולמי באיסטנבול, טורקיה.

המזכ"ל ציין שהפגישה הייתה מועילה ופרודוקטיבית. הסברה היא כי אופ"ק ותעשיית הפצלים החלו לנהל מגעים ביניהן עוד בחודש מרץ, במהלך ה-CERAWeek, כנס אנרגיה שנתי שמתקיים ביוסטון. הדיווחים גורסים כי באופ"ק מחפשים אחרי עוד שיחות, רציניות יותר, עם אנשי התעשייה בארה"ב.

ההצהרות של ברקינדו מותירות אחריהן לא מעט מסתורין. ראשית, אין ישות מלוכדת אחת של יצרני פצלי השמן האמריקאים. תאגידים פרטיים מתפעלים בארות ברחבי ארצות הברית, כשחלק מהם הם מחפשי נפט קטנים, חלק אחר הן חברות ענק, כמו Royal Dutch Shell וחלק נמצאים איפשהו באמצע. באופן כללי כולם משתייכים לתאגידי סחר כמו ה-API, אבל אלו לא קובעים מדיניות ייצור והפקה. הרולד האם, הדמות הבולטת ביותר בתעשיית פצלי השמן האמריקאית ומנכ"ל חברת Continental Resources מזה 40 שנה, לא חובר, וגם לא יכול לחבור, ליצרנים אחרים כמו EOG Resources, ExxonMobil, Pioneer Natural Resources או אפילו מחפשים קטנים. הוא אולי מאוד מעוניין לחבור אליהם, כדי לצמצם עלויות ייצור, אבל חוקי ההגבלים העסקיים האמריקאים אוסרים זאת.

מחמד ברקינדו, מזכ"ל אופ"ק | צילום מסך: יוטיוב

בעבר ארצות הברית עוד אפשרה לחברות הנפט לשתף פעולה למטרות ספציפיות, כמו למשל בעת המאמץ המשותף לשמור על אספקה במהלך מלחמת העולם השנייה או במסגרת המשא ומתן מול אופ"ק על מחירי הנפט ב-1973. גם אם היום ממשלת ארצות הברית הייתה מעניקה ליצרני פצלי השמן רשות לחבור לאופ"ק ולגורמים אחרים (רוסיה היא הבולטת ביותר), שיתוף פעולה של החברות הגדולות בלבד עשוי שלא לייצר די שליטה על ההפקה או על העלאת המחירים. בפשטות, תעשיית פצלי השמן האמריקאית היא פשוט מבוזרת מדי, כשיותר מדי מהתפוקה מגיעה מחברות קטנות. עבור היצרנים הקטנים במיוחד, זה פשוט מסוכן מדי כלכלית להפחית את הייצור; יש להם נותני אשראי ומשקיעים לחוצים בוול סטריט שהם צריכים להתמודד איתם. אם מחירי הנפט יעלו, היצרנים הקטנים יהיו להוטים אפילו יותר לנצל את המצב ולייצר עוד. יצרני פצלי השמן האמריקאים – ובמיוחד הקטנים שביניהם – מתמודדים עם חוב גדול מדי מכדי שיוכלו לציית לכל הסכם צמצום תפוקות שהוא, אפילו אם הממשלה תאפשר זאת.

יש מי שתוהים האם בורקינדו ונציגי אופ"ק משוחחים עם יצרני פצלי השמן האמריקאים על מנת ללמוד עוד על התעשייה שלהם. אופ"ק, בתור ארגון, רוצה להבין מתחרה בולט. פצלי השמן הם חלק מהסיבות שבגינן אופ"ק לא יכולה להעלות את מחירי הנפט בשמונת החודשים האחרונים, למרות מכסות הייצור. יתר על כן, מדינות החברות באופ"ק בוודאי מעוניינות ליצור שותפויות עם תאגידי פצלי שמן מנוסים, ככל שהן מסתכלות יותר על משאביהן הטבעיים ומעוניינות לנצל את ההיבט הזה שלהם.

על השאלות האמתיות שעולות בעקבות הערותיו של בורקינדו יוכלו לענות באופן הטוב ביותר דווקא מפיקי הפצלים האמריקאים האנונימיים שהיו בפגישות האלו. אילו יצרנים מדברים עם אופ"ק? על מה הם מדברים? האם הם מדברים על רמות ההפקה של הנפט? האם הם מדברים על מחירי הנפט?

ואם ישנה קנוניה, אז כדאי להם מאוד לקוות שזה לא יהיה משרד המשפטים האמריקאי שישאל את השאלות הללו.