סיפורה של גליה גדליהו (59) מתחיל בחנות המשפחתית "קשקלוע: בית מלאכה לקליעה", שפתח אביה אהרל'ה ב-1945, בה נהגה לבלות בילדותה. שם התאהבה בעבודה עם קש.
אהרל'ה עלה לארץ ממוסקבה בגיל 13 ביחד עם משפחתו. בגיל בגרות עבד כמציל הראשון של תל אביב. כולם בחוף הכירו אותו. במקביל, למד את מקצוע הקליעה שבשונה ממרבית המקצועות הנכחדים, מזוהה יותר עם נשים.
עם הזמן וההתמקצעות קנה בדמי מפתח את מה שהפך לבית מלאכה שעד אותם ימים שימש כמחסן תחמושת, אותו פתח בשדרות בן ציון 13 בתל אביב, שם "קשקלוע" ממוקמת ופועלת עד היום. עם השנים המקום התפתח ובשיאו העסיק ופרנס 4 משפחות.
גליה באותה הזמן, בחרה צורת חיים אחרת, חיה בחו"ל ונמנעה מללמוד את המקצוע.
לפני 3 עשורים נפטר אהרל'ה בפתאומיות ואם המשפחה המשיכה את עבודתו. עם מותו חזרה גליה לארץ וריח הקש, מות האב והאם המתבגרת גרמו לה לפרץ נוסטלגיה. אז היא החליטה לשמר בכל דרך את בית המלאכה עליו גדלה והיא המנהלת שלו היום.
גליה מספרת שמאוד קשה עד כדי בלתי אפשרי להתקיים מהמקום וכיום חייבים לשלב בין עבודת היד הייחודית שלה ובין הייבוא הזול מהמזרח, שחירב ואף העלים עסקים רבים בישראל, כולל את העסק שלה – שכאמור לפני כמה עשורים פרנס מספר משפחות.
גליה מייצרת בהזמנה אישית כסאות, תאורה, שולחנות, ארונות, סלים, ארגזים וכל מה שחשקה נפשם של אלו שאוהבים את עבודות היד היצירתיות שלה. היא ממתינה עם חיוך לכל לקוח שעדיין מוכן לשלם על עבודת יד מושקעת.
