רחוקים מהישג יד: כיצד אביזרי לבוש בתחום הבריאות לא נגישים לכולם?

אבל, ארנולד אומר שהוא לא ראה קהילות עניות שמשתמשות במערכת הזו. בעלות של 350 דולר לחודש, זה לא מפתיע.

שני שליש מהעלויות הבריאותיות היום בארה"ב מיוחסות לטיפול במחלות כרוניות, ואחת מתוך תשע הוצאות בתחום הבריאות היא טיפול בסוכרת. אפל, סמסונג, גוגל ופיטביט הן כולן בין ענקיות הטכנולוגיה אשר לוקחות צעד ומפתחות מכשירי לבישה הקשורים לסוכרת. אלו אמורים לשנות את הדרך בה אנחנו מטפלים במחלות כאלו, אבל עבור מי שסובל מהמחלה ועבור רופאים רבים, זוהי תעשייה שרחוקה מלהיות בהישג יד.

מהשעון של אפל ועד לצמידי המדידה של פיטביט, מכירות 2015 של המכשירים הלבישים נמצאות בעלייה ומושכות תשומת לב בעולם. עם הכינוי "השנה של המוצרים הלבישים", 2014 ראתה הצלחה גדולה בשוק הצרכני ואת הפוטנציאל לפעילות עתידית כאשר חברות פארמה גדולות השתמשו במאות מכשירים לבישים בניסיונות קליניים.

בו זמנית, יש גם צד שני למטבע. הפדרציה הבינלאומית לסוכרת אומרת כי המגפה הגדולה הבאה היא סוכרת, אשר תשפיע על אחד מתוך עשרה מבוגרים עד 2030, עלייה של 90%. שיעורי הסוכרת בקהילות ילידיות הם בין הגבוהים בעולם, ויותר מ-80% ממקרי המוות מסוכרת, מתרחשים במדינות בהן ההכנסה ממוצעת או נמוכה, לפי ארגון הבריאות העולמי.

יצרניות המכשירים הלבישים מייעדות אותן לרוב למטרת ירידה במשקל, אבל לא עבור אלו שזקוקים לכך הכי הרבה. מחקר חדש של CDC (מרכז למניעה ולפיקוח על מחלות בארה"ב), מראה השמנה חמורה בקרב קבוצות שונות בארה"ב – כאשר השיעורים הגבוהים ביותר הן בדרום. רוב המקרים היו בקרב אפרו-אמריקאים, כאשר היספאנים מאחוריהם. יש לכך השלכות ענקיות על עלויות הבריאות של כל אדם בעתיד, מאחר והשמנה גורמת לבעיות בריאות חמורות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן.

אבל הכיסוי הביטוחי של מכשירים לבישים כמו זה שד"ר ארנולד משתמש בו הא מוגבל מאוד, בעיקר בגלל שלחברות הביטוח אין מספיק מידע על חידושים כאלו. תרזה וונג מחברת הביטוח Rock Health אומרת כי "לקהילות רבות יש גישה למשאבים טכנולוגיים ובריאותיים שלא היה להם קודם לכן, אבל חברות ביטוח צריכות לקבל תמורה עבור ההשקעה שלהן".

הפוטנציאל הגדול של מכשירים לבישים הולך לאיבוד בקרב אוכלוסיות מסוימות | צילום: fotolia

אבל, גם אם ביטוח בריאות יורחב, משפחות בעלות הכנסה נמוכה עדיין לא יקבלו גישה לשירותי בריאות שמציעים מכשירים, לפי מחקר שנעשה לאחרונה. הטבות פוטנציאליות מתפספסות אם גרים במקומות בהם יש חומרים סביבתיים מסוכנים או גישה מוגבלת למשאבים בריאותיים.

בעיה נוספת, היא שאנשים לא רגילים לשלם כל כך הרבה למכשירים הקשורים בבריאות, והם יצטרכו להתרגל לעלויות הנוספות, לפי וונג. "הרעיון הזה יתקבל בנוחות יותר בעתיד", היא אומרת, אבל בעצם רק לאלו שיוכלו להרשות אותן. בנוסף, אם משווים טלפון נייד לעומת מכשיר לביש, ויש רק עוד 20 דולר בחשבון לחודש הקרוב, אנשים יבחרו בטלפון הנייד, לפי אוטום סקסטון רוז, מנהלת בתכנית לאומית לשוויון בבריאות.

למכשירים לבישים המיועדים לשוק הצרכני, כמו פיט ביט, נייק פואלבנד ו-Jawbone Up, יש את הפוטנציאל לשנות התנהגות בקרב אלו שנמצאים בסכנה לחלות במחלות כרוניות, אבל רק אם הם יהפכו להיות רלוונטיים יותר בקרב קהילות מגוונות, לדברי יאנה סימונוב ממכון בריאות הציבור. "אם לא יבינו את זה כעת, ישאירו בחוץ חלק נכבד מהאוכלוסייה ובוודאי גם מהאנשים שצריכים את המכשירים הכי הרבה", היא אומרת. "אנחנו כבר משאירים בחוץ אנשים רבים". דו"ח של קבוצת NPD הראה כי לאחד מתוך עשרה מבוגרים אמריקאיים יש צמיד כושר, 36% מהם בגילאים 35-54. מתוכם, ל-41% יש הכנסה ממוצעת של מעל ל-100 אלף דולר, ולפחות שליש מהם נטשו את המכשירים אחרי כמה חודשים. "קל יותר לבנות שוק כשאתה מתבסס על מאמצים ראשונים ואנשים שיכולים להרשות לעצמם את המכשיר, או מקבלים אותו כחלק מקמפיין לשיפור הבריאות", מסבירה סימונוב. "אבל יש אוכלוסייה עצומה שסובלת מכל המחלות הכרוניות וצריכה ייעוץ פיזי או תזונתי אקטיבי, אך היא נשארת בחוץ".

סימונוב אומרת כי קשה לגרום לחברות לייצר מכשירים לבעלי הכנסה נמוכה, שהן אוכלוסיות פגיעות, מאחר והחברות לא חושבות שהן ייכנסו לתוך חנות או יגלשו באמזון כדי לקנות אותם, אבל המחקרים מראים אחרת.

עובדים בחוות ומהגרי עבודה דווחו כמאמצים הראשונים שמבינים עניין בטכנולוגיות תקשורת, וכמאמצים הראשונים של טלפונים ניידים. הם מובילים כל קבוצה אחרת באוכלוסייה בחיפוש עצות בטלפונים הניידים לפני שהם הולכים לרופא. מחקר אחד אף הראה כי רבים מהם ישמחו לשלם בין 5 ל-10 דולר בכל חודש עבור מכשירי תקשורת ניידים. "היחסים לטווח ארוך חשובים והם יוכלו להיות לקוחות פוטנציאליים של מכשירים לבישים", אומרת סימונוב.

למרות שמכשירים רבים מציעים את המידע בשפות שונות, סימונוב מוסיפה כי האוכלוסיות האלה צריכות תרגום ויזואלי פשוט יותר של מידע, וגם כזה שיהיה להן מוכר. "לפעמים, אם אתם בעלי הבנה מעטה בבריאות או במספרים, קשה להסביר לכם את ההבדל בין 7,432 צעדים ל-3,500 צעדים, ואז המכשיר הופך לנטל", היא אומרת. "חשבו על כמה קשה לפרש את המידע שאתם מקבלים מבדיקת דם. זו אותה רמה של מורכבות".

דרך נוספת בה הפוטנציאל של מכשירים לבישים הולך לאיבוד בקרב אוכלוסיות מסוימות, היא בפרסום הומוגני. לפי סימונוב, הוא מזיק לניסיון לגרום להן להשתמש במכשירים. "קהילות רבות לא חושבות שהמוצר מתאים להן", היא מסבירה. "האנשים בפרסומות נראים אתלטיים, לכן אני חושבת שקל להסתכל עליהן ולחשוב שזה מכשיר שמיועד לספורטאים או לכושר, ולא מכשיר שיכול לסייע לבריאות ביום יום – שזה מה שהמכשירים יודעים לעשות היטב".

השפה של הפרסומת יכולה לעורר אי נוחות גם כן. "אף קהילה לא רוצה להרגיש שהיא במקום האחרון או שהיא בכלל בחוץ", סימונוב אומרת. "מי רוצה להיות מעורב על ידי כמה אקדמאים מלומדים שאין להם שום קשר לחיי היומיום הקשים שלכם?"