רק בזכות הכישלון: ההמצאות שנאלצו לשנות את פניהן – וכבשו את העולם

עבור רבים, הקמת עסק או פיתוח מותר חדש נידונים לשתי אפשרויות: הצלחה או כישלון. אך מנגד, עבור כמה מהיזמים העיקשים והמוצלחים בהיסטוריה, הכישלון מעולם לא נתפס כאפשרות ממשית: לכל היותר, הכישלון נתפס על ידם כשלב נוסף בדרך, אשר מסייע להם לתקן ולשפר את המיזם בטרם ימשיכו אל סופו האמיתי של התהליך – ההצלחה.

שורות אלה אמנם נראות כאילו נלקחו היישר מחוברת הדרכה וחיזוק הביטחון העצמי ליזמים מתחילים, אך בחינה מעמיקה של כמה מהמוצרים המוכרים והנמכרים ביותר בשוק כיום מגלה כי ממש לא מדובר היה בסיפור הצלחה קליל ונוח. ברבים מאותם סיפורי הצלחה נאלצו היזמים להתמודד עם שורה ארוכה של כישלונות, משברים וחוסר אמון מצד משקיעים ומנהלים, ושאר גורמים אשר היו מביאים רבים להודות בכישלונם – ולעבור הלאה אל המיזם הבא.

אך כאמור, אותו קומץ יזמים מובחר סירב לעשות זאת. מנגד, הם בחרו להמשיך ולנסות, להוציא גרסה נוספת, לערוך ניסוי אחד נוסף, לנסות לשנות את אופי המוצר – ובמקרים רבים, גם לשנות לחלוטין את ייעודו. כך, מסתבר, הגיעו לחיינו כמה מהמוצרים הבסיסיים ביותר אשר ממלאים את חיי היום יום שלנו, וסביר להניח כי מבלי כל הכישלונות אשר ספגו המוצרים והיזמים לאורך הדרך, התוצאה הסופית הייתה שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו כיום.
אז מהם אותם מוצרים אשר לא היו מוצאים את דרכם לחיינו לולא נחישותם של היזמים השונים, וכיצד השפיעו הכישלונות לאורך הדרך על התוצאה הסופית?

צילום: thinkstockphotos

נייר בועות ("פצפצים"). עטיפת הבועות הפופולרית, אשר משמשת ספקים ברחבי העולם כולו בכדי לעטוף מוצרים שבירים ולהבטיח את שלמותם במהלך משלוח, החלה את דרכה בכלל כניסיון כושל במיוחד לייצר טפט קיר יצירתי למדי. המהנדסים מארק צ'וואנס ואל פילדינג ניסו לנצל בשנות ה-60 את הפופולריות הרבה של הטפטים השונים, והחליטו לנסות ולהמציא טפט מסוג חדש לגמרי. אך הניסיון לא הוכח כמועיל במיוחד, לפחות בכל הקשור לתחום הטפטים: כל ניסיון להביא את המוצר לחנויות נכשל כישלון חרוץ, והשניים לא הצליחו לגייס כספים בכדי להמשיך ולייצר את המוצר החדשני.

אך אז, הגיעה נקודת המפנה. בחברת IBM הצעירה החליט אחד המהנדסים להשתמש בטפט הייחודי בכדי לעטוף רכיב רגיש במיוחד, אשר היה צריך להישלח לאחת ממעבדות החברה. העטיפה החדשנית זכתה לפופולריות עצומה (ולא רק בזכות חיבתם של אנשי החברה לפוצץ את הבועות הקטנות), והפכה לאחד המיזמים הרווחיים בתחום הטפטים מאז ומעולם.

קוצב לב. בעבר, קוצבי הלב היו למעשה מכשירי ענק (בגודל מכשיר טלוויזיה), אליהם היו מחוברים החולים לכל אורך שעות היום. מכשירי הענק האלו למעשה אילצו את החולים המחוברים אליהם להישאר מרותקים למיטה או לחדרם לאורך שעות ארוכות, וכמובן שאיכות חייהם של החולים נפגעה קשות עקב הצורך להישאר בסמוך אליהם.

ואז, חוקר בשם ווילסון גריטבאך עשה טעות אש חוללה מהפכה בתחום הקרדיולוגיה. במהלך ניסיון לבנות מכשיר למעקב אחר קצב הלב של המטופלים, הוא חיבר בטעות את הנגד החשמלי הלא נכון למעגל החשמלי שהרכיב. רק לאחר כמה שעות הוא הבין שהמכשיר מייצר פולסים חשמליים בקצב דומה למדי ללב האנושי. לאחר עוד כמה חודשי עבודה, הוא הצליח להקטין את המכשיר עוד יותר – ולאפשר, הלכה למעשה, את השתלת קוצבי הלב בבני אדם, אשר הצילה את חייהם של מאות אלפים.

חברת נינטנדו. כיום, נינטנדו נחשבת לאחת משליטות תחום משחקי הווידאו הענק, אשר מגלגל מיליארדי דולרים בארה"ב וברחבי העולם. אך זה לחלוטין לא היה המצב בשנות ה-80 המוקדמות: קונסולת המשחקים הראשונה שהשיקה החברה נאספה בחזרה למפעלים כמה חודשים לאחר שיצאה לחנויות עקב פגמים חוזרים, המכירות לא התרוממו, ובשנת 1985, היו שהעריכו שהחברה עודמת לפני סגירה. ואז, החליטו בחברה להשקיע את יהבם בפיתוח משחקים חדשים. בשנת 1986, השיקה החברה משחק בודד אשר שינה את פני הדברים מן הקצה אל הקצה: משחק על שרברב איטלקי ובן דודו, מריו ולואיג'י, אשר הפך ללהיט ענק – ומיקם את החברה כמובילת התחום המתפתח.

ואם היו מסתפקים ב-39 נסיונות? מטה חברת הענק (כיום) WD-40 | מתוך ויקיפדיה

תרסיס השמן WD-40. רבים אולי לא יזהו את שם המותג בקלות, אך סביר להניח כי כל מי שדואג בעצמו לתחזוקת הבית נתקל בפחית הנושאת את שם המותג בעבר. מותג השמן הפופולרי הפך לשליט היחיד של שוק השמן לצרכנים פרטיים – ובעזרתו משמנים מיליוני בני אדם מדי יום דלתות חורקות, צירים, חלונות ואפילו אופניים ברחבי העולם.

שמו של המוצר המקורי היה בכלל WD-01, אך לאחר ניסוי ראשוני אשר הוגדר ככישלון מוחלט, החליטו היזמים להשיק גרסה נוספת – תחת השם (ניחשתם נכון), WD-02. מאז, המשיכו גרסאות הניסיון לצבור עוד ועוד כישלונות, כשכל תיקון חייב אותם לשוב למפעל הייצור, לשנות את המרכיבים, המנגנון, ואפילו עיצוב המוצר – עד שלבסוף הושק ה-WD-40 המוכר והמוצלח. מאז, הרוויחו מקימי המותג עשרות מיליוני דולרים, וניתן רק לדמיין מה היה מרוויחים אם היו מחליטים לוותר לאחר כישלונה של -WD-39.