הגרעון המסחרי אשר הגיע בשנת 2012 ל-39 מיליארד שקל לא יורד מהכותרות וממשיך להסעיר את המערכת הפוליטית והכלכלית. מנתונים שפירסם שלשום משרד האוצר, מדובר ב-4.2% מהתמ"ג, שיעור הגבוה מתוכנית האוצר, לפיה היה אמור הגירעון להסתכם ב-2% מהתמ"ג.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הגיב לפרסומים השונים בתקשורת ולהאשמות של פקידים מתוך האוצר: "המדיניות הכלכלית במדינת ישראל נקבעת על ידי ראש הממשלה ושר האוצר ולא על ידי פקידים שמדברים בעילום שם". שטייניץ הוסיף כי "שיעור הגרעון שהתפרסם לא ישפיע על כיסם של האזרחים כיוון שעשינו כבר את הצעדים הנדרשים בתחום המיסוי ואין שום תוכנית לצעדים נוספים".
למרות דבריו של שטייניץ, בכירים באוצר וגורמים כלכליים משוכנעים כי יידרשו העלאות מסים בכ-6 מיליארד שקל, כדי למנוע זינוק חד בגרעון התקציבי וביחס חוב-תוצר. החשש הגדול הוא כי העמקת הגירעון ועליה בחוב הממשלתי, יביאו להורדת דירוג האשראי ושתגרור פגיעה קשה בהשקעות חוץ, בשיעור התעסוקה ובצמיחת המשק. "כל הדיבורים שלא צריך מסים הם חסרי בסיס לגמרי. ונובעים כנראה משיקולי בחירות או ממניעים פוליטים שונים. כדי לעמוד ביעד הגרעון שנקבע לשנה הבאה חייבים לעלות מסים בנוסף לקיצוצי התקציב בשנה הבאה" אומרים אותם הבכירים.
"עכשיו הכי קל להגיד שזה בגלל המצב בעולם" – יחימוביץ' | צילום: מרק ישראל סלם
גם בכירים במגזר הפרטי מצטרפים להערכות ואומרים כי "שטייניץ מנסה להרגיע את הציבור כדי למנוע פגיעה בליכוד – אין מנוס מהטלת מסים נוספים בנוסף לקיצוצים המתוכננים".
בתוך כך תקפה יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' את שר האוצר: "אין איש בעולם המערבי שמאמין היום למנטרה שהאוצר מנסה למכור", אמרה בראיון לגלי צה"ל. "ב-4 שנים האחרונות נתניהו מעך את מעמד הביניים מכל כיוון אפשרי. היום מתברר שזו לא רק שגיאה מוסרית אלא פגיעה כלכלית קשה – פגעו במחולל הצמילה הגדול ביותר במשק".
"עכשיו הכל מתפרק, ההונאה והאשליה שהאוצר מכר לנו התפרקו לחלוטין, נתניהו יודע שהוא נכשל, הוא יודע שהוא פספס בענק את היעד, הוא כמובן יישמח שילובה עכשיו השיח הביטחוני כי שם הוא מרגיש נח, שם הוא יכול לזרוק את סיסמאותיו הריקות".
בתוך כך, 3 חברי מפלגות התייחסו הבוקר לנושא בתכנית הבוקר של ערוץ 10. "זהו מישכון של העתיד", אמר הפרופסור יוסי יונה (עבודה). "חייב עכשיו להיות תמהיל של העלאת מסים וקיצוצים. מבחינתנו התמהיל האופטימלי יהיה העלאת מסים לחברות, ניגע פחות בארגונים חברתיים. נמתן את הקיצוצים בהוצאות הרווחה. הגרעון הוא פועל יוצא של המדיניות של ממשלת ישראל".
"האמינות של הממשלה נפגעה", הוסיף עפר שלח (יש עתיד). "צריך לבדוק לאן הכסף הלך. את הגרעון הזה צריך לסגור. גם ראש הממשלה אמר שבשנה הבאה יצטרכו להעלות מסים או לבצע קיצוצים".
ח"כ שאמה-הכהן (ליכוד). "בכל הרכב ממשלה יהיה הסדר כלכלי אחר" | צילום: אסף לב
"ממשלה עם חרדים וממשלה של גוש המרכז תהיינה ממשלות אחרות", המשיך שלח. "אחת הבעיות היא שאנחנו לא יודעים לאן הלך הכסף. אנחנו נקצץ מההוצאה על הביטחון, וחלק מהסכום יצטרך לבוא מצמיחה. לא ניתן שיעמיסו יותר על מעמד הביניים".
חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן הגיב בשם הליכוד: "מה שחשוב זה לא מה שאומרים כאן אלא מה שאומרות חברות דירוג האשראי, שבקדנציה הזו עלה. אני לא רוצה להתחייב שהמע"מ לא יעלה, בכל הרכב ממשלה יהיה הסדר כלכלי אחר".
"ב-2009 קיבלנו משק עם גרעון גדול והורדנו אותו כמעט ל-0", סיכם שאמה-הכהן. "הציבור יכול להירגע כי כל הסיסמאות המפחידות יעלמו אחרי הבחירות. לא ארים את ידי בעד תקציב שיפגע בשכבות החלשות".
"האוצר ידע שהגרעון יהיה גדול ולכן פעל", אמר הכלכלן שלמה מעוז. "מעולם לא הייתה ממשלה שהעזה להעלות מסים ערב בחירות – מדובר בהתנהגות אחראית של מקבלי ההחלטות". מעוז הוסיף כי הוא מעריך שתקציב משרד הביטחון יקוצץ בשנה הנוכחית וכי מס החברות יעלה בעד 2%. "צריך להוריד את הגרעון בהדרגה עכשיו ובעזרת מייצב אוטמטי, אי אפשר לבוא עם צעדים אגרסיבים".
|