תעשיית ענק והקלות ברגולציה: ישראל בדרך להיות אומת הבלוקצ’יין

"לישראל יש סיכוי טוב לחזק את מיתוג 'אומת הסטארט-אפ' שלה, ולהפוך ל'אומת הבלוקצ'יין', אמר גדי איסייב, שותף מנהל באיגוד הבלוקצ'יין הישראלי. "הצמיחה הזאת מתרחשת הודות לרגולציה יעילה ולשיתוף פעולה הדוק של חברות סטארט-אפ רבות עם ארגוני מחקר חינוכיים ואקדמאיים".

על פי איגוד הבלוקצ'יין הישראלי, מרבית חברות הסטארט-אפ הישראליות מרוכזות תחום הפיננסי ובתשתיות של פרוטוקולים. כמו כן, נרשמה עלייה גדולה בתחום הביטחון, כאשר עתה 23 חברות סטארט-אפ עוסקות בתחום. עוד צוין כי מתחילת השנה רק 20 חברות בלוקצ'יין נסגרו.

בדרך להיות "אומת הבלוקצ'יין" | צילום: Shutterstock

מדוע יש כזאת פריחה בתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית?

ענף הבלוקצ'יין הישראלי חווה כיום תנופה אדירה. מצד אחד אנחנו רואים צמיחה חסרת תקדים בקרב חברות סטארט-אפ של בלוקצ'יין, אך מצד שני, רבות מדלגות על שלב ה-ICO (תהליך של הנפקת המטבע) לטובת מימון בהון עצמי. כיום יש פחות מייסדי חברות סטארט-אפ המגיעים משווקים מפוקפקים מבחינה מוסרית, כמו מסחר במטבע חוץ, אופציות בינאריות והימורים. במקום זאת, יותר שחקנים מתחילים להיכנס לשוק. "כך עובר השוק טיהור עצמי", אומר רומן גולד, שותף ומייסד של איגוד הבלוקצ'יין הישראלי.

הטיהור העצמי אליו גולד מתייחס, נעשה בשל העובדה לפי הנפקות מטבע היו צורה פופולאריות למימון של חברות סטארט-אפ ב-2017, אולם מחקר שנערך על ידי קבוצת Satis גילה כי כ-80% מההנפקות האלו זוהו כהונאות. יתר על כן, נתונים חדשים מ-Fortune Jack מצאו כי עשרת הפרופילים הגבוהים ביותר שביצעו הונאות בהנפקת המטבע לקחו כ-690 מיליון דולר ממשקיעים תמימים. בשל כך, פנו חברות סטארט-אפ ישראליות רבות פנו למימון עצמי.

"השלב אותו עברנו, של מימון באמצעות הנפקת מטבע, האט באופן דרמטי את תעשיית הבלוקצ'יין. חברות קריפטו, אם לפני או אחרי הנפקת המטבע, הזדקקו לצבירת הון בתנאים סבירים יותר, וככל שהתעשיה מתבגרת בקצב מהיר, אז יותר ויותר חברות מגייסות הון תוך הגדרת כלכלה סמלית, ניהול, רגולציה ויצירת מערכת אקולוגית פרו-אקטיבית הנוקטת צעדים ליצירת מסלול צמיחה", מסביר מור אסיה, ממייסדי חברת iCapital.

המדינה מקשיבה לצרכי התעשייה | צילום: Shutterstock

הרגולציה פועלת עבור תעשיית הבלוקצ'יין

הרגולטורים בישראל שומרים גם הם על המאמצים שבפיתוח הבלוקצ'יין והקריפטו. על פי אלכס משינסקי, אחד מחלוצי ה-VOIP ומנכ"ל חברת Celsius Network, המצב הזה נוצר הודות לכך שישראל היא "אומת הסטארט-אפ" העולמית, וכתוצאה מכך, הרגולטורים נדרשים להבטיח צמיחה.

הרגולציה בישראל מתנהלת כך משום שהממשלה מאוד פתוחה ורגישה לצרכי קהילת הטכנולוגיה במדינה. העובדה לפיה יש כל כך הרבה חברות סטארט-אפ בישראל, מחייבת את הממשלה לוודא שהצמיחה לא תיחסם בכך שלא תעבור את הרגולציה. ישראל היא גם אחת האומות שמבינה בצורה הטובה ביותר את ההון האדיר שנכנס למדינה מהתעשייה הזאת. אי לכך, המדינה כבר העבירה חוקים ספציפיים שמאפשרים מסחר ומיסוי של מטבעות מבוזרים.

בחודש ינואר פרסמה רשות המסים חוזר בנושא "מיסוי מטבעות דיגיטליים", וכן במרץ האחרון, פרסמה הרשות לניירות ערך את "דו"ח הביניים על הסדרת ההצפנה של המטבעות המבוזרים". בשלב זה צפוי להגיע גל חקיקה שיסדיר את המטבעות הווירטואליים כ"נכסים פיננסים", תוך מן רישוי לשירותים נלווים.

"נכון שישראל הפכה למדינה עם יותר מ-200 חברות סטארט-אפ בתחום הטכנולוגי, אבל זה שלעצמו לא מפתיע בהתחשב בעובדה שישראל היא "אומת הסטארט-אפ". מה שמעניין יותר הוא עמדתה הרשמית של המדינה בנוגע למטבעות מבוזרים ולרגולציות הקשורות למיסוי. ישראלי הופכת למובילת מהפכה גלובלית, לא רק על ידי הסדרת המקרים הנוכחיים, אלא גם בחשיבה על היישומים העתידיים של התחום הזה", אמרה יעל תמר, מייסדת ארגון Top of Blockchain ו-CCO ב-VeganNation.

לאחרונה התקיים מפגש של פורום הבלוקצ'יין הישראלי עם רשות המסים הישראלית, בהשתתפות רולנד אמסלם, סמנכ"ל בכיר ברשות. לדברי יגאל נבו, מנכ"ל הפורום: "רולנד הכריז שהוא מאמין בענף הבלוקצ'יין, ואישר כי רשות המסים הישראלית תעשה את המיטב בקביעת כללים שיסייעו לתעשייה הזאת לפרוח. רולנד הציע לתעשייה לעבוד עם רשות המסים כדי להצביע על הבעיות והפתרונות האפשריים באמצעות הפורום או בנפרד. רולנד גם אמר כי הוא מאמין שהעבודה עם רשות המסים תשפיע על מקבלי ההחלטות והרגולטורים מה שיתרום לתחום הזה בעתיד הקרוב".

רגולציות מביאות עוד חדשנות: מה זה אומר עבור ישראל

בשל הרגולציות המתקדמות, ניתן לראות אימוץ מהיר יותר של תעשיית הבלוקצ'יין בכל רחבי מערכת הסטארט-אפים הישראלי. כמו כן, רשויות החקיקה בישראל, בשילוב גורמים בתעשיות הקריפטו, הטכנולוגיות הפיננסיות והתוכנה, יוצרות אווירה מיוחדת של חדשנות. "זה נותן אנרגיה, יצירתיות והון עבור חברות הסטארט-אפ הישראליות", אמר אייל הרצוג, מייסד ומנכ"ל Bancor.

יתרה מזאת, הרגולציות החדשות שיושמו בישראל יאפשרו את האינטראקציה בין מגזר הקריפטו לבין בתי ההשקעות הממסדיים ושירותי הבנקים. רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי הבנקים והמוסדות פיננסים האחרים לא יוכלו להגביל את הנגישות של חברות הקריפטו לשירותים שלהם רק על בסיס גורמים ספקולטיביים כמו סיכונים אופציונליים.

בעוד החוקים החדשים שנויים במחלוקת במקרים מסוימים, כמו הדרישה לדיווח הדרישות של מספקי השירותים הפיננסים, המהלך הזה נראה כמו צעד ענקי במסע עבור פיחות הרגולציה של המטבעות המבוזרים, ויכול לשים את ישראל כחלוצה בכוח העולה של המטבעות ובסיוע האימוץ שלהם.