השגת יעדים ומטרות הפכה בשנים האחרונות לתחום מחקר אקדמי מרכזי, אשר משלב בין שדות מחקר שונים ומגוונים, בהם פסיכולוגיה, חקר המוח, שיווק ותקשורת. מבין שלל המחקרים והידע החדשים בתחום, ריכזו עבורכם 10 מהממצאים העדכניים והמעניינים ביותר אודות השגת יעדים אישיים:
ויתור על יעד גובה ממך מחיר פסיכולוגי ופיזי. נתחיל עם מילת אזהרה: מרדף אחר יעדים הוא תחום מסוכן. אם הכישלונות מתחילים להצטבר ואתה מתחיל לתהות האם אתה בכלל מסוגל להגשים את יעדיך האישיים, אתה נמצא במדרון חלקלק אשר עלול להוביל ל"משבר פעילות", לפי העגה הפסיכולוגית. זוהי נקודה קריטית, בה מתרחש קונפליקט פנימי עיקש ועליך להחליט האם אתה ממשיך במאמציך בדרך אל היעד, או מוותר ופורש. מחקר שנערך לאחרונה בנושא גילה כי במהלך "משבר פעילות" המוח מפריש כמות מוגברת של ההורמון קורטיזול, אשר מופרש בעיתות לחץ. זוהי דרכו של המוח להפעיל "אזעקה" ברחבי הגוף בתגובה לקונפליקט הפנימי. הבעיה היא, שהפרשת יתר של ההורמון אינה עוזרת לביצועיך המקצועיים, ואף יכולה לגרום לך לוותר בשלב מוקדם יותר.
צילום: shutterstock
ירידה לפרטים יכולה לסייע לך להשיג את היעד. אמנם אנחנו אוהבים גמישות בחיינו, אך מחקר שנערך לאחרונה בתחום הפסיכולוגיה מציע כי דווקא ירידה לפרטים ופחות גמישות עשויים להיות יעילים יותר בכל הקשור להשגת יעדים. הנחת היסוד היא כי צעדים ספציפיים וממוקדים, המושגים על פי סדר נוקשה ומוקפד אמנם נראים קשים יותר לביצוע מלכתחילה, אך הם מובילים לעלייה משמעותית בסיכויי ההצלחה והשגת היעדים. מנגד, תוכנית רחבה, גמישה ומלאה בדו-משמעויות אמנם נתפסת כמושכת וקלה יותר לביצוע, אך סיכויי ההצלחה שלך דווקא ירדו בעקבותיה.
ייתכן כי המוח מפעיל "מערכת הדרכה פנימית" להשגת יעדים. מחקר מתחום מדעי המוח אשר נערך על בעלי חיים הראה כי המוח משתמש במוליך העצבי דופמין כמעין "מערכת הנחיה" להשגת יעדים – עצמת השידור של הדופמין הלכה וגברה ככל שהשגת היעד התקרבה. המוח למעשה מתנהג כמו במשחק "פרה עיוורת" – ונותן לעצמו ולשאר הגוף אינדיקציות אודות המרחק הנותר בדרך להגשמת היעד.
הקול הפנימי שלך הוא כלי רב עוצמה בדרך להשגת יעדים. התנהגות אימפולסיבית יכולה לפגוע במאמצי השגת היעדים, ומחקר חדש מראה כי ה"קול הפנימי" שלך הוא כלי יעיל למדי העוזר לשלוט בדחף ובהתנהגות האימפולסיבית. המחקר מציע כי צעדים פשוטים, כמו להגיד לעצמך שורת מנטרות במהלך אימון גופני ("המשך במאמץ, אתה מסוגל לעשות זאת") אכן משפיעים לטובה על הביצועים.
כיווץ האגרוף יכול לסייע לך לנשום כראוי. תאמינו או לא, אבל מחקר שנערך השנה הראה כי הידוק האגרוף בכף היד השמאלית (והשמאלית בלבד) יכול לסייע לך לשמור על נשימה סדירה במהלך סיטואציות קשות או מלחיצות, במיוחד כאלו אשר תחווה במהלך מאמץ פיזי עילאי. הדבר נבדק בשלושה ניסויים חוזרים אשר בחנו אתלטים, והתוצאות שמרו על מובהקות מרשימה. החוקרים סבורים כי כיווץ כף יד שמאל לכדי אגרוף מסייע לפעילות ההמיספרה הימנית במוח – ובכך מסייע לפעולות "אוטומטיות" כגון נשימה. מנגד, ההמיספרה השמאלית היא האחראית לפעולות מחושבות ומודעות, ולמעשה יכולה לגרום לתחושת חנק וקשיי נשימה.
שיתוף חבריך ביעדיך האישיים משפר את סיכויי ההצלחה. מחקר נוסף אשר נערך השנה מראה כי כתיבת היעדים, שיתוף חבריך הקרובים בהם ועדכונם באופן שוטף אודות התקדמותך בדרך להשגתם משפרים באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה שלך. על פי המחקר, נבדקים אשר הסתפקו בחשיבה אודות יעדיהם השיגו פחות מ-50% מהיעדים שהוצבו להם, בעוד נבדקים אשר רשמו את אותם היעדים, שיתפו בהם את חבריהם הקרובים והקפידו לעדכן אותם באופן שוטף השיגו קרוב ל-75% מהיעדים.
צילום: shutterstock
מוטיבציית יתר עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה שלך. מוטיבציה היא אמנם כלי חיוני להשגת יעדים, אך מוטיבציית יתר עלולה לגרום להפך בדיוק. כשהמוח נכנס למצב "היפר" ורוצה דבר מה ללא שליטה, הדופמין מציף את "מעגלי התגמול" במוח. מחקרים מראים כי במצב כזה, סיכוייך להיכשל במשימה מזנקים – לא משנה עד כמה אתה מחויב או כמה אתה מתאמץ. נראה כי הטריק הוא למצוא את האיזון, בו "מוטיבציה שמחה" היא שמניעה אותך קדימה.
כמו מוטיבציית יתר, גם שקיעה בפנטזיה פוגעת בסיכויי ההצלחה. למרות הפיתוי הגדול, מחקר חדש מראה כי שקיעה בחלומות ופנטזיות אודות השגת יעד מסוים תפגע בסיכויי ההצלחה בדרך להשגתו. הכל קשור לציפיות: אנשים מציאותיים מפתחים ציפיות מציאותיות; "פנטזיונרים" מטפחים ציפיות מנופחות וחסרות פרופורציה, ושוכחים בדרך את מה שצריך לעשות בכדי להגיע אל היעד.
וגם חשיבה יתרה. עד כמה שהמוח האנושי הוא איבר מורכב ומדהים, הוא יכול להפריע לעצמו. מחקר חדש הצביע על קשר מעניין בין זיכרון ומודעות לבין טיב הביצועים. ברגע שהמוח מגייס את ה"כלים" הרלוונטיים ומפעיל את כלל הפעולות הדרושות לביצוע משימה מסוימת (דמיינו הנפת מחבט גולף, לדוגמא), המחשבה על אותן פעולות במהלך ביצוע המשימה אינה משפרת את הביצועים, אלא להפך – היא פוגעת בהם.
לסיום, נסו תמיד להישאר אופטימיים. אמנם קל יותר להגיד מאשר לעשות, אבל שמירה על חשיבה אופטימית הוכחה כמאפשרת לאנשים להתמודד בצורה טובה ויעילה יותר עם מצבי לחץ – מפתח חשוב בדרך להשגת כל יעד. השתדלו להביט בחצי הכוס המלאה, שכן לא רק שזה ישפר את הרגשתכם, זה גם יועיל לכם בדרך להשגת היעד.
|