Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מחברת חיתולים ועד תאגיד יוקרה ענק: הכירו את האיש השלישי בעושרו בעולם

ברנאר ארנו קנה את כריסטיאן דיור מחברת חיתולים • היום כשהוא האיש השלישי בעושרו בעולם, ועומד בראש תאגיד היוקרה הגדול בעולם - הוא לא מתכוון להפסיק לגדול
סוזן אדמס

“ברנאר ארנו הוא השראה עבורי”, אומר שרון ברבר. ברבר בן ה־38 יצא למסע מלוס אנג’לס לחנות המלכותית של לואי ויטון בכיכר ונדום בפריז בשיאו של שבוע האופנה בעיר, כדי לכבד את אלילו, ראש ענקית היוקרה LVMH. השיער שלו, בוורוד ובצהוב, עם סימני דולר שחורים צבועים בתוכו, גשר ירוק מכסה את השיניים שלו ומנעולים של לואי ויטון מיטלטלים משרשרת הפלדה על צווארו. “הוצאתי כמה מאות אלפי דולר בשנה שעברה על לואי ויטון”, הוא אומר.

הוא מתפרנס היטב מקאסטומיזציה של מופעים מוזיקליים, כמו מיגוס ופוסט מאלון. בקליפ האחרון שלו, “סן טרופה”, פוסט מאלון לובש אפוד שיצר ברבר מתערובת של עור שחור ותיק של ויטון. בנוגע לארנו, ברבר מצהיר: “הוא, במו ידיו, הגדיר את היוקרה המודרנית”.

הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל – לרכישת הגיליון

“זה ה’מייזון’ הכי מרהיב של לואי ויטון”, אומר ארנו על החנות בכיכר ונדום, מדבר אנגלית עם מבטא צרפתי בולט. “אתה יכול לראות פה את כל היקום של המותג”.

החלל, שנפתח לפני שנתיים, הוא הכלאה בין מוזיאון למועדון פרטי. פריטים שונים של ויטון מוצגים בתוך ויטרינות בוהקות ועל מדפים אמנותיים. גרם מדרגות משיש וזכוכית מוביל לאטלייה פרטי בקומה הרביעית, שם פועלות שש תופרות ויוצרות שמלות בהזמנה אישית לסלבריטאיות כמו ליידי גאגא ואמה סטון. “אני מעורב מאוד בעיצוב”, אומר ארנו.

הוא עוקב באובססיביות אחרי המותגים המובילים שלו, בעיקר לואי ויטון, פרת המזומנים של התאגיד, שהכניס כמעט רבע מההכנסות של LVMH ב־2018, שעמדו על 54 מיליארד דולר, ואחראי לכ־47% מהרווחים, לפי אנליסטים (LVMH מפרסמת את הנתונים הפיננסיים של חמש החטיבות המובילות שלה, אבל לא עבור כל מותג בנפרד). מבחר התיקים, הביגוד והאקססוריז של לואי ויטון, שלעולם לא נמכר בסיטונאות או בהנחות על ידי החברה, הוא תערובת משתנה תמיד של הקלאסי והעכשווי, כמו תיק נשים במהדורה מוגבלת, מעור בצבע טורקיז ועם רקמה שעיצבה האמנית האמריקאית הצעירה צ’בללה סלף, ונמכר ב־8,600 דולר. וירג’יל אבלו האמריקאי, 39, מעצב בגדי הגברים החדש של ויטון, עורר סערה השנה כשהשיק תיקים זוהרים בחשכה, עם סיבים אופטיים שהאירו את הלוגו של לואי ויטון בכל צבעי הקשת.

“למה מותגים כמו לואי ויטון ודיור מצליחים כל כך?”, שואל ארנו. “אלה מותגים עם שני היבטים, שעשויים להיות סותרים: הם על זמניים, והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר האפשרית של מודרניות… זה כמו אש ומים”.

ארנו. בגיל 25 השתלט על העסק המשפחתי. צילום: GettyImages, API


הפרדוקס הזה מתורגם למכירות שיא ורווחים ב־LVMH, בית ליותר מ־70 מותגים, ביניהם פנדי, בולגארי, דום פריניון וז’יוונשי. ואלה, מצדם, סייעו להזנקתה של מניית LVMH, שכמעט שילשה את מחירה בפחות מארבע שנים. ארנו, שמחזיק ב־47% ממניות החברה ביחד עם בני משפחתו, שווה עכשיו 102 מיליארד דולר, 68 מיליארד יותר משוויו ב־2016. הוא האדם השלישי בעושרו בעולם, קצת אחרי ג’ף בזוס (110 מיליארד דולר) וביל גייטס (106 מיליארד דולר). “אם תשווי אותנו למיקרוסופט, אנחנו קטנים”, הוא אומר. ואכן, שווי השוק של LVMH עומד על 214 מיליארד דולר, ומשתרך הרבה מאחורי 1.1 טריליון הדולר של ענקית התוכנה. “זאת רק ההתחלה”.

ארנו, בגיל 70, רחוק מאוד מקו הסיום. באוקטובר האחרון, LVMH הציעה 14.5 מיליארד דולר לרכישת מותג התכשיטים האמריקאי, טיפאני, שהוקם לפני 182 שנה. בסוף נובמבר הושלמה העסקה, תמורת 16.2 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה ביותר ב־32 השנים של ארנו ב־LVMH, והמותג האמריקאי האיקוני יהפוך ליהלום ה־75 בכתר של ארנו. “יש לנו הרבה כבוד והערצה לטיפאני, ואנחנו מתכוונים להמשיך ולטפח את התכשיט הזה באותה מחויבות והקפדה שאנחנו מייחסים לכל אחד מהבתים שלנו”, אמר ארנו במועד הרכישה. “אנחנו גאים לצרף את טיפאני למותגים האיקוניים הנוספים שלנו, ומצפים לעתיד שבו נוודא שטיפאני ממשיכה לשגשג במשך המאות הבאות”.


זאב בפרוות קשמיר

ארנו החל את דרכו בצפון התעשייתי של צרפת, רחוק מאוד מהכס הנוצץ שעליו הוא יושב כעת. אהבתו הראשונה היתה מוזיקה, אבל לא היה לו את הכשרון להצליח כפסנתרן קונצרטים. אחרי שסיים את בית הספר היוקרתי להנדסה ב־1971, הוא הצטרף לאביו בחברת הבנייה שייסד סבו, בעיר רובה.

שיחה עם נהג מונית בניו יורק, שהתקיימה באותה השנה, שתלה את הזרע שיצמח ל־LVMH. ארנו שאל את הנהג אם הוא שמע על נשיא צרפת, ז’ורז’ פומפידו. “לא”, ענה הנהג, “אבל שמעתי על כריסטיאן דיור”.

בגיל 25 השתלט ארנו על העסק המשפחתי. אחרי שפרנסואה מיטראן הסוציאליסט הפך לנשיא צרפת ב־1981, ארנו עבר לארה”ב וניסה להקים שם חטיבה. אבל השאיפות שלו היו גדולות יותר מעסקי הבנייה. הוא רצה תאגיד שיכול לצמוח, עסק עם שורשים צרפתיים ונוכחות בינלאומית.

ב־1984, כשגילה שבית כריסטיאן דיור מוצע למכירה, הוא זינק. חברת האב של המותג, חברה לטקסטיל ולחיתולים חד פעמיים בשם Boussac, פשטה רגל, והממשלה הצרפתית חיפשה קונה. ארנו הציע 15 מיליון דולר מכספי המשפחה שלו, ובית ההשקעות לאזארד סיפק את שאר המחיר שהתבקש, 80 מיליון דולר. בזמנו, לפי דיווחים, הוא התחייב להתניע מחדש את התפעול ולהימנע מפיטורים, אך בפועל הוא פיטר 9,000 עובדים והרוויח 500 מיליון דולר, אחרי שמכר את רוב חלקי העסק. המבקרים נרתעו מהחוצפה שלו, שנדמתה יותר אמריקאית מהעידון הצרפתי. התקשורת כינתה את ארנו “הזאב בפרוות הקשמיר”.

הטרף הבא של ארנו היה חטיבת הבישום של דיור, שנמכרה ללואי ויטון מואט הנסי. יריבות בין ראשי המותגים שימשה לו כהזדמנות. לפני הכל, הוא חבר לבוס של ויטון, יצרנית מוצרי עור שהמייסד שלה התפרסם בכך שיצר ארגזים ייעודיים לקיסרית אז’ני, רעייתו של נפוליאון השלישי. ארנו סייע לוויטון לסלק את המנהל של מואט, רק כדי להיפטר גם ממנו. ב־1990, ממומן שוב על ידי לאזראד ובאמצעות כסף מזומן מ־Boussac, הוא השתלט על החברה, שכללה את מואט&שנדון, יצרנית השמפניה הידועה, והנסי, יצרן הקוניאק שההיסטוריה הידועה שלו מתחילה ב־1765.

אחרי שכבש את לואי ויטון מואט הנסי, ארנו הוציא מיליארדים כדי לרכוש את המותגים האירופאיים המובילים באופנה, בבישום, תכשיטים ושעונים, כמו גם יינות איכותיים ומשקאות יוקרתיים. מאז 2008, LVMH רכשה 20 מותגים, ובסך הכל מחזיקה ב־79 מותגים.

ב־2011 הם שילמו כמעט 5 מיליארד דולר ליצרנית התכשיטים האיטלקית בולגארי, במה שהיתה בעיקרה עסקה מנייתית. שנתיים מאוחר יותר הם רכשו את לורו פיאנה, מותג סריגים יוקרתי, תמורת 2.6 מיליארד דולר. הרכישה האחרונה של ארנו (לפני טיפאני) התבצעה באפריל האחרון, כששילם 3.2 מיליארד דולר תמורת קבוצת המלונות הלונדונית בלמונד, שמחזיקה בין היתר את מלון Cipriani בוונציה, קו הרכבות היוקרתי אוריינט אקספרס ושלושה לודג’ים אולטרה־לוקס בבוטסוואנה. “ברנרד ארנו הוא טורף, לא יוצר”, אומר בנקאי שהיה מקורב לעסקת Boussac.

לא כל מסעות הציד של ארנו הצליחו. ב־2001 הוא הפסיד במה שכונה בתקשורת “מלחמת תיקי היד”, ואיבד את השליטה בבית האופנה האיטלקי גוצ’י ליריבו הצרפתי, פרנסואה פינו. בעשור שחלף, LVMH השתמשה בטקטיקות התגנבות חשאיות שמוכרות מעולם ההון סיכון – החלפות באחזקות שהסתיימו בעסקת מזומן – כדי לרכוש בסודיות 17% מהרמס, המותג בן ה־182 של צעיפי המשי היוקרתיים ותיקי הבירקין האיקוניים. הרמס נאבקו בארנו בקרב ממושך שהסתיים ב־2017 בכך ש־LVMH ויתרה על רוב המניות שלה בחברה.


להישאר נחשק

מקרוב, המראה המצוחצח של ארנו מרגיש כמו חליפת שריון. ביום שישי מעונן של סוף ספטמבר, הוא עטוף במגוון מותגים של LVMH, ביניהם חליפת פסים של סלין, עניבת נייבי של לורו פיאנה, נעלי עור של ברלוטי וחולצה לבנה של דיור, שעל חזהו, בדיוק מתחת ללבו, רקומים ראשי התיבות שלו. מבנה גופו רזה והוא מתנשא לגובה של 1.85 מטר, בזכות ארבע שעות טניס שבועיות, לעיתים עם ידידו רוג’ר פדרר. “אני מנסה לא להשמין, כפי שאת רואה, ואני עושה הרבה ספורט”, הוא אומר.

משחקי הטניס הם בין ההפוגות היחידות בלוח הזמנים הוורקהולי שלו, שמתחיל ב־6:30 בבוקר באחוזתו מהמאה ה־17 ברובע השביעי האופנתי בגדה השמאלית של פריז. הוא פותח כל בוקר בהאזנה למוזיקה קלאסית, סקירת חדשות התעשייה ושליחת הודעות לבני משפחתו ולראשי המותגים. “הדבר שאני חושב עליו בכל בוקר זה שהמותג צריך להיות נחשק בעוד עשר שנים כפי שהוא היום”, הוא אומר. “זה באמת המפתח היחיד להצלחה שלנו”.

בשמונה בבוקר הוא מגיע למשרד שלו, שם נשאר לרוב עד תשע בערב. לעיתים ייקח הפסקות של 30־20 דקות כדי לנגן על פסנתר הכנף שנמצא במורד המסדרון מהמשרד שלו בקומה התשיעית. “הוא עובד 24 שעות ביממה”, אומרת דלפין ארנו, 44, בתו הבכורה מנישואיו הראשונים, וסגנית יו”ר לואי ויטון. “כשהוא ישן, הוא חולם על רעיונות חדשים”.

בכל יום ראשון הוא משוטט בחנויות שלו, מסדר את תצוגת התיקים ומייעץ למוכרנים. ביום ממוצע הוא יבקר בכ־25 חנויות, גם אצל המתחרים. “זה טקס”, אומר בנו, פרדריק, שעובד במותג השעונים של LVMH, TAG Heuer.

ארנו מעביר את הפרטים מביקוריו בחנויות למנהלי המותגים שלו. לאחרונה התריע בפני מנכ”ל לואי ויטון, מייקל בורק, שהתיק המדובר ביותר שלו, תיק שק Onthego עם תג מחיר של 2,480 דולר, לא היה במלאי בחנות בכיכר ונדום. “הוא מתלונן כשיותר מדי פריטים הם סולד אאוט”, אומר בורק, שעובד עם ארנו מאז 1980.

לפחות פעם בחודש יוצא ארנו במטוסו הפרטי לבקר בפינה כלשהי של האימפריה שלו. באוקטובר האחרון הוא ביקר בעיירה קין בטקסס, שם גזר דונלד טראמפ את הסרט בכניסה לשתי סדנאות חדשות של לואי ויטון, שייצרו אלף מקומות עבודה בחמש השנים הקרובות (למותג יש כבר שתי סדנאות בקליפורניה). “אני לא פה כדי לשפוט את המדיניות שלו. אין לי שום תפקיד פוליטי”, אמר ארנו לכתבים.

האירוע הצית שביב מחלוקת. המנהל הקריאייטיבי של מחלקת הנשים, ניקולא גסקייה, כתב באינסטגרם: “אני מעצב אופנה ומתנגד לחיבור הזה. #trumpisajoke #הומופוביה”. ארנו לא הגיב לגסקייה.

בסוף אוקטובר טסו ארנו, בורק ומנכ”ל דיור, פייטרו בקארי, לסיאול, לבקר בחנויות המקומיות, ביניהן שלוחה של לואי ויטון שעוצבה על ידי אדריכל העל פרנק גרי. זאת החנות השישית של ויטון שכוללת גלריית אמנות שמציגה פריטים נבחרים מהאוסף העשיר של קרן לואי ויטון, שממומנת על ידי LVMH, ומוצגים גם ב”מוזיאון הפריזאי”, שעלה ל־LVMH 135 מיליון דולר, ותוכננה גם היא על ידי גרי.

למרות הנוכחות המסיבית של התאגיד מסביב לעולם – 4,590 חנויות ב־68 מדינות – פתיחתן וסגירתן של חנויות תלויה במידה רבה בתחושת הבטן של ארנו ובאווירה של השכונה, לא פחות מאשר במדדים מסורתיים יותר כמו מכירות פר מטר רבוע. בסין, אחד השווקים החשובים ביותר ל־LVMH, הוא מגביל את מספר החנויות של לואי ויטון כדי לשלוט בקצה ההתרחבות.

בשנה שעברה הוא סגר חנות של לואי ויטון בפורט לודרדייל, פלורידה, כי החנויות שלידה לא היו יוקרתיות מספיק. ארנו ביקר בנכס בשאנז אליזה פעמים אין ספור לפני שאישר חנות חדשה של דיור ליד שער הניצחון, שנפתחה בקיץ האחרון, למרות מידע שהעיד על כך שבעל הבית הקודם לא נהנה מתנועה או מכירות. “הוא דוחף אותך כדי שתהיה באמת בטוח”, אומר מנכ”ל דיור, בקארי. “הוא רוצה לאתגר אותך, זאת הטקטיקה שלו”.


החזון של ריאהנה

טקטיקה נוספת של ארנו היא “להראות למתחרים”. ביולי, כשמותגי ההלבשה התחרו על מי יכול לגלות יותר מודעות סביבתית, הוא הכריז על שותפות עם המעצבת הבריטית סטלה מקרטני, שמפגינה זמן רב את מאמצי הקיימות שלה (היא אומרת שהיא מסרבת להשתמש בדבק בקו נעלי הסניקרז שלה, מכיוון שהוא מיוצר מחלקי חיות מורתחים). ארנו הזמין את מקרטני, שסיימה 17 שנות שותפות עם קבוצת היוקרה Kering של משפחת פינו (הבעלים של גוצ’י), להיות “יועצת מיוחדת”. היא קיבלה את ההצעה, למרות החלטתה של LVMH להמשיך ולייצר מוצרים מעור ופרווה (ודבק). ארנו סירב להצטרף ל”הסכם האופנה” שהוביל קרינג, ונחתם על ידי 32 יצרני הלבשה, ביניהם שאנל, הרמס, H&M ואפילו מקרטני, שכולם התחייבו להפחית את פליטת הפחמן שלהם.

ואז יצא ארנו בשורה של מחוות אקולוגיות לקראת שבוע האופנה, כשעיני כל התקשורת נשואות לפריז ולתצוגות. בתצוגה של דיור, שם צעדו הדוגמניות בין 170 עצים שנשתלו בשקים ענקיים, נאמר לתקשורת שהנושא הוא קיימות, ושהחשמל באירוע מיוצר מגנרטורים שפועלים על שמן קנולה. בערב למחרת אירחה LVMH 50 עיתונאים באירוע שנמשך שעתיים וחצי, באודיטוריום של החברה. ארנו ועשרה ראשי מותג דיברו בתורם, על הבמה המוארת, ודיקלמו את המחויבות שלהם לעשייה סביבתית. הנאומים שלהם נוקדו בסרטונים מופקים לעילא של דוגמניות צועדות על מסלולים ועזי קשמיר מדלגות על ההרים המונגולים.

באמצע האירוע התבקש ארנו לחלוק את מחשבותיו על פעילי סביבה צעירים כמו גרטה תונברג בת ה־16. “אני אופטימיסט מטבעי”, אמר. “שלא כמו גרטה, שיש לה בעיה רצינית, מה שמקרין כמות מופרכת של פסימיזם על המסר שלה, בלי להציע פתרונות של ממש”.

כמו ענקי תאגידים אחרים, הוא מעדיף שלא להתמהמה על בעיות. “הוא לא אוהב לשמוע את המילה ‘לא'”, אומרת אנה וינטור, העורכת הוותיקה של ווג. “זה לא חלק מאוצר המילים שלו” – לא מפי יריביו, לא מצד מטרות רכישה ואפילו לא מצד שומרי הסביבה.

מקרטני היא אחד משורה של שמות גדולים שהביא ארנו לחברה. ב־2017 השיק LVMH קו קוסמטיקה, Fenty Beauty, עם כוכבת הפופ ריהאנה. הוא הפיץ את המוצרים ב־2,600 הסניפים של רשת הביוטי ספורה. המותג, שפונה לקהל רחב במיוחד – 40 גוני עור – ומתבסס על 77 מיליון העוקבים של המייסדת באינסטגרם, יכניס 550 מיליון דולר במכירות עד סוף השנה. הוא מהמר ש־Fenty Fashion, קולקציית ההלבשה שהשיקו במאי, תזכה להצלחה דומה. “היא מביאה איתה חזון שונה לאופנה”, אומר ארנו. “ולמען העתיד טוב לנו מאוד להיות מחוברים למילניאלז”.


כמו משחקי הכס

כדי לשמור את המותגים שלו מעודכנים, ארנו מקשיב לחמשת ילדיו משני נישואיו. ארבעה מהם עובדים ב־LVMH: דלפין, 44; אנטואן, 42; אלכסנדר, 27; ופרדריק, 25. בנו הצעיר, ז’אן, 21, יצטרף כנראה כשיסיים את הלימודים, לדברי אלכסנדר.

זמן קצר אחרי שהתחיל את תפקידו כמנהל אסטרטגיה ודיגיטל של מותג השעונים השוויצרי TAG Heuer, לפני למעלה משנה, הציע פרדריק ארנו לאביו רעיון בזמן ארוחת ערב. כדי להעצים את השעון החכם שמיועד לשחקני גולף, הוא רצה לקנות סטארט־אפ צרפתי, FunGolf, שבנה אפליקציה עם פרטים מדויקים על השטח של 39 אלף מסלולים. השחקנים יוכלו להשתמש במידע כדי למדוד את המרחק שלהם מנקודות על המגרש.

“האנשים במחלקת הרכישות והמיזוגים חשבו שהשתגעתי”, הוא אומר. אבל ברגע שהציע את הרעיון לאביו, אומר פרדריק, הוא אמר לי, “לך על זה”.

אלכסנדר ארנו אומר שברנאר מיהר לאשר עסקאות טכנולוגיות שהוביל אלכסנדר באמצעות כלי ההשקעות של המשפחה, Groupe Arnault, כולל הימורים על ספוטיפיי, Slack, Airbnb, אובר וליפט. ב־2016 הוא שכנע את LVMH להשקיע 719 מיליון דולר ב־80% מהמניות של יצרנית המזוודות הגרמנית, Rimowa בת ה־121, מותג חביב על דמויות מובילות כמו דייויד בקהאם ואנג’לינה ג’ולי. ב־Rimowa הוביל אלכסנדר שיתופי פעולה עם מותגים עדכניים כמו קו הסקייטבורד האמריקאי Supreme.

דלפין מנהלת את פרס המעצב הצעיר של LVMH בשש השנים האחרונות, שמוענק למעצב אחד מבין אלפי מועמדים. וירג’יל אבלו של לואי ויטון הגיע לרשימת המועמדים הסופיים ב־2015 (הוא היה מתמחה בפנדי ב־2009, ביחד עם חברו קניה ווסט). LVMH השיקה גם תוכנית אקסלרטור ל־50 סטארט־אפים מבטיחים בתחום מוצרי היוקרה ב־Station F, פרי מוחו של המיליארדר הצרפתי שוויאר ניל, שותפה לחיים של דלפין ואב ילדיה.

אז מה יש לצאצאיו של ארנו לומר לגבי מי יירש אותו ויוביל את החברה יום אחד? נדמה שכולם קוראים מאותו התסריט, וכולם מתחמקים מהשאלה. “אבא שלנו מאוד צעיר”, אומרת דלפין. “הוא יעבוד עוד 30 שנה לפחות”, אומר אלכסנדר. “אני לא חושב שהוא אי פעם יעצור”, אומר אנטואן, ראש מחלקת התקשורת התאגידית של LVMH ומנכ”ל ברלוטי. “זה לא נושא שאנחנו חושבים עליו”, אומר פרדריק. “אנחנו מקווים שיישאר בתפקידו את פרק הזמן הארוך ביותר האפשרי”.

“אנשים שואלים אותי כל הזמן”, אומר ארנו. “הדבר שהכי חשוב לקבוצה הוא שנמצא את הטוב ביותר, ונראה אם הוא מגיע מהמשפחה או מחוץ לה”. כמה זמן הוא מתכנן לעבוד? “לא קבעתי לעצמי יעד”.

למרות שהוא לא מוכן לומר איזה מילדיו צפוי להיות מקודם, הוא מאוד להוט לדבר על הכשרונות הרבים שלהם. הוא משוויץ בסרטון באייפון 11 שלו, פרדריק מנגן סונטה של ליסט בהכנות לקונצרט שבו ינגן עם אמו בפסטיבל. הלן מרסייה־ארנו, פסנתרנית ילידת קנדה, 59, מנגנת בדרך כלל במופעי סולו. “הוא כמו מקצוען”, מתגאה ארנו בבנו. “אני לא יודע לנגן ככה”.

אשר ליריבות בין אחים, ארנו וילדיו מציירים תמונה שכולה הרמוניה משפחתית. האחים נפגשים לארוחות שבת עם ההורים שלהם, מבלים יחד חלק מאוגוסט באחוזה של ארנו בסן טרופה. רק פרדריק מודה שאי הסכמות צפות על פני השטח במגרש הטניס. “זה יכול להיות די קשוח”, הוא אומר. “אבא שלנו מאוד תחרותי. הוא לא אוהב להפסיד. זה משהו שהוא הוריש לכולנו”.

אין אדם שמקורב למשפחה שמוכן להמר מי יהיה היורש או היורשת. אבל צופה ותיק מהצד אומר שכשארנו יעזוב, “זה יהיה כמו במשחקי הכס”.

ארנו מאמין שהעתיד יתנהל אחרת, ומשוכנע שהשליטה הרבה שלו במשפחתו תעניק ל־LVMH יתרון שימשיך לשנים קדימה. מבחינתו, הוא לא מתחרה רק בענפי היוקרה אלא גם בענקים בינלאומיים. הוא מכנה את מיקרוסופט “חברה יפהייפיה”, אבל מציין שגייטס מחזיק במעט מאוד מניות. “הוא לא יהיה שם בטווח הארוך”, מהרהר ארנו.

לפני שהוא מצהיר על החזון שלו בנוגע לתאגיד שלו, הוא עוצר את עצמו. “במידה מסוימת, אני לא צריך לומר את זה, כי תחשבי שאני יומרני”, הוא אומר. אבל אז הוא משתחרר: “LVMH היא מונומנט צרפתי. בגלל שהיא מייצגת את צרפת בכל העולם. אנשים מכירים את השמות של לואי ויטון, כריסטיאן דיור, דום פריניון יותר מכל דבר אחר. אולי הם גם שמעו על נפוליאון? שארל דה גול? אנחנו חושבים שלטווח הארוך יהיה חשוב מאוד לקבוצה הזאת להישלט על ידי משפחה צרפתית”.

הכתבה מופיעה בגיליון דצמבר 2019 של פורבס ישראל – לרכישת הגיליון

צילום תמונה ראשית: Shutterstock