|
הרבה אנשי עסקים ברחבי העולם ממשיכים לנהל את העסק המשפחתי, אותו ירשו מהוריהם. לפעמים, מדובר אפילו בעסק ותיק יותר, אשר עבר במשפחה כמה דורות. אך במקרה של האחים אנדי וצ'ארלי נלסון, הסיפור מעט שונה: השניים אמנם מנהלים כיום את מבשלת הוויסקי אשר הקים סבו של סבם לפני למעלה מ-100 שנים, אך הם ממש לא ירשו אותה. למעשה, רק לאחרונה הם הצליחו לגייס את הכספים הדרושים, ולהקים את המבשלה מחדש – 105 שנים לאחר שנסגרה, עם תחילת תקופת היובש בארה"ב.
אנדי וצ'ארלי, כמו אחים רבים נוספים, הם שני הפכם גמורים. אנדי הוא בחור מופנם, אשר מאמין גדול בירידה לפרטים הקטנים. צ'ארלי, הצעיר ממנו בשנה, הוא טיפוס מוחצן בהרבה, כזה ש"גורם לדברים לקרות". נראה כי אופיים הוא לא רק מנוגד לחלוטין – אלא ממש משלים זה את זה. וזה בדיוק מה שהיו האחים צריכים כדי להצליח במשימתם – להחזיר לחיים עסק אשר בכלל לא שמעו עליו עד לשנות ה-20 שלהם.
רק לפני 8 שנים החלו האחים לחקור ולהתעניין בהיסטוריה המשפחתית שלהם. יחדיו הם החלו לחקור, לשוחח ולקרוא חומרים ומאמרים בעיתונות ל בני הדורות הקודמים במשפחה. הם גדלו בעיירה קטנה ליד העיר נאשוויל בטנסי, אותה עיירה בה גרה המשפחה לאורך הדורות האחרונים.
אנדי (משמאל) וצ'ארלי נלסון. החזירו את העסק המשפחתי לחיים | מתוך אתר החברה
"ידענו שהייתה מבשלת שיכר ברשות המשפחה באיזשהו שלב, אבל אף פעם לא הצלחנו להבין אם היה מדובר בעסק חוקי של ממש, בתחביב מהצד, או אפילו בעבירה על החוק בשנים מסוימות", מספר היום אנדי, כשהוא נזכר בנסיעה משותפת שלו ושל אחיו עם אביהם לקצבייה בעיירה סמוכה, בשנת 2006. "בתחנת הדלק שליד הקצבייה, פתאום ראינו כל מיני קטעי עיתונות וכתבות, אשר מזכירים מבשלת וויסקי בשם 'Nelson's Green Brier'. שאלנו את הקצב הזקן אם הוא יודע משהו על המבשלה, וגילינו שלא רק שהיא הייתה עסק חוקי לכל דבר ועניין – היא הייתה אחת ממבשלות השיכר הגדולות במדינה באותן שנים".
לאחר שהבינו את גודל הסיפור אשר איכשהו "התמסמס" לאורך השנים במשפחתם, האחים החליטו לשלב כוחות – ולהחזיר לחיים את המבשלה המשפחתית הוותיקה. בטרם החלו במסע העיסקי הארוך, הם החליטו להשקיע זמן ומשאבים במחקר מעמיק – בכדי לגלות כל פרט אפשרי על הוויסקי אשר ייצר סב-סבם, למעלה מ-100 שנים מוקדם יותר.
אז הם חקרו לעומק את ההיסטוריה המשפחתית שלהם. הם קראו חומרים ויומנים אשר עברו במשפחה, ראיינו דודים זקנים, חיברו סיפורים אשר שמעו מבני דודים צעירים יותר, ואפילו ראיינו היסטוריונים מיוחדים של תעשיית השיכר באור, אשר ידעו לספר על המבשלה המשפחתית שלהם. כמה מוותיקי יצרני הוויסקי באזור אפילו זכרו לספר פרטים על המתכון אשר נחשב, כך סיפרו, לגאוות המחוז בטנסי כולה.
"מסתבר שהמותג היה כה גדול וחזק בתקופתו, שהרבה אנשים מהתעשייה, גם כאלו אשר ממש לא היו קשורים כלל למבשלה עצמה, שמעו אודותיה וידעו לספר לנו פריטים שונים", מספר אנדי. "כנראה שהמותג זכה להערכה רבה, ורבים עשו מאמצים של ממש בניסיון למצוא חומרים נוספים – רק כדי לסייע לנו להשיב את המותג לחיים".
אך למרות הרצון הטוב והנכונות של ותיקי התעשייה, האחים נתקלו בלא מעט קשיים ומהמורות לאורך הדרך. המרכזית שבהם הגיעה כשהשניים נדרשו לגייס הון ראשוני ממשקיעים בכדי להקים את המבשלה מחדש. הם לא באו מבית עשיר, ולהוריהם לא היה כסף מיותר בכדי להשקיע בהרפתקה של האחים. גם גילם הצעיר והחוסר בניסיון (גם בניהול עסקים וגם בייצור וויסקי) לא ממש עמדו לטובתם, והרתיעו משקיעים רבים מלפתוח את הארנק.
בקבוק מקורי אשר יוצר במבשלה בטרם סגירתה | מתוך אתר החברה
"בשבילנו, המטרה אף פעם לא הייתה כסף, אלא להחזיר את המותג המשפחתי לחיים אחרי כל כך הרבה שנים", אומר צ'ארלי, אשר הפסיק את לימודיו בחו"ל בכדי לשוב לנאשוויל, טנסי ולחטט בהיסטוריה המשפחתית שלו. "ואנשים, לרבות משקיעים, יכולים לראות את התשוקה הזו גם במוצר שלנו. זה מה שחשוב באמת".
התשוקה היא גם זו שעמדה בבסיס חזרתם של האחים לגור בבית המשפחה במהלך השנים הראשונות להקמת העסק לחיים. לאט לאט העניינים התחילו להסתדר עבורם: המשקעים החלו להעביר כספים, החדשות על עבודתם עוררו עניין בקרב אנשי האזור, והקמת המבשלה התקדמה בקצב מהיר. גם החיפוש אחר "המתכון המושלם", לדבריהם, (כזה אשר משלב בין הטעם המקורי אשר יוצר לפני עשרות שנים לבין הטכנולוגיות הקיימות כיום), צבר תאוצה. עד שלפני שבועות בודדים, השניים השלימו מסע בן 8 שנים – והשיקו מחדש את המותג המשפחתי תחת אותו השם בדיוק: "Nelson's Green Brier".
105 שנים לאחר שהמבשלה המקורית נסגרה, כשבמדינת טנסי אסרו על ייצור אלכוהול (כעשור בטרם נכנסו "חוקי היובש" לתוקפם בארה"ב כולה) ו-8 שנים לאחר שהחליטו להחיות את המותג, מבשלת הוויסקי המדוברת סוף סוף נפתחה מחדש. לדברי האחים, בכוונתם לדאוג להפעלתה "עוד שנים ארוכות". ואם ייאלצו לסגור את העסק פעם נוספת, תמיד יוכלו לקוות שאחד מניניהם עוד יפתח אותו מחדש.
|
|
