56 דקות אחרי שמטוס הנוסעים השני התרסק אל תוך מגדלי התאומים הוחלטה בארצות הברית החלטה שלא הייתה כמוה מעולם: כל השטח האווירי של המדינה הוא איזור אסור לטיסה עד להודעה חדשה וכל מטוסי הנוסעים בכל רחבי ארה"ב קיבלו הוראה חד משמעית. לנחות ומיד.
טיסות בינלאומיות שהיו בדרכן לניו יורק וושינגטון ויעדים אחרים במזרח ארצות הברית, הופנו לנמל התעופה של גנדר ניו פאונדלנד, עיירה קטנטנה בקנדה, בה מתגוררים קצת פחות מ-10,000 תושבים. באותן שעות בוקר הזויות הביטו תושבי העיירה בתדהמה במסלול טיסות הפנים הצנוע שלהם שקיבל תוך פרק זמן קצר לא פחות מ-38 כלי טייס מסחריים עצומים מכל העולם.
בנוסף, נחתו בגנדר ארבעה כלי טייס צבאיים. פקחי הטיסה המופתעים דאגו שכלי הטיס העצומים יפנו במהירות את המסלול כדי לאפשר עוד ועוד נחיתות חירום ושדה התעופה היה צר מלהכיל את המטוסים. כמות המטוסים השערורייתית שהופנתה לגנדר נבעה מפחד מאירועי טרור נוספים ולכן העדיפו להפנות מעט כלי טייס לשדות התעופה הבינלאומיים העיקריים של קנדה ולהעמיס דווקא על מקום נידח ולא מאוכלס.
כך נחתו בגנדר קרוב ל-6,700 בני אדם, מבולבלים, מבוהלים, ללא בגדים מתאימים לטמפרטורות, בלי מקום לישון, אוכל או יכולת לטלפן הביתה. לא היה כח אדם בשדה התעופה לקלוט את כל האנשים האלו, להסיע אותם או לפרוק את המזוודות. תוך שעות ספורות גדלה אוכלוסית גנדר ב-66%. אבל היי! אל תאיימו על הגנדר'ס עם אורחים. 6,700 אורחים לארוחת ערב תושבי גנדר ניופאונדלנד תמיד התגאו בכך שהם האנשים הידידותיים והנחמדים ביותר עלי אדמות. חלק מהמסורת של המקום היא שכולם מתקבלים בשמחה בגנדר. כבר דורות שישנו טקס היתולי אותו עובר כל אדם המגיע לעיירה בפעם הראשונה.
במהלך הטקס מצליפים על פניו עם דג, משקים אותו משקה חריף וטופחים על כתפיו במשוט של סירה ולאחריו הוא נחשב תושב כבוד של גנדר לכל החיים. בשנים האחרונות הוא אפילו מקבל תעודה המעידה על כך. שנים ארוכות טענו בגנדר בגאווה שהם המקום הכי נחמד, הכי ידידותי והכי מכניס אורחים בעולם ולכן כשנפלה עליהם ההזדמנות להוכיח זאת, הם היו נחושים בדעתם לא לאכזב בשום פנים ואופן.
שני השוטרים (היחידים) של העיירה נסעו מיד אל שדה התעופה כדי לסייע בלוגיסטיקה. תוך שעות התארגן חמ"ל בבית הספר המקומי אליו החלו להסיע את כל הנוסעים. נהגי האוטובוס של גנדר שבמקרה היו אז בשביתה, חזרו מיד לעבודה. תחנת הרדיו המקומית החלה לשדר מסביב לשעון עדכונים ובקשות, גייסה שמיכות, ציוד ובגדים. העיירה התארגנה לפרוק את כלי הטייס ואת כל הציוד שעליהם בו בזמן ובמקביל הוכנה ארוחת ערב זריזה ל-6,700 אורחים שקפצו בלי הזמנה.
צילום: רויטרס
תושבי גנדר פתחו את המזווים והוציאו את כל המזון שהיה להם כדי להאכיל את הנוחתים. אלה קיבלו מיד שקית נייר עם ארוחת צהריים ארוזה כדי שלא יהיו רעבים עד שהמהומה תסתיים. עוד ועוד אוכל זרם אל תוך אולם הכדורסל כדי לספק נחמה לאורחים המבולבלים. סכו"ם, שמיכות, מעילים, חיתולים, עריסות, מזון לתינוקות, תושבי גנדר תרמו כל מה שהיה להם לתת. כדי להפחית את העומס והתורים במלתחות של בית הספר התיכון, רבים מתושבי גנדר פתחו את ביתם לאורחים כדי שיוכלו להתקלח אצלם, לצחצח שיניים ולהשתמש בשירותים.
כשבתי הספר התמלאו המירו מבני ציבור אחרים ללינה ובסופו של דבר נוסעים מהמטוסים האחרונים כבר הופנו להתארח בבתים פרטיים של תושבי העיירה שהתנדבו לארח זרים גמורים בביתם. לא נשאר אדם אחד שנחת בגנדר שלא היה לו מקום לישון באותו לילה. כבר למחרת בבוקר ארגנו התושבים מעין קייטנה זמנית לילדים שנחתו בגנדר, שחלקם לא דברו אנגלית. כמו כן יצרו מעון לטיפול בתינוקות. צעצועים ומשחקים נתרמו על מנת להפעיל כמות אדירה של ילדים שהזדקקו נואשות לביטחון שבמסגרת. אנשי צוות רפואי בגנדר התנדבו לספק תרופות לבעלי מרשם, בחינם.
אורחים מעשרות מדינות הפשילו שרוולים וניגשו לעזור למארחים בהובלות, בישול וטיפול רפואי. גולת הכותרת בערב השני לשהייתם בגנדר הייתה מופעי בידור שאורגנו בחופזה במטרה להפיג את הלחץ ולהסיח את הדעת מפיגועי הטרור ומהנחיתה הכפויה. מתנדבים שרו, ניגנו, רקדו אל תוך הלילה. בשלב זה תושבי עיירות סמוכות לגנדר כבר נרתמו בעצמם למאמץ ההומניטרי והחלו אף הם לשנע ציוד ומזון לתוך גנדר כדי לענות על צרכיהם של אלפי האנשים שנתקעו בה.
האורחים החלו לעזוב את גנדר יומיים לאחר שנחתו, ב-13 בספטמבר, לאחר שהאיסור על טיסה בשמי ארצות הברית בוטל. הנוסעים נפרדו מגנדר ועזבו בהדרגה כדי לאפשר לשדה התעופה לפעול במתכונת רגילה ובצורה הבטיחותית ביותר שניתן. המטוס האחרון עזב את גנדר חמישה ימים לאחר שנחת. אורחים שניסו להציע כסף למארחיהם נתקלו בסירוב מנדטורי ובאמירה "הייתם עושים את אותו הדבר עבורנו". במקום תרומה ישירה של כסף, הקימו האורחים קרן מלגות שכבר ביום העזיבה את גנדר גייסה יותר מחמש עשרה אלף דולר. המלגות יועדו למימון לימודים באוניברסיטה עבור תלמידי התיכון של גנדר.
גנדר מתגאה עד היום במה שמכונה שם "מבצע הסרט הצהוב" שהוכיח שאכן יש דברים בגו וגנדר היא באמת המקום הכי ידידותי והכי מכניס אורחים עלי אדמות. בעיירה מכנים את האחד עשר בספטמבר 2001 בשם "היום שבו העולם קפץ לבקר". כל הנוחתים והמתארחים קבלו תושבות כבוד לכל החיים בגנדר, ניופאונדלנד. המשבר ההומינטרי שנמנע בגנדר החזיר לרבים את האמונה בטוב ליבה של האנושות באותם ימים איומים שאחרי הפיגועים.
הוא סוקר בהרחבה ואף היווה השראה למחזה, ספרים וסרטים. לופטהאנזה קראה לאחד ממטוסיה "גנדר" כמחווה לעיירה. העיר ניו יורק העניקה לגנדר שני שברי מטוס שנמצאו בהריסות של גראונד זירו כהוקרת תודה על פעילותה. בזמנים יוצאי דופן, אנשים יוצאי דופן מסוגלים למעשים יוצאי דופן, אבל בגנדר מתעקשים עד היום שלא היה מדובר במשהו חריג כלל- רק במסורת עתיקת יומין ובמנהגי המקום. כי גנדר תמיד הייתה המקום עם האנשים הכי נחמדים בעולם.
לכתבה המקורית באתר אונלייף
עוד באונלייף:
האם נערה בת 17 תמצא תרופה לסרטן?
לזונות לא מגיע לעלות לאוטובוסים
|