Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

13. חדוה בר

כשהחלה ד"ר חדוה בר (48) את תפקידה כמפקחת על הבנקים בחודש אוגוסט האחרון, לא מעט חיצי ביקורת נורו לכיוונה - וזה היה עוד לפני שהיא נכנסה עמוק לעבודתה בבנק ...
מערכת פורבס

כשהחלה ד”ר חדוה בר (48) את תפקידה כמפקחת על הבנקים בחודש אוגוסט האחרון, לא מעט חיצי ביקורת נורו לכיוונה – וזה היה עוד לפני שהיא נכנסה עמוק לעבודתה בבנק ישראל. אז, נקבעה תקופת צינון אשר במהלכה לא יכלה בר (שעברה מתפקיד בכיר בבנק לאומי) לטפל בענייני הבנק שבו עבדה בשבע השנים שקדמו למינויה החדש. כעת בר, שתפקידה הוא להבטיח את ניהולם התקין של הבנקים בישראל, לשמור על יציבותם הפיננסית ובתוך כך גם להגן על הלקוחות, נמצאת בליבה של מהפכה שתהיה קרובה מאוד לכיסנו.

הכתבה מופיעה בגיליון יולי של מגזין פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

הוועדה להגברת התחרותיות במגזר הבנקאות והפיננסים, או בשמה המוכר יותר, ועדת שטרום, פרסמה בחודש יוני האחרון את מסקנותיה, שכוללות בין היתר את הפרדת חברות האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים הגדולים פועלים ולאומי, עידודן של חברות האשראי להתפתח לכדי בנקים של ממש, ועידוד הקמתם של גופי אשראי וסליקה חדשים. כל זאת, לצד הקלות בדרישות הרגולטוריות הכבדות שהיו נהוגות עד היום מגופים המעוניינים להיכנס אל ענף הבנקאות והאשראי.

אמנם הוועדה הוקמה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר, ואף חברים בה המשנה לנגידה ד”ר נדין בודו־טרכטנברג ומנהל חטיבת מחלקת המחקר בבנק פרופ’ נתן זוסמן, אך במידה רבה הוועדה הוקמה בלחץ שר האוצר, ואינה משקפת שיתוף פעולה בין האוצר לבנק ישראל, אלא ויכוח עמוק ועקרוני סביב התנגשותם של שני אינטרסים: הגדלת התחרותיות, שאליה דוחף השר משה כחלון בכל הכוח, והשמירה על יציבותו וחוסנו של הסקטור הבנקאי, שאת חשיבותה שב ומדגיש בנק ישראל.

לא מעט חיצי ביקורת נורו לכיוונה עם כניסתה לתפקיד. בר | צילום: רון קדמי

בהקשר זה התבטאה בר בשנה האחרונה לא אחת. כך למשל הזהירה בפורום שוק ההון שהתקיים במרכז הבינתחומי בסוף 2015: “לא נרצה שמשקי הבית והעסקים ימנפו עצמם בהלוואות בהיקף מוגזם, או שבנקאות הצל שתיווצר עם התפתחות גופי אשראי חוץ־בנקאיים תיטול סיכונים מוגזמים שידביקו את כל המשק”.

לעומת זאת, רק לפני כחודש אמרה כי חברות כרטיסי אשראי יכולות להפוך לבנק בקלות יחסית. “נעודד חברות כרטיסי אשראי להפוך לבנקים, אבל זה לא חובה, הן יכולות להיות שחקן בשוק האשראי החוץ־בנקאי”. היא גם הצהירה במספר הזדמנויות על תמיכתה בהפרדת חברות האשראי משני הבנקים הגדולים.

התבטאויות אלה מדגימות את עמדתם המורכבת של בר ובנק ישראל, אשר נעה בין הרצון לשכלל את השוק לבין ההתעקשות על המשך פיקוח הדוק על הגופים המשמעותיים. על כן, ממשיכה בר לעודד התפתחות תחרות באמצעים “בריאים” ובטוחים יותר, לשיטתה. כך למשל היא מקדמת כניסתן של טכנולוגית חדשות אל שירותי הבנקאות, ובינואר האחרון פרסם הפיקוח על הבנקים הוראות שמרחיבות את הפעולות שניתן לבצע באינטרנט, במקום לגשת לבנק. מעבר לשיפור השירות ללקוח, המעבר אל הבנקאות הדיגיטלית אמור לסייע לגופים חדשים להתחרות בגופים הקיימים, באמצעות צמצום הוצאותיהם והגברת יעילותם.

נושא נוסף שבו מעורבת בר בחודשים האחרונים, הוא חוק הגבלת שכר הבכירים. בניסיון להביא לשינויו, אף הזהירה במכתב למשרד המשפטים, כי 215 מנהלים בכירים בבנקים עשויים לעזוב את המערכת בשל החוק. נראה שבנושא זה, כמו גם בשורה ארוכה של נושאים בוערים, מחכה לבר עוד עבודה רבה בתקופה הקרובה.

לדירוג המלא של הנשים המשפיעות בישראל 2016