Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

המקצועות שנעלמים מן העולם: אמן היודאיקה שהתאהב במתכת

אבינועם ישראלוב כבר היה בדרך להפוך לרופא, אבל אז פגש את מתכת הכסף והתאהב. היום הוא מייצר בעיקר עבודות גדולות לפי הזמנה
מיטל כץ

אבינועם ישראלוב יליד 1953 דור רביעי בארץ מצד אביו ודור שמיני מצד אימו. גדל בתל אביב וכאשר היה נער עבד אצל הדודים במפעל הנחושת שהיה באותם הימים ברחוב חכמי ישראל בתל אביב. שם לראשונה למד את רזי היודיאקה והחל לעבד את המתכת. אבינועם מספר שבאותם ימים לא הרגיש שזה יעודו אבל כן ניכר בו הכישרון לדבר, כבר בגיל 13 עמד על ארגז התפוזים וכופף מתכות.

משבגר כעתודאי החל ללמוד רפואה, אך עזב כעבור שנתיים כי הבין שזה לא בשבילו. בצבא שירת כחובש בגולני ואיבד רבים מחבריו במוצב החרמון. בהמשך למד משפטים, אך את התפנית שגרמה לו להבין את כשרונו ואהבתו הגדולה הוא חייב למתכת הכסף, אותה הוא מכנה “מתכת אצילית”. לדבריו, העבודה איתה שונה לחלוטין מהעבודה בנחושת.

הכסף היא “מתכת אצילה”. ישראלוב | צילום: הדס אלדר

הוא החל משחק עם החומר המיוחד וחש חיבור עז שלא חש קודם. היום אבינועם הוא אחד הבודדים בתחום שעושה בבית המלאכה הקטן את כל סוגי המלאכות שכוללות לחצנות מתכת, ריקוע ושלייף.

יחד עם קדישמן

אבינעם מייצר בעיקר עבודות גדולות שאורכות חודשים ולעיתים שנים בהזמנה מיוחדת לכל דורש.

בין עבודותיו ניתן לראות חנוכיות ייחודיות, בתים לספרי תורה, מגשים ועבודות אומנות ייחדיות שעשה עם האומן מנשה קדישמן, עימו עבד קרוב ל-20 שנה.

מחנוכיות ועד בתים לספרי תורה. ישראלוב | צילום: הדס אלדר

חלק מהעבודות עדיין לא נחשפו לקהל ובקרוב הוא מתכנן להציגן בתערוכה. לדבריו, אנשים שומעים עליו מפה לאוזן ומגיעים גם עבור תיקונים של כלים עתיקים, לצד שיגעונות של אנשים שמבינים אומנות ומוכנים לשלם על העבודה המסובכת והארוכה.

לכתבות נוספות בסדרה

צילום תמונת קאבר: הדס אלדר