17. אלונה שפר קארו

"ב־1998 קראתי בעיתון כתבה ששינתה לחלוטין את המסלול שלי – אדם, טבע ודין הגישו תביעה נגד מגדלי חוף הכרמל, ובתביעה הזו היה כל מה שאני מאמינה בו", נזכרת אלונה שפר קארו, 44, אז עורכת דין במשרד פרטי וכיום מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. "עזבתי הכל והתחלתי לעבוד שם בהתנדבות", היא נזכרת בשיחה עם פורבס. "אנשים חשבו שהשתגעתי".

ואכן, מאז אותה תפנית, הפך הנושא הסביבתי לחלק מהותי מחייה ואף הפגיש אותה עם בעלה ואב ילדיה. באחת התביעות שניהלה כעורכת דין סביבתית נגד חברות הענק, יצאה שפר־קארו נגד מכון טיהור שפכי גוש דן. כחלק מהמאבק הוזמנה לעימות טלוויזיוני מול מיקי מזר, שעמדה בראש המכון, אך מזר לא הגיעה. במקומה הופיע יועץ התקשורת של החברה, תמיר שפר. "היה עימות וניצחתי", סיפרה בעבר בראיון לגלובס. "אחריו תמיר ואני התחלנו לצאת, התחתנו, ויש לנו ילדה משותפת, שאותה אנחנו מגדלים יחד עם שני ילדיו מנישואיו הקודמים. תמיר הוא פרופסור לתקשורת פוליטית, חבר סגל באוניברסיטה העברית והיועץ האסטרטגי הבכיר שלי".

לדירוג המלא – הנשים החזקות ביותר בישראל 2013

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

מינויה למנכ"לית המשרד איכות הסביבה ב־2011 מלמד על מהלך יוצא דופן, שכן אל לב העשייה הממשלתית הגיעה שפר־קארו דווקא מהמגזר השלישי, כעורכת דין בכירה בעמותת "אדם, טבע ודין" וכמנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, שם הכירה לראשונה את גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה. 


שפר-קארו | צילום: איליה מלניקוב

מאז נכנסה לתפקיד החלה לקדם במלוא הכוח יחד עם ארדן את התפישה שעיקרה הפיכת המשרד להגנת הסביבה למשרד כלכלי משמעותי, שדוחף את הצמיחה הירוקה והטיפול הסביבתי אל לב המשק והתעשייה, בין היתר באמצעות חקיקה ורגולציה, הגדרת התפישה הירוקה בפרמטרים של רווחה כלכלית ועוד. "היום מבינים שאנחנו לא רק מחבקי עצים, אלא משרד עם משמעות כלכלית ראשונה במעלה", היא חורצת ובכך מיישרת קו עם התפישה הסביבתית שקיימת כיום במערב. "היום מבינים שמדיניות סביבתית מביאה לצמיחה כלכלית, אנחנו אמנם עוד רחוקים מהמשרדים הגדולים בממשלה מבחינת חלוקת העוגה התקציבית, אבל התקדמנו הרבה בשנים האחרונות".

בנושא הסביבתי יש לה אג'נדה יצוקה ומסודרת; היא חיה ונושמת את התחום הירוק, מאמינה גדולה בפיתוח מושכל, יוצאת נגד תהליך הפרוור של המוקדים האורבניים המרכזיים בישראל ואין לה ספק שהגז שייך קודם לאזרחי ישראל ולא לטייקונים – כמו שמרמזות מסקנות ועדת צמח.

אבל יותר מכל מתגאה שפר־קארו, שמנהלת משרד המחזיק תקציב של 600 מיליון שקל, במהפכת המיחזור. "כאשר נותנים לישראלים את התשתיות הנכונות, הם מגיבים בצורה חיובית עם המון נכונות ופתיחות, יותר מחצי מיליון אזרחים מפרידים כיום פסולת והמספר הזה רק יעלה – הישראלים מתים על זה", היא אומרת. "השקענו יותר ממיליארד שקל בנושא וזה סכום שימנף את עצמו, יפתח את תעשיית המחזור ויכניס המון כסף חדש לשוק".

המהפכה הושלמה?

"לא, יש עוד עבודה, אבל אנחנו בדרך הנכונה. היום אנחנו קוברים 80% מהפסולת וממחזרים 20% כשהמטרה היא להפוך את המשוואה. אנחנו עדיין לא נמצאים ברמת המודעות של אירופה, אבל הישראלים מתחילים להבין שזה נכון".

הראיון המלא – בגיליון 50 הנשים החזקות בישראל של מגזין פורבס. לרכישת מנוי לחצו כאן

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן