|
אמונה רווחת במחוזותינו היא כי אנו חיים בתקופה חסרת תקדים מבחינה טכנולוגית – כי אבותינו חיו בזמנים חשוכי טכנולוגיה, והם עצמם היו עיוורים לכך עקב אמונות תפלות וחוסר גישה למשאבים שונים, כפי שאנו מכירים כיום.
אמנם נכון הדבר כי אנו חיים בעידן מדהים מבחינה טכנולוגית, אך איך זה אומר כלל כי רמת ההמצאות האנושית של ימנו היא "חסרת תקדים". האמת היא, שאבותינו ממאות השנים הקודמות היו חכמים בדיוק באותה המידה. ארכיאולוגים שונים, במהלך מאמציהם לחשוף את העבר, גילו בין היתר כי רבות מהטכנולוגיות אשר אנו לוקחים כמובנות מאליהן בימנו, הומצאו דווקא לפני מאות שנים (וחלקן אף לפני אלף שנים), והלכו לאיבוד במרוצת הדרך.
קחו כדוגמא את הניתוח הפלסטי. אמנם היינו מחשיבים זאת כטכנולוגיה חדשה יחסית, אך האמת היא שניתוחים אלו הומצאו בהודו כבר לפני מאות שנים, אך לא "התגלו" באירופה עד למאה ה18, כשרופאים אנגלים למדו עליהם במהלך ביקור בהודו.
לאחרונה התגלו שתי טכנולוגיות הנדסיות מרתקות מימי רומא העתיקה – תגליות אשר יכולות לזעזע כמה מתחומי התעשייה המרכזיים של ימנו, ומוכיחות לנו כי אנו עדיין יכולים ללמוד דבר או שניים מאבותינו. מוקדם יותר החודש גילו חוקרים כי גביע בן 1,600 שנים, הידוע כ"גביע ליקורגוס" הוא בעצם יותר מעבודת אומנות מדהימה. זו בעצם דוגמא לאחת מעבודות הננו-טכנולוגיה המוקדמות בעולם.
הגילוי יכול להוביל למהפכה I צילום: ingimage
הגביע היה תעלומה במשך מאות שנים, שכן הוא נראה כצבוע בצבע ירוק כשמאירים אותו מזווית מסוימת, ומשנה את צבעו לאדום כשמאירים אותו מזווית שונה. רק בשנת 1990 לאחר עשרות שנים של מחקר גילו החוקרים כיצד נוצר הגביע המסתורי: החוקרים גילו כי לזכוכית עצמה המרכיבה את הגביע הוחדרו חלקיקי כסף וזהב אשר קוטרם אינו עולה על 50 ננו-מטר. היחס הקיים בתערובת היה מכוון וידוע ללא ספק, שכן גביעים נוספים אשר נמצאו הכילו את אותה התערובת גם הם.
במאמר משנת 2007 כתבו מדענים כי "אפילו בעזרת כלים וטכנולוגיות בני ימנו, זכוכית שכזו דורשת הרבה מאוד זמן עבודה". אך יתרה מכך, טכנולוגיה זו עשויה לגרום למהפכה דווקא בתחום תעשיית התרופות. זאת, עקב הצלחתם של חוקרים מאוניברסיטת אילינוי מוקדם יותר השנה, אשר פיתחו מכשיר המתבסס על אופן החדרת חלקיקי הכסף והזהב לזכוכית הרומאית, וכך הצליחו לשלב בין DNA לפרוטואין מבלי לשנות אותם באופן כימי לפני – צעד אשר יוכל להוזיל את עלויות התהליך ולצמצם את הסיכון הכרוך בו, ובכך להשפיע רבות על אופי הטיפול בתחום הDNA בעולם.
אך הרומאים לא הסתפקו בתחום התרופות. בקרוב, אתם עלולים למצוא עצמכם מתגוררים במבנה או נוסעים על כביש אשר נבנו באותם חומרי הבנייה בדיוק כשם שבנו ברומא העתיקה – חומרים ידידותיים לסביבה בהרבה ביחס לחומרי הבנייה המודרניים. זאת הודות לצוות חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, אשר חקרו את אופן בניית הדרכים הרומיות – דרכים אשר החזיקו מעמד 2,000 שנים – בניגוד לדרכים המודרניות אשר נשחקות ונפגעות באופן חמור כבר לאחר 50 שנים בלבד.
חומרי הגלם מחזיקים כמעט 2000 שנה I צילום: ingimage
המפתח לעמידותן של הדרכים הרומיות היה עירוב של גיר ואפר וולקאני, אשר יצר בטון המכיל אלומיניום, שאינו מופיע ברובם המכריע של הכבישים המודרניים. אמנם גם הבטון המודרני מכיל גיר – אך מקבילו הרומי הקדום הכיל כמויות פחותות בהרבה של האבן הלבנה. משמעות הדבר היא כי הבטון הרומי נוצר בטמפרטורה הנמוכה בכמעט 1,000 מעלות מאשר מקבילו המודרני. לכן, לא רק שהבטון הרומי החזיק מספר שנים רב בהרבה, גם אופן ייצורו צרך הרבה פחות דלק ופחות זמן – ולכן מדובר בחומר ידידותי בהרבה לסביבה.
גילויים אלו יכולים ללמד אותנו דבר או שניים אודות ימנו אנו. בבואנו לנסות ולפתור בעיות – מהותיות ועתיקות ככל שיהיו – כדאי לזכור כי לא תמיד הפתרון החדש והמהפכני הוא הנחוץ. כדאי להסתכל אחורה בזמן, ולקבל את האפשרות שאולי מישהו כבר פתר את הבעיה לפנינו. כל שנותר לנו, זה להיות צנועים דיה בכדי לקבל זאת.
|
