24 בוגרים שהצליחו בענק מספרים: מהו המתכון הסודי של 8200?

בשנות ה-90 המוקדמות מצא עצמו אבישי אברהמי, כמו כמעט כל ישראלי שמגיע לגיל 18, מתגייס לצה"ל. אבהרמי שובץ ביחידה עלייה נאסר עליו לדבר, אפילו עם הוריו, שאנחנו מכירים בתור יחידה 8200.

הוא קיבל משימה שנראתה בלתי אפשרית: לפרוץ למחשבים של מדינה עוינת. בדרך למטרה הוא ניצב בפני כמה משוכות. ראשית, היה עליו להבין כיצד לחדור למחשבים הללו. לאחר מכן, היה עליו להבין כיצד ניתן לפצח את ההצפנה ובסופו של דבר – כיצד להשיג את כוח המחשוב העצום שנחוץ על מנת לפענח את המידע.

אז הנה מה שהוא עשה ברגע שהוא חשב שהוא יכול לפרוץ למחשבים שהוצבו כמטרה: הוא חדר למחשבים של שתי מדינות עוינות אחרות והשתמש בתהליכים שלהם כדי לשאוב מידע מהמטרה הראשונית. עבודת ריגול מופתית נעשתה מבלי לקום מהכיסא בתל אביב. "אם הייתי צריך לעשות את זה עם חוקר מחשבים זה היה לוקח שנה", אומר אברהמי. "לנו זה לקח יום. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם מישהו היה מגלה את זה, לאיזה משבר זה היה גורם".

אבל אף אחד מעולם לא שמע על זה (עד עכשיו). מה שמתאים ליחידה שהקיום שלה, עד לפני כעשור, מעולם לא אושר רשמית. הציבור, לעומת זאת, שמע על אברהמי בן ה-45 היום. לאחר שעזב את 8200 הוא היה למקים שותף של ויקס (Wix). "רק מהדור שלי ישנם למעלה מ-100 יוצאי יחידה שאני מכיר באופן אישי שבנו סטארט-אפים שמשהו אותה עבור הרבה מאוד כסף", הוא מספר. "היתה קבוצה של עשרה אנשים בחדר אחד ביחידה. אני קורא לזה חדר הקסם, משום שכולם יצרו חברות ששווי השוק הממוצע שלהן הוא חצי מיליארד דולר". גם לאברהמי עצמו לא חסר, כאשר שווי השוק של ויקס עומד על מיליארד דולר.

עבודת ריגול מופתית, בלי לקום מהכיסא | צילום: fotolia

בוגר נוסף של היחידה, רון רייטר בן ה-31, שהסטארט-אפ שלו נרכש לאחרונה על ידי אורקל (Oracle) ב-50 מיליון דולר על פי הדיווחים, מספר סיפור דומה. "היה אדם אחד שמכר את הסטארט-אפ שלו עבור משהו כמו 300 מיליון דולר לאפל, ואחר שהחברה שלו נמכרה לסיסקו ב-500 מיליון דולר – שניהם היו השותפים שלי לחדר ב-8200".

על אף שנתון זה מעולם לא נחשף, בפורבס מעריכים כי ביחידה משרתים 5,000 אנשים בכל רגע נתון. על אחריותם של החיילים לפרוס את הטכנולוגיה החדשה ביותר, לעיתים בקרובות במצבים של חיים או מוות, עם מעט מאוד הדרכה. "אין אף אחד בסביבה שיגיד לך איך לעשות את זה", אומר אברהמי. "התרבות היא כזו שהממונים עליך רק אומרים לך לפתור את הבעיה. זה נותן לך המון חופש לחשוב שונה. זה אתה או אף אחד אחר – וכשאתה יזם, זה הכישור החשוב ביותר. כשאתה עובד על 5 או 10 או 20 פרויקטים כאלה, אתה בונה 3 דברים שיכולים להיות סטארט-אפ".

אם מכפילים את שלושת הדברים הללו באלפי גאונים טכניים ועשורים של עבודה זה ברור למה, על פי הערכת פורבס, למעלה מ-1,000 חברות הוקמו דווקא על ידי בוגרי 8200 (החל מוויז עד לצ'ק פוינט). ענקיות הטכנולוגיות בולעות חברות של 8200 כמו מתאבנים. בשלוש השנים האחרונות בלבד מיקרוסופט רכשה את אדאלום ב-320 מיליון דולר על פי הדיווחים, פייסבוק קנתה את אונאבו בכ-150 מיליון דולר ופייפאל חטפה את סייאקטיב עבור סכום שמוערך ב-60 מיליון דולר.

אז מה הוא סוד הקסם של 8200? לאחר שיחה עם למעלה מ-24 בוגרי היחידה, צמצמנו את זה לחמש נקודות, שיחד מהוות שליף חזק להקמת סטארט-אפ מצליח.

המיון

ככל שגדלה החשיבות של 8200 במהלך השנים התרחב גם כוח האדם שלה. 8200 כידוע מתחילה לעקוב אחר מגויסים פוטנציאליים כשהם עוד צעירים ולמיין אותם. "לבית הספר לעסקים של הארוורד יש מערכת סינון מצוינת, אבל היא תלויה במי שמגיש מועמדות", אומרת ענבל אריאלי (40) ששירתה ב-8200 בסוף שנות ה-90. "יחידה 8200 יכולה לקחת את האחוז העליון של אחוז אחד מהמדינה".

התרבות

מנטליות הסטארט-אפ מחלחלת בכל היחידה, לא רק בצוותי המו"פ שבונים מוצרים. דור סקולר, בוגר היחידה שהעיד על עצמו כתלמיד גרוע, עמד בראשו של צוות ביחידה. סקולר נזכר באיום שהיה צריך לבלום כל כך מהר שהוא יצר צוות קטן עם כמה מהנדסים "והלך לחדר במטרה לפענח את זה בחמישה ימים".

סקולר, שכמו רבים אחרים מצא את עצמו מתמודד עם לא מעט אתגרים בגיל צעיר, לקח את השיעורים שלמד גם לסטארט-אפ השלישי שלו, Intuition Robotics (זאת אם לא סופרים שני עסקים נוספים שהוא השיק במסגרת עבודתו באלקטל-לוסנט). הסטארט האחרון מנסה לבנות "רובוט חברתי מורכב מאוד, שנותן חוויה פשוטה, במטרה לשפר את חייהם של אנשים". הפרויקט הזה מערב חומרה ותוכנה, למידה חישובית (machine learning), ראייה ממוחשבת, פסיכולוגיה ועיצוב – והוא עושה את זה עם צוות ליבה שכולל שמונה אנשים.

המוטיבציה

השירות ביחידה תמיד כרוך בהחלטות של חיים או מוות, תחת לחץ של זמן. קירה רדינסקי בת ה-29 שירתה ביחידה 81. היא נזכרת כיצד במהלך מבצע מיוחד היא עבדה המשמרות של 24 עד 48 שעות, כשהיא והמפקדים שלה היו ישנים במשרד בתורות. יום אחד הם צפו בשידור ישיר, חיכו לגלות האם משהו שהם בנו יעבוד או לא. כשהיה ברור שזה יעבור, הקבוצה פרצה בצהלות – ויצאה לפאב.

אחרי השירות רדינסקי לקחה את חווית החיים או מוות הזו למגזר הפרטי. במיקרוסופט היא פיתחה אלגוריתמים שהשתמשו במידע היסטורי שאיפשר לה לחזות את התפרצות הכולרה הראשונה ב-130 שנים (שהתרחשה בקובה).

רדינסקי. "או שאתה מנצח או שאתה מת"

היום היא שותפה לייסוד של החברה SalesPredict שממיינת לקוחות פוטנציאלים עבור אנשי מכירות באמצעות מידע מהאינטרנט. החברה מאוישת על ידי בוגרי 8200 שניזונים מאדרלין ופועלים כ"משפחה". רדינסקי זוכרת כיצד בימיה בצבא, הקבוצה שלנו "לקחה אשמה משותפת במשימות כשלו מבלי להפנות אצבע מאשימה על אף אחד. אם אנחנו מנצחים, אנחנו מנצחים ביחד – ואם אנחנו מפסידים, כולנו מפסידים. זה אנחנו נגד העולם".

"יצירת מוטיבציה בקרב אנשים בעולם התאגידים היא לא שונה", מוסיף סקולר. "אתה רוצה שתהיה להם תחושה של בעלות". כך עובדת גם SalesPredict. "או שאתה מנצח או שאתה מת", אומרת רדינסקי, ובעוד היא יודעת שיש הבדל בין פשיטת רגל למוות, גם השינוי הזה יוצר בה מוטיבציה. "זה לא נראה מפחיד כל כך לקחת סיכון כי לקחתי סיכונים גדולים הרבה יותר בעבר".

התחלופה

לא מפתיע לגלות שהאדם האחרון שעזב את ההובלה של 8200 כבר יצר את Team8 , חברה שיוצרת חברות בתחום הסייבר. נדב צפריר בן ה-46 הוא המנכ"ל וממייסדי החברה. היא שירת ב-8200 כמפקד במשך חמש שנים, ועזב בשנת 2013 לאחר שייסד את "מרכז הסייבר" של היחידה – קבוצת עלית של גיקים שמפקחים על הלוחמה המקוונת של הצבא.

צפריר לא מדבר הרבה על היחידה, אבל הוא כן שמח לדבר על כך שהמבנה שלה מתאים לכלכלה של ימינו. יש דבר אחד שהוא מציין במיוחד: תחלופת האנשים ביחידה. עם שירות באורך ממוצע של ארבע שנים, היחידה עוברת בכל שנה מהפך כאשר 25% מאנשיה מתחלפים. מדובר במספר מבעית עבור רוב התאגידים הגדולים, אבל גם בנכס בעולם הטכנולוגי שמתפתח במהירות, לטענת צפריר. "בכל שנה, יחידה 8200 מקבלת זרם של צעירם וצעירות חכמים, מלאי מוטיבציה ותשוקה, שמסתכלים על בעיות מזווית שונה לגמרי", הוא אומר. העובדה הזו איפשרה לצפריר לאתגר לעיתים קרובות צוותים עם בעיות שקודמיהם קבעו כי לא ניתן לפתור אותן. "אנחנו לא מספרים להם שאנשים אחרים ניסו לפתור את אותה הבעיה פעמים רבות ונכשלו".

השינויים התכופים ביחידה מאלצים את אנשיה ליצר מערכות שגם מגויסים טריים יוכלו להשתמש בהן, למרות שהמפתחים כבר לא יהיו בסביבה בשלב הזה. התחלופה עובדת לכל הכיוונים, שכן כשבוגרי היחידה מגיעים לשרת במילואים, הם מקבלים הצצה לטכנולוגיה האחרונה שפותחה על ידי המוחות הצעירים.

הקשרים

אביו של אלעד בנימין, מנשה, בילה רבע מאה ב-8200. לאחר מכן הוא השיק חברה שיצרה תוכנה בתחום ההדמיה הרפואית. "אם הוא לא היה מגיע עם מה שהגיע איתו מ-8200, אני חושב שהיה לו קשה להקים חברה", אומר אלעד (41) שמרגיש את אותו הדבר גם לגבי הסטארט-אפ שלו, גם הוא בתחום הרפואה.

אבל זה הרבה יותר עמוק מזה. כשמנשה מכר את החברה שלנו לקודאק, היו לו 55 עובדים – שליש מהם יוצאי 8200. באופן דומה, מחצית מהעובדים של אלעד כיום הם בוגרי היחידה. כך גם חבריו הקרובים.

אסור להמעיט מחלקה של אגודת הבוגרים של 8200 בתדלוק תעשיית הסטארט-אפ המקומית. "עושים את זה ככה: פונים לחבר שעומד להשתחרר. לו יש את תאריכי השחרור של אנשים אחרים ביחידה, ואנחנו בוחרים אותם אחד אחד", אומר בנימין. "אנחנו מתקשרים אליהם ואומרים, 'ראש הצוות הקודם שלך פה איתנו. למה שלא תגיע להעיף מבט?'".

גיוס באופן הזה מקצר תהליכים רבים. "אתה יודע שאתה מקבל שילוב של ביטחון וכישורים עם בוגרי היחידה", הוא אומר. "אלה בני 24 שבילו את חמש-שש השנים האחרונות כשהם מתמודדים מערכות, מוצרים וסנסורים קריטיים. מה שעשינו היה אמיתי. זה לא בתיאוריה".

עוד בנושא: ראיון עם פרשן מעריב, יוסי מלמן על פעילות יחידת 8200

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן