|
לפני 25 שנה, אתמול, יצא אחד מהאלבומים המשפיעים ביותר בתולדות הרוק-אנד-רול: Nevermind של להקת נירוונה. רבים מחשיבים אותו לאלבום המכונן של תנועת הגראנג', סגנון רוק שנולד במהלך שנות ה-90 בצפון-מערב ארצות הברית, ומתאפיין בגיטרות אגרסיביות, לרוב אפילו מטושטשות, בקולות שירה שבמהלך העריכה נדחפים נמוך למטה ובנושאים תוכניים הנוגעים בהתפכחות. אך האלבום, מעבר להיותו מכונן הז'אנר, שינה את תעשיית המוזיקה בלפחות 6 דרכים נוספות, ואלו הן:
"כשהגיטרה מנסרת.." – 25 שנה להולדת הגראנג' | צילום: Fotolia
• כשהוא מקבל תנופה חזקה על ידי סינגלים כמו "Smells Like Teen Spirit", "Come As You Are " ו-"In Bloom", האלבום מכר יותר מ-25 מיליון עותקים ברחבי העולם, בהם יותר מ-10 מיליון רק בארצות הברית, מה שזיכה אותו בפרס היהלום היוקרתי של איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). רק 75 אלבומים נוספים, בקירוב, זכו בעיטור היהלום הזה. אלבום הגרנג' היחיד שהצליח לעשות זאת חוץ מאלבומה של נירוונה הוא Ten של להקת פירל ג'ם. לא רע בשביל אלבום שבמקור מפיקיו ציפו למכור בכ-50,000 עותקים בלבד.
• האלבום היה אלבומה הראשון של נירוונה שהוחתם על ידי חברת ההקלטות האמריקאית DGC מבית גפן, אחרי שאת אלבומם משנת 1989, Bleach, החתים הלייבל Sub Pop. כך, Nevermind הוביל לנכונות משמעותית של חברות הקלטות להחתים להקות רוק שהיו מחוץ לזרם המרכזי של המוזיקה ולא היו ממוסחרות כמו רבים מענקי הרוק של שנות ה-80, כמו למשל בון ג'ובי, U2 ו- INXS.
• Nevermind הוריד בינואר 1992 את אלבומו של מייקל ג'קסון, Dangerous, מהמקום הראשון במצעד Billboard 200, המציג את האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית. המגזין רולינג סטון כינה אותו 'האלבום הטוב ביותר של שנות ה-90', בעוד שהמגזין Entertainment Weekly הלך אפילו רחוק יותר, כשהכריז עליו כאלבום העשירי הטוב ביותר שהוקלט אי פעם.
• כשהמפיק שלה הוא בוטש ויג, הלהקה הקליטה את עיקר האלבום באולפני Sound City ב- Van Nuys, קליפורניה. המפגשים לא תמיד היו קלים בגלל מצבי רוחו של הסולן קורט קוביין. "היו רגעים קשים", סיפר ויג ל-Billboard לאחרונה. "לקורט היו שינויים תכופים במצב הרוח והוא פשוט היה נכבה. הוא היה הולך לשבת באיזו פינה ונעלם לחלל משלו. [הבסיסט של נירוונה] קריסט [נובוסליק] נהג להגיד 'שהוא פשוט נכנס למצבי רוח כאלה ושהוא יצא מזה עוד מעט'. אז היינו מוצאים מה לעשות למשך כמה שעות, לכוונן טוב יותר את התופים או לעבוד על קולות הבס, ופתאום קורט היה לוקח את הגיטרה שלו, ואומר 'בואו נתחיל'. הוא היה חוזר, מעורב לחלוטין. אני רק הייתי צריך להחליט מתי הטיימינג הוא הכי מוצלח להקליט".
• הווידאו קליפ של השיר Smells Like Teen Spirit שינה מקצה לקצה את רשת MTV והפך לאחד מסרטוני המוזיקה הפופולאריים ביותר ששודרו בה אי פעם. "זה הפך מיד לדבר החשוב ביותר שהרשת שידרה", אמר מפיק החדשות של MTV לשעבר, מייקל אלכס, ל-Billboard. "בחדר החדשות של MTV אנשים שלא התעניינו בכלל ברוק אנד רול עצרו והתבוננו בקליפ בכל פעם שהוא שודר. יכולת להיות בנאדם של מריה קרי, או ג'ורג' מייקל, והוא בכל זאת היה כובש אותך מיד. במשך תקופה מסוימת הוא הביא "רוח נעורים" וזה היה כל מה שכולם רצו לדבר עליו אז. אף אחד לא ידע את המילים… עשינו כתבה שבה ביקשנו מאנשים לשיר את המילים ואף אחד לא ידע אותן. כולם רצו לדבר על זה. [המוזיקאית] טורי איימוס אמרה שבפעם הראשונה שהיא שמעה את השיר, זה הרגיש כאילו הדם שלה נעמד ומצדיע".
עטיפת האלבום שהפך לאגדה | צילום מסך: יוטיוב
• למרות מערכת היחסים הלא נוחה שהייתה לו עם התהילה, קוביין תמיד רצה שהמוזיקה של הלהקה תישמע על ידי כמה שיותר אנשים שאפשר, ו-Nevermind הפך את זה לאפשרי. בנאומו בפסטיבל SXSW ב-2013, נזכר מתופף הלהקה דייב גרוהל באמביציה יוצאת הדופן של קוביין: נשיא חברת קולומביה רקורדס, דוני איינר "פנה לקורט ושאל, 'אז מה אתם רוצים חבר'ה?'. קורט… הסתכל אל דוני שישב ליד שולחן עץ האלון המסיבי שלו ואמר, 'אנחנו רוצים להיות הלהקה הכי גדולה בעולם'. אני צחקתי. חשבתי שהוא צחק. הוא לא." כך, Nevermind הכשיר את הקרקע עבור להקות אחרות שיכלו להודות בגלוי בשאיפותיהן – להיות ענקיות.
|
|
