|
הדירה של שר הביטחון אהוד ברק במגדל אקירוב המערבי בתל אביב הפכה כבר מזמן לסמל של עושר המנותק מהעם. ברק הקשיב לביקורת ומכר במהלך השנה האחרונה את הדירה, קנה דירת יוקרה אחרת, קטנה יותר, ועד שזו תהיה מוכנה, שכר דירת יוקרה נוספת. האם כל זה שיפר את תדמיתו בעיני המתגוררים בקומות הנמוכות יותר בחברה הישראלית? לא בטוח. אבל על דבר אחד אפשר לתת לו קרדיט: הוא לא מתחמק מלדבר על העניין.
"עם חזרתי לחיים הציבוריים היה קשה שלא להבחין בביקורת בעניין מקום מגוריי ולא חשבתי שנכון להתעלם ממנה לאורך זמן. אעבור לדירה קטנה יותר. רעייתי נילי ואני החלטנו כי מכירת הדירה מתבקשת וזאת נוכח ההכרה כי מקום מגורים זה גורם לתחושת ניכור וניתוק מחלקים רחבים בציבור״, כתב השר בדף הפייסבוק שלו.
במשך זמן רב ביקש לקבל תמורת הדירה במגדלי אקירוב, המשתרעת על פני מחצית הקומה, 40 מיליון שקל ולבסוף היא נמכרה במארס האחרון לאיש העסקים טדי שגיא ב־26.5 מיליון שקל. הסכום הזה מהווה רווח של כ־14.5 מיליון שקל על ההשקעה המקורית של ברק, אולם חלקו ישמש להחזר המשכנתה שנלקחה עם רכישת הדירה. משמעות הדבר היא כי הונו של ברק בפועל נמוך ממה שהיה "על הנייר״.
אהוד ברק. צילום: רויטרס
בינתיים, רכש ברק דירת פאר אחרת, במגדל שיוקם בפרויקט אסותא ויליג׳ בלב תל אביב, בשכנות לגליה מאור, אלי יונס ופרצופים מוכרים נוספים בצמרת הכלכלית. הפעם מדובר בדירה שמחירה 8 מיליון שקל והיא משתרעת על 200 מ״ר (שטחה של הדירה באקירוב יותר מכפול). עד שהדירה באסותא תהיה מוכנה, שכרו בני הזוג ברק דירת מגורים בשטח 210 מ״ר במגדל G בתל אביב, תמורת 25 אלף שקל בחודש. גם כאן השכנים נאים, וביניהם אפשר למנות את שרי אריסון ואיתן רף. רעייתו של ברק, נילי פריאל־ברק, מכרה באחרונה את חלקה במגרש בחולון, עליו אמור לקום מגדל מגורים בן 88 דירות. לפי ההערכות, התחלקו היא ואחותה בכ־800 אלף שקל.
סמל של עושר המנותק מהעם. מגדלי אקירוב | צילום: שרון מרוז, R&B Media
במשך שש שנים מחוץ למערכת הפוליטית, 2001 עד 2007, רשם ברק הצלחה מרשימה למדי והבית באקירוב היה רק ביטוי אחד לכך. כמרצה מבוקש עמד שכרו על כ־30 אלף דולר להרצאה. הוא הקים חברת ייעוץ בשם אהוד ברק בע״מ וייעץ לחברות בינלאומיות בתחום הפיננסים, קרנות השקעה פרטיות וקרנות הון סיכון בינלאומיות. עוד כללו פעילויותיו שותפות בקרן ההשקעות הבינלאומית SCP, מעורבות בהשקעות קרן הגידור השוויצרית CMA ובקרן הון הסיכון סטאר ונצ׳רס. הוא גם שימש כנשיא חברת גילת סאטקום תמורת שכר נאה והיה חבר דירקטוריון בית ההשקעות תמיר פישמן. על פי ההערכות, הכניסו לו פעילויות אלה לאורך השנים כ־30 מיליון שקל.
בין התורמים לפועלו בפוליטיקה אפשר לציין את צ׳ארלס ברונפמן, ארנון מילצ׳ן, מיכאל פדרמן, יורם פטרושקה, יונתן קולבר ואוריאל רייכמן. מובן שגיוס תרומות אינו משפיע על הונו האישי של שר הביטחון כהוא זה, אך יש בו כדי ללמד על היקף הקשרים הנכונים שהשכיל לקשור במהלך השנים.
|
|
