3. אהוד ברק

במאי האחרון הודה שר הביטחון אהוד ברק שהוא מיליונר. "אתה מיליונר?" נשאל על ידי העיתונאי גידי וייץ מהארץ, וברק השיב "בשקלים בטח. גם בדולרים. מה זה מיליונר? אני לא טייקון ולא כלום. אבל האם הרכוש שלי הוא כמה מיליוני דולרים? ברור שכן. הדירה הזאת לבד. ואני לא מתבייש בזה. במשך חמש־שש שנים לא הייתי איש ציבור…".

ואכן, דירתו המפוארת ורחבת הידיים של ברק במגדלי אקירוב, אותה רכש ככל הנראה תמורת 2.5 מיליון דולר, הוערכה השבוע על ידי מתווך נדל"ן בכיר בכ־22 מיליון שקל, לפחות. לדברי אותו מתווך, אם יבקש ברק בין 20 ל־22 מיליון שקל תמורת הדירה בת ה־350 מ"ר, במצב השוק הנוכחי, ייתכן שיצליח למכור אותה.

בעבר פורסם בעיתון כלכליסט, כי ברק ניסה למכור את דירתו תמורת 40 מיליון שקל. העיתונאי ארי ליבסקר, הצליח להיכנס לדירה כרוכש פוטנציאלי,  ונאמר לו כי ברק ורעייתו נילי פריאל מתכננים לרכוש דירה במגדל יוקרה אחר, וכי על אף שבעבר קיוו לקבל 40 מיליון על הנכס, המחיר הריאלי שהם יכולים להשיג תמורתו הוא 30 מיליון שקל. נכון להיום, ברק עדיין מתגורר באקירוב, אך הוא סיפר בראיונות כי הוא מתכוון לבצע את המעבר. נוסף על כך, רכש ברק בשנה שעברה דירה בשווי של כ־10 מיליון שקל במגדל אסותא.

ברק היה איש צבא מרבית חייו. כאשר השתחרר בדרגת רב אלוף ב־ 1995התגורר עדיין בכוכב יאיר עם רעייתו לשעבר, נאווה. בבעלותם הייתה גם דירה ברמת אביב, אותה רכשו תמורת 350 אלף דולר. כפי שפורסם בעבר באתר ynet, את שני הנכסים הללו מכר ברק בשנת 2001 כדי לקנות מגרש פרטי בכפר שמריהו תמורת 1.2 מיליון דולר, עליו בנו בית פרטי רחב־ידיים. הזוג ברק לא הספיק להתגורר בבית הזה, ולאחר הפרידה שלהם, מכרו אותו תמורת 3.5 מיליון דולר (והרוויחו יחדיו על הבית, אחרי עלויות הבנייה, 800 אלף דולר). 

בין השנים 2001 ל־2007 היה ברק אזרח פרטי. על פי פרסומים בכלי התקשורת, הוא לקח חלק בעסקאות רבות באותן שנים, וכן העביר הרצאות באמצעות סוכנות המרצים הבינלאומית הארי ווקר, תמורת 30 אלף דולר להרצאה. "עשיתי הרצאות, אבל גם הייתי יועץ של חברות בינלאומיות בתחום הפיננסים, גם קרנות השקעה פרטיות וגם קרנות הון סיכון גדולות בעולם", אמר ברק בריאיון.

על פי ההערכות, סך הכנסותיו מחברת הייעוץ שהקים, אהוד ברק בע"מ, משבתו כשותף בקרן ההשקעות הבינלאומית SCP (הוא אינו שותף בה מאז חזר לפוליטיקה) ומעסקים נוספים, עומד על 30 מיליון שקל. בין השאר, כיהן ברק כנשיא חברת גילת סאטקום (בה הרוויח שכר של 200 אלף דולר), היה מעורב בייעוץ ובהשקעות בקרן הגידור השוויצרית CMA, בקרן הון הסיכון סטאר ונצ'רס, שימש כיועץ לחברת המחשבים EDS מטקסס (תמורת שכר חודשי של 30 אלף דולר), וכיהן כחבר בדירקטוריון בית ההשקעות תמיר־פישמן.

לצורך חישוב הונו נלקחו בחשבון הסכומים שצבר ברק במהלך שבע השנים בהן היה אזרח פרטי, כפי שפורסמו בתקשורת, בתוספת ריבית שמרנית (כ־%5 בשנה) שנצברה מאז שחזר לפוליטיקה.

חתנו לשעבר של ברק, זיו לוטנברג, אמר בעבר בראיון לעיתון הארץ, שהחלק הגדול בעסקיו של ברק בשנים הללו נעשה בחו"ל, עבור כמה מקרנות הגידור וההשקעות הגדולות בעולם. לוטנברג לא רצה לציין שמות, אך אמר "קח את עשר הקרנות הכי חשובות וגדולות בעולם ההשקעות, מתוך הרשימה הזאת יש כמה שאהוד עבד איתן קרוב עם הבעלים והמנהלים".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן