Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

3. איילת שקד

"חמש שנים של עבודה הגיעו לסיומן", כתבה החודש בפייסבוק שרת המשפטים איילת שקד, בהתייחסה לחוק השקיפות שעבר בקריאה שלישית. "החוק יביא לידיעת הציבור את המידע על עמותות שממומנות בעיקר ...
מערכת פורבס

“חמש שנים של עבודה הגיעו לסיומן”, כתבה החודש בפייסבוק שרת המשפטים איילת שקד, בהתייחסה לחוק השקיפות שעבר בקריאה שלישית. “החוק יביא לידיעת הציבור את המידע על עמותות שממומנות בעיקר ממדינות זרות. בדמוקרטיה בריאה מגיע לציבור לדעת את זה”, הוסיפה השרה. מקטרגי החוק טוענים כי הוא מתעלם מתרומות דומות שמעניקים אנשים פרטיים, כפי שלא אחת קורה לטענתם בעמותות ימין.

הכתבה מופיעה בגיליון יולי של מגזין פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

עמותה כזו למשל היא עמותת “ישראל שלי”, שאותה הקימה שקד ב־2010 יחד עם שר החינוך ויו”ר מפלגת הבית היהודי כיום נפתלי בנט, וערכיה משקפים היטב גם את אלו של שקד. היא נודעת בהתנגדותה לאקטיביזם שיפוטי למשל, היא מאישי הציבור הפעילים ביותר כנגד תנועות החרם על ישראל בעולם, היתה ממובילי המחאה נגד גלי צה”ל, שקראה לשילוב מגישים בעלי דעות ימניות בשידורי התחנה, ונמנתה עם המתנגדים הגדולים לשחרור מחבלים עם דם על הידיים במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים.

מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי. שקד | צילום: דוברות משרד המשפטים

שקד, בעלת תואר בהנדסת חשמל ומחשבים מטעם אוניברסיטת תל אביב, עברה אל הפוליטיקה בשנת 2006, כמנהלת לשכת יו”ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו. כחברת מרכז ליכוד היא הפכה לנבחרת ציבור רק בשנת 2012, ועד מהרה פרשה מהתנועה ויחד עם בנט הצטרפה לרשימת הבית היהודי, שם נבחרה במקום השלישי בפריימריז והיתה לח”כית החילונית הראשונה במפלגה.

כפרלמנטרית הייתה שקד מיוזמי “חוק יסוד: משאל עם” שעבר ב־2014 ומחייב משאל עם על כל הסכם שכולל מסירת שטחים, וגם עמדה בראש ועדת שקד לשוויון בנטל, שהולידה את החוק הנודע והשנוי במחלוקת שנועד לשלב חרדים בשוק העבודה ובצבא. בממשלה הנוכחית שקד היא שרת המשפטים (הצעירה ביותר אי פעם), לאחר שנבחרה מהמקום ה־2 ברשימת הבית היהודי לכנסת ה־20. מתוקף המינוי היא גם חברה בקבינט המדיני־ביטחוני ויו”ר ועדת השרים לענייני חקיקה.

השרה שקד בולטת במעורבותה היעילה בהליכי המינוי במערכת המשפט העמוסה (מינתה כ־120 שופטים מאז כניסתה לתפקיד, קצב שיא בהשוואה לקודמיה שמתבטא גם במינויים במגזר הערבי), ומצד שני, נראה כי פרסונלית, המינויים משתלבים עם דבקותה במשפט שמרני ולא אקטיביסטי. היא אחראית גם לקידום החוק המרחיב את סמכויות החנינה של נשיא המדינה אל מעבר למישור הפלילי, ובימים אלו עושה כותרות גם חוק הפייסבוק שהיא מקדמת יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, לפיו יוכלו בתי הדין לעניינים מנהליים לכפות על רשתות חברתיות להסיר תכנים המהווים בישראל עבירה פלילית.

לדירוג המלא של הנשים המשפיעות בישראל 2016