|
19% מבני ה-20 ומעלה בישראל קונים דברים גם אם אין להם כסף פנוי; 45% מדווחים על קושי בכיסוי ההוצאות החודשיות השוטפות; למחצית מבינהם יש להם קרן פנסיה, לכשליש קופת גמל ול-22% ביטוחי מנהלים; ו-80% עורכים השוואה של מחירי מוצרים לפני הקנייה.
מממצאים אלה עולים מסקר אוריינות פיננסית בקרב בני 20 ומעלה בישראל, שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר בוחן ידע, התנהלות ודעות בנושאים פיננסיים.
עוד עולה כי ל-67% מהנשאלים יש ביטוח בריאות ו/או סיעוד, ול-40% יש ביטוח מבנה דירה. 62% הגדירו עצמם כיותר חסכנים מאשר בזבזנים. 57% דיווחו שיש ברשותם תוכנית חסכון ו/או פיקדון בבנק, ול-14% יש השקעות באגרות חוב או במניות. 8% דיווחו שיש ברשותם קרן נאמנות או תעודת סל.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
שליש מהנשים דיווחו שהמחליט העיקרי במשק הבית בין מסלולי השקעה או חברות פיננסיות הינו בן הזוג. בקרב הגברים דיווחו רק 9% שהמחליט העיקרי הינו בת הזוג. עוד עולה מהסקר, שבקרב היהודים אחוז המבוטחים גבוה יותר מזה שבקרב הערבים בכל סוגי הביטוחים שנבחנו בסקר.
חלק מהישראלים ממשיכים לקנות, גם כשאין כסף | צילום: מרק ישראל סלם
מבחינת ידע פיננסי, ידעו 59% לחשב נכון ריבית שנתית של 2% מסכום של 1,000 שקל. בחישוב ריבית דריבית, ידעו 29% שבתום שנתיים יצטבר סכום הגבוה מ-1,100 שקל בתוכנית חסכון של 1,000 שקל עם ריבית שנתית של 5%. 65% השיבו באופן נכון על המשפט: "באינפלציה גבוהה עולה יוקר המחיה במהירות". 28% לא ידעו לענות אם המשפט נכון.
48% השיבו באופן נכון על המשפט "השקעה עם תשואה גבוהה היא על פי רוב השקעה בסיכון גבוה". 42% לא ידעו לענות אם המשפט נכון. 35% השיבו באופן נכון על המשפט, "ניתן להקטין את הסיכון בתיק השקעות באמצעות קניית מגוון רחב של מוצרים פיננסיים". 55% לא ידעו לענות אם המשפט נכון. 29% השיבו באופן נכון על המשפט: "ריבית פריים היא גבוהה יותר מהריבית הנקבעת ע"י בנק ישראל". 53% לא ידעו לענות אם המשפט נכון או לא.
מבחינת הצהרת התנהגויות, הסכימו או הסכימו מאוד 84% עם המשפט "אני עוקב באופן מסודר אחר ההוצאות הכספיות שלי". 82% מהאוכלוסייה נוהגים לשלם את החשבונות במועד. 81% הסכימו או הסכימו מאוד עם המשפט "אני עורך השוואה של מחירי מוצרים לפני שאני קונה". 19% הסכימו כאמור או הסכימו מאוד עם המשפט "אני קונה דברים גם אם אין לי כסף פנוי".
מהשוואת הערך שנמצא בסקר הישראלי בנושאים השונים ביחס לערך המקסימאלי, לערך הממוצע ולערך המינימאלי שקיבלו המדינות שהשתתפו בסקר, ניתן לראות שעל-פי רוב הידע וההתנהלות של הישראלים אינה חריגה ו/או דומה לממוצע של המדינות שהשתתפו בהשוואה בין-לאומית שערך ארגון ה-OECD. זאת לצורך השוואה בין-לאומית בנושאים פיננסיים בה השתמשו 14 מדינות מתפתחות ומפותחות.
|
