Forbes Israel Logo
פרופ' שולמית לבנברג והשופטת אסתר חיות | צילומים רויטל טובול, דוברות הטכניון והדס פרוש, פלאש 90
פרופ' שולמית לבנברג והשופטת אסתר חיות | צילומים רויטל טובול, דוברות הטכניון והדס פרוש, פלאש 90

50 מעל 50: מי הן הישראליות המשפיעות ברשימה היוקרתית של פורבס?

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמדענית שולמית לבנברג מככבות בפרויקט מיוחד שבו בחר פורבס את 50 הנשים הבולטות באירופה, אפריקה והמזה"ת. כולן מובילות שינוי עולמי עם למעלה מחמישה עשורים של ניסיון חיים
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הן אומנם עברו את גיל 50, אך עם הניסיון העשיר שלהן הן משפיעות על החיים של כולנו. לראשונה עורך פורבס את רשימת 50Over50 EMEA – הנשים המובילות באירופה, אפריקה והמזה"ת שכולן עברו את גיל 50. ברשימה – המורכבת בין השאר מנשות עסקים, נשות תרבות ומדעניות – מככבות גם שתי נציגות ישראליות: השופטת אסתר חיות (68), המשמשת כנשיאת בית המשפט העליון, וכן המדענית שולמית לבנברג (52), המייסדת השותפה והיועצת המדעית בחברת Aleph Farms העוסקת בייצור בשר מתורבת.

חיות, שתוארה על ידי הג'רוזלם פוסט כמי שעשויה להיות "מבין השופטים העליונים המשפיעים ביותר בישראל", מונתה לתפקיד הבכיר בשנת 2017. כשהושבעה, היא התחייבה "להגן" על בית המשפט מפני ניסיונות של גורמים פוליטיים להחליש אותו. היא נולדה לזוג ניצולי שואה מרומניה, גדלה בישראל אצל סבה וסבתה ונחשבת כיום לאחת הנשים החזקות בישראל.

בפרויקט PowerWomen שעורך פורבס ישראל מדי שנה, ומדרג את הנשים המשפיעות במדינה, תוארה חיות כמי שעומדת בחזית קרבות הבלימה, בניסיון להחזיר את אמון הציבור במערכת בית המשפט. במסגרת זאת החלה ב-2020 לראשונה בפיילוט של העברה מקצת מדיוני בג"ץ בשידור חי על מנת שיראה הציבור כיצד מתנהלים ההליכים בבית המשפט העליון. במסגרת זו שודר גם הדיון בעתירות שהגישו בשנה זו כנגד הסדר ראש הממשלה החלופי.

מודל לחיקוי

פרופ' לבנברג למדה ביולוגיה של התא ועוסקת בהנדסת רקמות במשך כל הקריירה שלה. היא מיישמת את עבודתה, הלכה למעשה, הן במגזר האקדמי והן במגזר הפרטי: לבנברג מנהלת מעבדה להנדסת תאי גזע ורקמות בטכניון, והיא גם מייסדת שותפה של Aleph Farms, סטארט-אפ ישראלי לגידול בשר במעבדה שגייס עד כה מימון של כ-118 מיליון דולר.

הסטארט-אפ, שמכנה את לבנברג כ"כוח המוח מאחורי ההמצאה שלו", חשף ב-2021 את הגרסה שלו לסטייק "ללא שחיטה", שנוצר, בין השאר, בטכנולוגיית הדפסה ביולוגית תלת ממדית. בשנה שעברה קיבלה לבנברג גם אות הצטיינות מטעם מרכז פרס לשלום וחדשנות על מחקריה החלוציים ועל היותה מודל לחיקוי לכל הנשים והנערות.

"תחום ההנדסה הביו-רפואית מתקדם ובהחלט מוביל למצב שבו בעתיד ניתן יהיה להחליף יותר רקמות ותפקודים של איברים על ידי תאים ורקמות מהונדסים", אמרה פרופ' לבנברג לפורבס ישראל בכתבה שעסקה ברפואת העתיד והתפרסמה בשנת 2017. אז היא סיפרה על שיטה שפיתחה לשיפור איכות הרקמות המלאכותיות המושתלות בגוף על ידי יצירת רקמות תלת ממדיות, שניתן יהיה להשתיל בגוף האדם במטרה לתקן או להחליף רקמות פגועות.

נשות עסקים ומנהיגות

עוד מככבות ברשימה אוזלם טורצי (54) מגרמניה, מייסדת שותפה ומנהלת רפואית ראשית ב-BioNTech – החברה שפיתחה יחד עם פייזר את חיסון ה-mRNA נגד נגיף הקורונה. גם שרה גילברט, מדענית בת 59 מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, נמצאת ברשימה בשל שותפותה בפיתוח החיסון נגד קורונה במחקר המשותף של אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרה-זניקה.

יחד איתן מרכיבות את הרשימה גם השחקנית ג'ודי דנץ' (87), זוכת פרס האוסקר; מרטינה מרז (58), מגרמניה, מנכ"לית התאגיד התעשייתי Thyssenkrupp; פאטמה סמורה (59), מסנגל, המזכירה הכללית של FIFA – הפדרציה הבינלאומית לכדורגל; סמיה סולהו חסן (61), נשיאת טנזניה; ואחרות.

לרשימה המלאה

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא