|
לא תמיד כוח הוא פונקציה של כסף. לעתים רבות זהו התפקיד או המעמד שמקנים את היכולת לשנות את חייו של ציבור רחב. אך לא תמיד גם זה מספיק: עצם הפוטנציאל לא בהכרח מלמד על מימושו.
50 הנשים החזקות בדירוג השנתי של פורבס, נמצאות בעמדות מפתח שונות בחברה הישראלית – ומשם מנצלות היטב את מעמדן וכוחן – גם אם לעתים זה אומר שפועלן שנוי במחלוקת ולעתים הן נאלצות לספוג את חיצי הביקורת שנורים לכיוונן.
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לדירוג המלא
השנה בחרנו לשים בקדמת הבמה נשים שנמצאות בעמדות מפתח בתחומים שעד לאחרונה היו נחלתם הכמעט בלעדית של הגברים, ורק בזמן האחרון החל להתחולל בהם השינוי. המשמעותי והבולט במיוחד הוא התחום הכלכלי, בו קיימת נציגות נשית גדולה במיוחד. למעשה, רוב צמרת הבנקאות בישראל מנוהלת כיום בידי נשים: לראשונה נבחרה בישראל נגידה, אחרי פרק זמן ממושך שבו עלו על הפרק שמות מועמדים אחרים, כולם גברים. במקביל, ריבוי הבכירות הנוכחי במשרד האוצר מגלם את דריסת הרגל הנשית הגדולה ביותר בתחום בשנים האחרונות. ואילו במישור אחר, בעקבות פרשת ניסיון מחיקת החוב של נוחי דנקנר, שמה של רקפת רוסק עמינח לא ירד מהכותרות והצביע על היקף השפעתה של מנכ"לית בנק לאומי על החברה הישראלית.
בהתאם לזאת, בחירתן של ארבע הנשים הראשונות ברשימה – רוסק עמינח, לילך אשר טופילסקי מדיסקונט, סמדר ברבר צדיק מהבינלאומי וקרנית פלוג מבנק ישראל – אינה מבטאת צירוף מקרים רגעי אלא ניסיון לשקף מציאות שבה הצמרת הכלכלית בישראל מורכבת בפעם הראשונה מרוב נשי.
המהפכה הנשית בתחום מלמדת גם על כך שנשים בעמדות כוח יכולות להקל על השתלבותן של נשים נוספות לצדן, ולהניע תהליך של ייצוג שוויוני יותר. כך למשל, חייבת תמר יסעור את פריחתה המטאורית בבנק לאומי לבוסית רוסק עמינח, שאיתה התיידדה, ואפרת פלד חייבת את מעמדה הבכיר בקבוצת אריסון לבוסית שרי, שהאמינה בה בתחילת דרכה ובחרה לקדם אותה. ואילו בתחום הפוליטיקה והמשפט ניתן להזכיר את השופטת הילה גרסטל, שנבחרה על ידי שרת המשפטים ציפי לבני לעמוד בראש גוף הביקורת על הפרקליטות שאותו יזמה.
משחק הכיסאות
רשימת הנשים המשפיעות היא תוצר של דירוג דינמי, המושפע מהמציאות המשתנה שאנחנו חיים בה. לפיכך, לצד שמות "מתבקשים" אשר חוזרים על עצמם לא פעם ברשימות מסוג זה – כמו המיליארדריות ליאורה עופר ועופרה שטראוס – יש גם שמות חדשים, מוכרים פחות, אבל בהחלט ראויים לתשומת לב. שתיים כאלה הן קירה רדינסקי, חוקרת מבריקה בתחום כריית מידע ששמה עשה גלים בשנה האחרונה בעולם הטכנולוגי־מדעי (מקום 83), ואביטל שריפט, מנהלת מפעל טילים בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית (מקום 92). בולטת בהיעדרה בדירוג שלי יחימוביץ', שנאלצה לפנות השנה את מקומה כראש סיעת העבודה וראש האופוזיציה אחרי כשנתיים בתפקיד ומידת השפעתה על הפוליטיקה והחברה הישראלית פחתו באופן ניכר. ואילו אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, שבשנה שעברה כיכבה בראש הדירוג בעקבות טביעת אצבעה סביב הרכבת הקואליציה, ירדה השנה בדירוג אופן משמעותי.
בחלק מהתחומים, כמו ברפואה למשל, הופעתן של שתי מנהלות בתי חולים, ד"ר אורנה בלונדהיים וד"ר חן שפירא, דווקא אינה מעידה על הכלל, מאחר שייצוגן של נשים בעמדות בכירות בעולם הרפואה איננו רב. לעומת זאת, בתחומים כמו מדע, אקדמיה, יזמות וקמעונות ניתן לראות לאחרונה שגשוג נשי מעודד. דוגמה אחת לכך היא עינב אדיב ברר, שנכנסה השנה לדירוג לראשונה כמי שהצליחה חרף כל הקשיים לתקוע יתד אמיצה בעולמן של השחקניות הגדולות בתחום מוצרי הספיגה.
הרשימה מבטאת הפעם גם את פריחתם של תחומים חדשים, שהמציאות מוכיחה כי כוחם להשפיע ולשנות דפוסים בחברה הישראלית גדול מכפי שהיינו מדמיינים לפני שנים ספורות בלבד. כך למשל כניסתה של אריאנה מלמד לדירוג מלמדת על יכולתן המופלאה של הרשתות החברתיות לשמש לא רק ככלי זריז ויעיל להעברת מסרים לרבבות אנשים בן רגע, אלא גם להעלאת נושאים לסדר היום ולעתים אף לשינוי המציאות עצמה.
כל זה, כמובן, עדיין לא אומר כי קיים שוויון מלא בין גברים לנשים בישראל. הנתונים הסטטיסטיים היבשים ממשיכים להצביע על מיעוט של נשים לעומת גברים במעגל העבודה כיום – 58.2% מהנשים עובדות לעומת כ־70% מהגברים, ועל פער של כ־40% לטובת גברים בגובה ההכנסה החודשית הממוצעת. האחריות לצמצם פערים אלה מוטלת כמובן בעיקר על המושכים בחוטים במדינה, אבל גם על כולנו, כחברה. לצד זה, על הנשים החזקות בישראל מוטלת לכל הפחות החובה לעורר השראה ולעזור לפוגג עוד קצת את הסטיגמות המגדריות שעדיין מסתובבות בקרבנו.
הדירוג המלא מופיע בגיליון יולי-אוגוסט של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
