ישראל ואיחוד האמירויות הערביות מנרמלות את היחסים, כך לפי הודעת הנשיא טראמפ. מדובר בהזדמנות נדירה מסיבות סמליות, אך החשיבות האמיתית של שלום זה תהיה הזדמנות כלכלית. באופן מעשי שתי המדינות לא עמדו זו מול זו בקרב, אך איחוד האמירויות מסרבות להכיר בעצמאותה של ישראל מאז הקמתה של איחוד האמירויות בשנת 1971. כעת, האיחוד – תאגיד של מדינות עיר קטנות בצד המזרחי של חצי האי ערב – הופכת למדינת המפרץ הפרסי הראשונה שמסדירה את היחסים עם ישראל.
התקווה היא שזה יביא להסכמים נוספים בין ישראל למדינות שכנות באזור. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר בעומאן לפני שנתיים, כך שיכול להיות שעומאן היא הבאה בתור. גם בחריין יכולה להיות הבאה, מכיוון שהיסטורית היא הייתה מגוונת יותר ופחות מונעת על ידי אידיאולוגיה. סביר להניח כי סעודיה לא תעקוב אחריהן בקרוב שכן, כידוע, המלך סלמאן ידוע באנטיפתיה כלפי ישראל, מגנה את ישראל לעיתים קרובות ובשנת 2001 אמר לשגריר ארצות הברית כי ישראל ביצעה את פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר. ישראלים עדיין לא יכולים לבקר בסעודיה או ומי שאינו מוסלמי אינו יכול להתפלל בפומבי במדינה. ובכל זאת, אולי המהלך הנאור זהשל איחוד האמירויות יפעיל לחץ על מדינות מפרץ אחרות – כולל ערב הסעודית – לעקוב אחריה בסופו של דבר.
הנה 7 סיבות מדוע הסכם השלום הזה הגיוני כל כך מבחינה כלכלית עבור שתי המדינות:
1. אספקת נפט לישראל – כיום מקור הנפט המקומי הטוב ביותר שישראל יכולה לקנות בכל כמות הוא הנפט הכורדי מעירק, שעובר דרך טורקיה. המנהיג הטורקי, הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, מתעמת עם ישראל, ועירק מושפעת מאוד מהמשטר באירן, מדינת אויב של ישראל. לפיכך, נפט כורדי אינו בהכרח אמין עבור ישראל. נפט מאיחוד האמירויות (חברת הנפט הלאומית שלהם נקראת Adnoc) יהיה הזדמנות כלכלית ואסטרטגית נהדרת עבור ישראל.
2. מכירות נפט לאיחוד האמירויות – איחוד האמירויות יכול להשיג לקוח נפט חדש. בשנת 2015 נעשה שימוש בישראל ב-240 אלף חביות נפט ליום, כולן מיובאות. לעתים קרובות אומרים כי נפט הוא מצרך עולמי, וזה נכון ברובו. עם זאת, הייתה התערבות מסוימת לאורך השנים שהוכיחה את החריג. בשנות השבעים, מדינות OPEC הטילו אמברגו על ארצות הברית ובנות בריתה. ממשלת ארה"ב הפסיקה לאחרונה את היבוא מוונצואלה.
מדינות ערב במפרץ סירבו תמיד למכור לישראל, אפילו כאשר חברת הנפט של סעודיה הייתה בבעלות של חברות אמריקאיות. כעת יש לאדנוק שוק אחד להוט יותר לשלוח אליו נפט, כלומר ייתכן שהיא תוכל להעלות את מחיריו מעט. (יש לציין, סעודיה עדיין לא תמכור לישראל, כך שהיא לא יכולה להתמודד). זה לא יעלה את מחירי הנפט העולמיים, אבל פתיחת השוק הישראלי תשפר את הכנסות אדנוק.
3. סטודנטים מאיחוד האמירויות באוניברסיטאות בישראל – זה מתאים, מכיוון שכבר יותר מ 15% מהסטודנטים באוניברסיטאות בישראל הם ערבים, ובבתי הספר יש את כל הנוחיות הדתית והתרבותית שאותה צריכים הסטודנטים.
יעד תיירותי מבוקש
4. כסף אמירטי במיזמים עסקיים ישראלים – ישראל מפורסמת בזירת הסטארט-אפ שלה, ואיחוד האמירויות היא מדינה עשירה שיכולה להשקיע במקומות חדשים שסבלו לאחרונה מפגיעה בכלכלה ובשוק הנדל"ן.
5. תיירות ישראלית באיחוד האמירויות – ישראלים מטיילים לא מעט. רבים נוסעים לאחר שירותם הצבאי. בשנת 2017, כמעט מחצית מכלל הישראלים נסעו לחו"ל. איחוד האמירויות יכול להיות יעד מבוקש כאשר ישראלים יוכלו סוף סוף לחוות מדינה מהמפרץ הפרסי ותרבות ערבית לאחר שנאסר עליהם להכנס אליהן כל השנים. וזה ממש קרוב.
כלכלת איחוד האמירויות סבלה כבר לפני וירוס הקורונה, וכל דחיפה לתיירות המקומית כעת תעזור. יתר על כן, הודו ומזרח אסיה הם היעדים המובילים לישראל. אם האמירויות או חברת התעופה הלאומית יתחילו טיסות לתל אביב, הקשרים הקיימים שלהם לערים מרובות בהודו ובאזורים אחרים באסיה דרך דובאי ואבו דאבי יכולים להיות מבוקשים מאוד על ידי מטיילים ישראלים.
6. שוק חדש למכירת הכישרון ישראלי – ישראל היא מדינה קטנה עם אנשי מקצוע רבים ומשכילים. איחוד האמירויות הערביות הייתה יעד לכשרונות זרים במהלך העשורים האחרונים. כבר בנסיכות אחת, דובאי, יש בית כנסת, ואחרת, אבו דאבי, בונה בית כנסת. ישראלים רבים הם אינם דתיים, אולם מוסדות אלה מדברים על הפתיחות של הישראלים לחיות ולעבוד שם. טיסה לאיחוד האמירויות היא קצרה, אם יפתח קו של טיסה ישיר בינהן.
7. העסקים הראשונים במפרץ בשוק חדש – בישראל יש את כלכלת הנון-פטרו הגדולה ביותר במזרח התיכון, מלבד טורקיה. זוהי הזדמנות נהדרת עבור איחוד האמירויות הערביות להיות מדינת המפרץ הראשונה שמשתפת פעולה עם כלכלה מסוג זה ועם המומחיות שהיא מציעה.
צילום התמונה הראשית: Shutterstock
