|
מי שמכהן כיום כשר לענייני מודיעין ונחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר על ראש הממשלה, משרת במשרות ציבוריות במשך עשרות שנים. מרידור שימש כמזכיר הממשלה בממשלות בגין ושמיר בין השנים 1982-1984. מאז נבחר כחבר כנסת ושירת כשר כמעט בכל ממשלות הימין. הוא כיהן כשר המשפטים, שר האוצר וסגן ראש הממשלה. בשנת 2003 פרש מן החיים הפוליטיים וחזר לעסוק בעריכת דין כיועץ חיצוני במשרד חיים צדוק ושות'. במסגרת עבודתו בשיתוף פעולה עם עו"ד אילן שביט ייצגו השניים את ארקדי גאידמק בהליכים לקראת שימוע. עבור הייצוג קיבלו מרידור ושביט שכר טרחה משותף של 1.5 מיליון דולר (כך על פי עדותו של שביט בפני הליכי אתיקה שעברו השניים בנוגע לייצוג הנ"ל). בתקשורת דווח על הסכם שכר טרחה עם גאידמק שיכיל בונוס של 5 מיליון דולר, אם יצליחו להביא לביטול האישומים נגדו בהליך של שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. אך הם לא קיבלו הכנסה זו בסופו של דבר. אשתו ליאורה מרידור נחשבת לאחת מנשות העסקים הבכירות בתחום הבנקאות בארץ. היא מכהנת כדירקטורית בחברות טבע, אלרוב, גילת לוויינים ואסם השקעות בע"מ. בעבר כיהנה כיו"ר דירקטוריון בזק בינלאומי ובפועלים שוקי הון, וכדירקטורית בוואלה ובנייס מערכות. שמה עלה לכותרות בעקבות תפקידה האחרון כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב: החלטתה על מכירת תיק המניות של האוניברסיטה בתקופת שיא המשבר הכלכלי הייתה שנויה במחלוקת והובילה לעזיבתה תוך זמן קצר יחסית. ליאורה מרידור עבדה במשך יותר מ־20 שנה בבנק ישראל, והגיעה עד לתפקיד של מנהלת מחלקת המחקר. היא פרשה בשנת 1996, ועברה לבנק הבינלאומי, שם מונתה לראש אגף אשראי. את תפקיד זה עזבה בשנת 2000. למשפחת מרידור המורחבת בניין בשכונת רחביה בירושלים, אשר שווה, על פי הערכות, יותר מ־20 מיליון שקל. בבניין שבע דירות השייכות לאמו של דן ולארבעת ילדיה. הכנסותיו של מרידור ממשרד עורכי הדין, הנכס המשפחתי, ובעיקר הכנסותיה של ליאורה מרידור מחברות להן היא מייעצת ומהפנסיה שלה מבנק ישראל, מצטרפים יחדיו לסכום המוערך של כ־30 מיליון שקל. |
