חשוב לציין כי למרות המשבר הכלכלי העולמי המתהווה בתקופה זו, במדינות אלה עדין דמונות כמה הזדמנויות עסקיות מפתות עבור משקיעים זרים. אך על מנת שאפיקים אלה אכן יתבררו כהצלחה, מוטב שהמשאבים יופנו גם לטיפוח כוח העבודה הצעיר ומימוש הפוטנציאל המנהיגותי של המועמדים הללו.
עד לאחרונה השקיעו המדינות המתפתחות את עיקר משאבי החינוך בהכשרה טכנית בסיסית של כוח העבודה הצעיר שלהן. עובדים אלה לא קיבלו רקע כלשהו בנוגע למדיניות הכלכלית של המדינה או של החברה שבה השתלבו ואף אחד לא טיפח את הפםוטנציאל הניהולי שלהם. מדובר במחסום ממשי להצלחת הכלכלה, שכן על מדינה שרצתה להתפתח בתחומים אלה, הייתה צריכה להשקיע משאבים כספיים רבים, שבדרך כלל לא היה ביכולתה לגבש על מנת להביא מומחה חיצוני שיסייע לה בכך.
בנוסף לכך, גם מחסומי התרבות, המנטליות והשפה, היוו לרוב אתגר אמיתי בדרך להגשמת המטרה. כתוצאה מכך, חברות מערביות הפועלות במדינות אלה, מעדיפות "לייבא" אליהן מנהלים ואנשי מקצוע מומחים מחו"ל. אך מהלך זה לא תורם כלל לצמיחתה של הכלכלה המקומית.
השגשוג הכלכלי של המדינות המתפתחות תלוי מאוד בטיפוח כישוריהם של העובדים המקומיים. אחת הבעיות העיקריות המעקבת את ההתקדמות של מדינות אלה היא שאין לחברות הפועלות בה אסטרטגיה ניהולית ברורה. אין תהליכים מגובשים לצמיחה עסקית, כאשר טיפוח והכשרת העובדים בהן הם חלקים מרכזיים בתוכנית מסוג זה. בנוסף, על תוכניות אלה להכיל גם תכנון ברור של התפתחות מקום העבודה, קריטריונים להערכת המקצועיות של העובדים ומנגנון שיגבש דרישות ברורות של כישורים הנדרשים בכל דרג בחברה.
כיום, איתור, הכשרה וטיפוח של כוח עבודה מקצועי ומיומן הוא אתגר אמיתי עבור חברות ועסקים רבים המעמיד את המדינות בלחץ זמנים לנוכח ההתפתחות המהירה של כלכלות אחרות בעולם. כתוצאה מכך, מדינות מתפתחות נמצאות במצב לא הוגן של "מלחמת כישורונות" מול כלכלות גדולות ומפותחות יותר. על מנת לצמצם את הפערים שנוצרו, על המדינות בעולם ה-3 וה-2 להגדיל את ההשקעה בבנייה וטיפוח של כישורי מנהיגות בקרב כוח העבודה הצעיר ולהעניק להם תמריצים הולמים על מנת לעודד אותם להשקיע זמן ומאמץ בפיתוח אישי בעולם העסקים.