|
משקיעים מערביים אוהבים להשוות בין הודו וסין, שתי האומות המאוכלסות בעולם, כאילו היו כלכלות זהות בנקודות שונות על אותו ציר זמן. אחרי הכל, שתיהן אימפריות אסיאתיות של צמיחה: במהלך העשור שהסתיים ב-2010, צמח התמ״ג של סין ב־10.3% בממוצע לשנה, לעומת צמיחה מרשימה לא פחות של 7.4% בהודו. אבל המשקיעים צריכים להפסיק לחשוב על הודו כעל סין 2.0. יש סיבות טובות להתנהג כשוורים בשוק ההודי, בדיוק משום שהיא שונה מסין. בעוד שסין מתבססת על ייצוא, הודו משגשגת כתוצאה מצריכה מקומית. אימפריות אסיאתיות של צמיחה שונה בתכלית: מפעל בהודו | צילום: רויטרס בתקופה האחרונה, על רקע חששות מהתפשטות המשבר האירופי ומכך שהצמיחה העולמית האנמית תשפיע על יצואניות כמו סין וברזיל, התחילו מנהלי קרנות להתייחס ברצינות להודו. קיימות כ־25 קרנות נאמנות וקרנות סל של מניות הודיות שמאפשרות להרוויח מצמיחתה של המדינה. אחרי 2011 העגומה, נרשמה השנה פתיחה חזקה בקרנות הנאמנות של המניות ההודיות. משקיעים עלולים להסס בגלל ההאטה הכללית במשק ההודי, אך מנהלי הקרנות ממשיכים להתייחס אל תת־היבשת כהזדמנות לטווח ארוך: בסוף הרבעון הראשון של 2012 עמד התמ״ג בהודו על 5.3% בלבד והכלכלה המקומית הוגדרה על ידי בנק HSBC כ״פיל מקרטע״. בתגובה אמר מנמוהן סינג, ראש ממשלת הודו: "אנו לא יכולים לצפות שהעולם יחלץ אותנו מצרותינו. על מנת להציל את כלכלתינו נצטרך לפעול באופן עצמאי". אימפריות אסיאתיות של צמיחה שונה בתכלית: חקלאות בסין | צילום: רויטרס סינג הדגיש את עניין ההפרטה: "הודו זקוקה למשקיעים הזרים ועל מנת להביא אותם נטפל בכל המכשולים בצורה יעילה ומהימנה", אמר. "אף גוף בינלאומי לא יכול להתמודד עם הבעיות הכלכליות של מדינה בסדר גודל כשל הודו". "בהודו קיים המצבור הגדול ביותר של חברות הפונות לצרכן, שיכולות להפיק תועלת מצמיחה מבנית כוללת״, אומר סמי סימנגיר, מנהל הקרן הבינלאומית "קפיטל אפרישיאיישן״ של פידליטי. "הממשלה כאן לא מחזיקה בנתח משמעותי ברוב החברות הנסחרות. בסין המצב בדיוק הפוך״. הסיפור הגדול בהודו היה ונותר הדמוגרפיה: עד 2030 תעקוף הודו את סין כמדינה עם האוכלוסייה הגדולה והצעירה בעולם. כמעט מחצית מאזרחי המדינה טרם חגגו 25. "רוב השווקים המפותחים נמצאים בירידה, ובמיוחד יפן. סין ואחרות כבר נמצאות מעבר לפסגה שלהן״, אומר פראשנאט קהמקה, מנהל השקעות ראשי בגולדמן זאקס ניהול נכסים בהודו. אבל בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה בהודו, ברור שההזדמנות הגדולה ביותר של האומה היא גם הסיכון הגדול ביותר על איתנותה. האם הכלכלה שלה תהיה מסוגלת לספק די משרות? שאראט שרוף, מנהל קרן מת׳יוס אינדיה, שהניבה 10.2% בכל שנה מאז הקמתה ב־2005, מצביע על השקעה בתשתיות כעל צעד קריטי בדרך למינוף של מה שהוא מכנה "הדיבידנד הדמוגרפי״ של הודו. כלכלנים ואנליסטים טוענים שהמפתח יהיה שמירה על צמיחת תמ״ג גבוהה מ־7%. התנועה של תושבים מהאזורים הכפריים אל החיים העירוניים עשויה למלא תפקיד חשוב בהשגת היעד הזה. "כ־30% מהאוכלוסייה בהודו עירונית״, מציין קהמקה. "המעבר של כוח העבודה מחקלאות לייצור ושירותים יכול להוסיף אחוז לצמיחה בכל שנה״. האם תצליח הכלכלה המקומית לייצר מספיק משרות? הבורסה בבומביי | צילום: רויטרס מי שמתעתד להשקיע בקרנות המשקיעות בהודו צריך לזכור שבניגוד לסין, הודו היא יבואנית נטו. בריאות הכלכלה המקומית שלה תניב תשואות. מנהלי קרנות רבים מתמקדים בחברות הודיות ותיקות ואמינות, ובחברות גלובליות שביססו חטיבות זרות חשובות בתת־היבשת. יו סיימון, מנהל קרן דרייפוס אינדיה, מחזיק בשמות כמו נוברטיס אינדיה, נסטלה אינדיה, פייזר לימיטד ווירלפול אוף אינדיה. הקרן שלו צמחה ב־10.9% בשנה האחרונה. גם סימנגיר מפידליטי מחבב חברות שפונות לצרכן באמצעות מותגים חזקים: "יהיו כאן יותר אנשים עם יותר כסף שרוצים לקנות מוצרי השראה״. במאי האחרון קיצצה ממשלת הודו בחצי את המיסוי על רווחי הון לטווח ארוך על משקיעים פרטיים, ובמקביל דחתה את יישום החוק החדש לאפריל 2013: סימן טוב למדינה הנגועה בבירוקרטיה. כמו בכל שוק מתעורר, המשקיעים בהודו צריכים להיות מסוגלים לספוג את הסיכון. לדוגמה, הודו היא יבואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם. אם זינוק במחירי הנפט יגרום לצמיחת התמ״ג לדשדש, הדיבידנד הדמוגרפי של הודו עלול להפוך מהבטחה גדולה לפצצת זמן מתקתקת. הודו: המספרים מטבע: רופי הודי (כ־7 אגורות) |
