|
כנראה שנותרנו האחרונים בארץ, ככה לפחות זה נראה כשפותחים עיתונים או טלוויזיה, אבל אין לנו עמדה בעד או נגד תקיפה באיראן. אנחנו לא מכירים את הנושא, לא יודעים מה היכולות של ישראל, עד כמה ארוכה זרועו הארוכה של צבא ההגנה או עד כמה מסוכנת התגובה האיראנית. אז אין לנו עמדה ביחס לתקיפה.
אבל אנחנו כן מכירים קצת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל סמך ההיכרות הזאת יש לנו הימור די בטוח: לא תהיה תקיפה ישראלית באיראן.
לקבלת כל העדכונים, הניתוחים והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בטח לא שמתם לב כי נורא נהניתם, אבל במצטבר מכהן נתניהו כראש ממשלת ישראל כבר כמעט 7 שנים – יותר מכל ראש ממשלה לפניו, מלבד דוד בן גוריון ויצחק שמיר (שאותו יעקוף בתוך מספר חודשים). עכשיו נסו לחשוב על מהלך אחד גדול שנתניהו עשה בכל שנותיו בראשות הממשלה: הסכם שלום, מבצע צבאי, תקיפה חשאית על פי מקורות זרים, יוזמה רצינית כלשהי, משהו. אולי בתחום הכלכלי? כלום.
לא ממש איש מעש. נתניהו | צילום: מרק ישראל סלם
בניגוד לביביפוביה שפשתה בקרב חלק מהציבור ומהתקשורת בישראל, המציירים את נתניהו כמחרחר מלחמה עם אצבע קלה על ההדק, נתניהו לא עושה דבר, אף פעם. כראש אופוזיציה או ח"כ הוא אולי מדבר בנחרצות, מתלהם ומאיים – אבל בפועל, כראש הממשלה אין לנתניהו נטייה ללכת למהלכים גדולים. הוא לא בנוי לזה, הוא לא שם בשביל זה. לנתניהו יש מטרה יחידה, והיא להיות ראש ממשלה. והבעיה עם מהלכים גדולים היא שהם מסוכנים ועלולים, חלילה, לקצר את הקדנציה – ולכן נתניהו עושה הכל כדי להימנע מהם.
אפשר לחשוב ששתי המשמרות של נתניהו בראשות הממשלה נפלו בדיוק בשנים רגועות שבהן אין צורך לעשות דבר, אבל כשבוחנים את הקדנציות שקדמו לכהונתו ואת אלה שלאחריה – קצת קשה להאמין בכך.
ראש הממשלה שקדם לכהונה הראשונה של נתניהו, יצחק רבין, הלך להסכם אוסלו, הסיט מיליארדים לחינוך ולתשתיות ופתח את המשק לעולם. ראש הממשלה שהחליף את נתניהו בקדנציה הראשונה, אהוד ברק, כיהן פחות משנתיים (הקדנציה הקצרה ביותר של ראש ממשלה בישראל), במהלכן הוציא את צה"ל מלבנון והלך לקמפ דיוויד.
אחריו עמד בראשות הממשלה אריאל שרון, שיצא למבצע חומת מגן, הקים את גדר ההפרדה ואז יזם וביצע את תוכנית ההתנתקות. בהמשך כיהן ראש הממשלה אהוד אולמרט, שיצא למלחמת לבנון השנייה ולמבצע עופרת יצוקה, השמיד את הכור הסורי לפי פרסומים זרים, ועל פי דיווחים תקף מספר פעמים שיירות נשק בסודן.
ברור שלא כל היוזמות שנקטו ראשי הממשלה שלעיל היו חיוביות. חלקן, צריך להודות גם מי שתמך בהן בזמן אמת, התבררו כהרות אסון. ובכל זאת, מבלי להיכנס לדיון על נכונות הצעדים, היוזמות מעידות על כך שלנגד עיני ראשי הממשלה הללו היו מטרות וכוונות נוספות מלבד עצם הכהונה. נתניהו לעומתם התברר כראש ממשלה הססן, שנוקט מעט מאוד יוזמות, וגם הן נוטות להסתבך, באשמתו או שלא באשמתו – כמו ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל, הפשיטה על המרמרה ופתיחת מנהרות הכותל. כשר אוצר תחת ראש הממשלה שרון, כשהאחריות לא עליו, דווקא גילה נתניהו פעלתנות רבה.
נתניהו מדבר מצוין, בעיקר באנגלית. אבל המתנגדים לתקיפה יכולים להירגע: נתניהו לא יילך למהלך שעלול לעלות לו בכסאו – אפילו אם הוא באמת משוכנע שהמהלך נחוץ לביטחון המדינה.
טורים קודמים של הכותב:
גרעין איראני או גרעין אורגני: מה יש לדבר כשאין מה להגיד
פרשת חריש: הטבת מיליונים לחרדים על חשבון משלם המסים
עיני עושה סיבוב על ערוץ 10 במקום לטפל באבטלה
|
