"התהליך שאנו מציגים ישפר את התחרותיות במשק ויביא להפחתת מחירים לצרכנים, לצד המשך הגנה מיטבית על האינטרס הציבורי". כך אמר היום חבר הוועדה הממשלתית לייעול מנגנוני רגולציה בישראל, פרופסור יוג'ין קנדל, בתדרוך בנושא.
הוועדה הממשלתית, שהוקמה לאור מסקנות ועדת טרכטנברג, ממליצה במסקנות שהגישה לממשלה וידונו במסגרת התכנית הכלכלית לייעל את הרגולציה בישראל ולבחון את הממשקים בין הרגולטורים השונים. בראש הוועדה עומד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ וחברים בה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
ועדת טרכטנברג הצביעה על כשלים ברגולציה הממשלתית, כמו למשל ריבוי גורמי רגולציה שעוסקים בתחומים משיקים. כשל נוסף הוא היעדר תיאום ושיתוף פעולה בין גורמים רגולטוריים המונע קבלת החלטות מושכלות. לכשלים ברגולציה הממשלתית תרומה ליוקר המחיה, לפגיעה ביציבות ובצמיחת המשק.
במסגרת עבודת הוועדה נעשתה סקירה של בעיות העולות מעבודת הרגולציה הממשלתית, בין היתר בעזרת השוואות לדרכי התמודדות עם בעיות רגולציה במדינות מפותחות בעולם. "החקיקה והמבנה הממשלתי הסבוך הפקידו את אחריות הרגולטורים בתחומים משיקים או קרובים בידי גורמים שונים ועובדה זו יוצרת לא פעם מצבים של היעדר תיאום ואף כפילות", נכתב בדו"ח הוועדה. "מצב זה מעכרב התפתחות משקית, מסכל צמיחה ופוגע באינטרס הציבורי".
פרופסור יוג'ין קנדל | צילום: חן חממה
עיקרי ההמלצות כוללים הקמת ועדת שרים לענייני רגולציה שתפקח על עבודת הרגולציה הממשלתית, כינון מנגנון לשיתוף פעולה בין רגולטורים, שיאפשר העברת ידע ושיתוף וגם פתרון מחלוקות, באופן מקצועי ויעיל, והפעלת תכנית לצמצום בעלויות מנהלתיות הכרוכות בהחלת רגולציה.
המלצה מרכזית נוספת היא חיזוק רגולטורים עצמאיים בתחום התשתיות (משקי תקשורת, אנרגיה, מים ותחבורה). המלצה זו נועדה גם לענות על כשלים מבניים בפעילות הרגולטורית בישראל ולהשוות את רמתה לזו הנהוגה בעולם.
תחום אליו התייחסה הוועדה באופן נרחב הוא נושא האנרגיה: "במקרה הישראלי שבו רוב הפעילות היא של חברות פרטיות הפועלות על פי אינטרס עסקי, יש לוודאות וליציבות הרגולטורית משמעות כלכלית מרחיקת לכת", נאמר בדו"ח הוועדה. "מבנה הרגולציה על משק האנרגיה הקיים המפוצל בין 3 גורמים ייעודיים נפרדים, ופוגם ביכולת להבטיח את הוודאות והקוהרנטיות הנדרשות במשק – בעיקר בשוק הגז ובשוק החשמל".
"רמת התיאום בין גופי הרגולציה השונים איננה תמיד מושלמת, מה שמביא לכך שרמת הסיכון למשקיעים והביורוקרטיה בשוק זה גדלות, והדבר גורר עלויות משקיות בשל התגברות החסמים ועיכוב ההשקעות", מתריעים בוועדה. "מצב רגולטורי זה גורם לפגיעה בתחרות ולהתגברות יוקר המחייה.
אסדת קידוח גז. מנגנוני הרגולציה בתחומי הגז והחשמל יאוחדו? | צילום: אלבטרוס
"במרבית המדינות המפותחות שבהן מהווה הגז מרכיב משמעותי בסל הדלקים במשק החשמל פועלת רשות אנרגיה עצמאית ונפרדת מהמשרד הממשלתי, המרכזת את כלל סמכויות הרגולציה בתחום החשמל והגז", סיכמו בוועדה את הנושא. "הוועדה ממליצה לבחון לעומק אימוץ מודל של רגולטור מקצועי ועצמאי במשק האנרגיה שתרכז את כלל סמכויות הרגולציה בנושא החשמל והגז לשם הבטחת אחידות וודאות רגולטורית במשק האנרגיה".
כמו כן המליצו בוועדה על הגברת אפקטיביות הרגולציה בתחומי התשתיות, בין היתר באמצעות הקמת רשות תקשורת וכאמור רשות מאוחדת בתחום האנרגיה.
"רגולציה הינה נדבך מרכזי בפעילות יעילה של המשק ועל הרגולטורים מוטלת אחריות לפעול להבטחת יעילות השווקים", אמר קנדל, "אך לעיתים, החלטות רגולטוריות מצוינות בהיבט הצר של השוק עליו הרגולטור אמון, יוצרות עלויות עודפות ברמת המשק".
הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, הוסיף: "הרגולציה הממשלתית פועלת היום באופן שמכביד על האזרחים בישראל, עקב חוסר סנכרון בפעילות הרגולציה של הממשלה. יישום המלצות הוועדה יסייע באופן משמעותי גם לסקטור העסקי, והוא משמעותי במיוחד בעת הנוכחית".צביקה אורן: האור שבקצה המנהרה
צביקה אורן, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בירך על המלצות הצוות: "המלצות הצוות הן אור גדול בקצה המנהרה החשוכה של הבירוקרטיה והרגולציה בישראל", אמר אורן. "זה נושא שהעלינו לא אחת גם בפגישותינו עם ראש הממשלה ועם שרים בכירים. המגזר העסקי כולו נאנק כבר שנים תחת עומס רגולציה ובירוקרטיה וסופג עלויות כבדות הנובעות מהן. היום הוא מקבל זריקת עידוד להמשיך ולפעול למען הכלכלה והצמיחה ומקווה שהמלצות אלה הן תחילת הדרך לשפר גם את כושר התחרות במגזר העסקי".
|