|
הצלחת הממשלה לאשר את רפורמת "שמיים פתוחים", למרות התנגדות חברות התעופה והאיום להשבתת נמלי האוויר, מילאה את ראש הממשלה עוז והוא מיהר להודיע על רפורמות נוספות שעומדות לראות אור בקרוב – כמו למשל הגברת התחרות בענף הרכב שבעקבותיה צפויה הוזלה של 10-15% במחירים. במהלך השבוע החלה רפורמת הרכב ללבוש ממשות, לפחות על שולחנות השרטוט של משרד התחבורה, עד שהשר ישראל כץ התריע מפני רכישת רכב במחיר גבוה ממחיר היעד של הרפורמה העומדת להתפרסם.
נתניהו אוהב רפורמות צרכניות: כשהן יוצאות לפועל ומצליחות הן יכולות להיטיב עם האזרחים ללא כל עלות תקציבית למדינה, ומבלי שמשלמי המסים יצטרכו לממן את ההטבה. הבעיה שהיא שמרבית הרפורמות אינן מבשילות כדי לשרת את הצרכנים. חלקן הגדול אינו יוצא לפועל, אחרות נכשלות במבחן הביצוע.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בציבור נוהגים לחשוב שהמוצלחת ברפורמות שביצעה הממשלה הקודמת הייתה פתיחת שוק התקשורת לתחרות, שכתוצאה ממנה ירדו מחירי התקשורת הסלולרית ב-80%. אבל שוק התקשורת הסלולרית נפתח לתחרות הרבה לפני ששר התקשורת הקודם משה כחלון נכנס לתפקידו. כחלון ביצע אמנם מהלכים משלימים חשובים, שחלקם התעכבו בתקופה שקדמה לכניסתו למכרז, אבל לשינוי הגדול מכולם גרמה חברת מירס, שהחליטה, בעקבות חילופי שליטה, להיענות להזמנה לעבור משוק התקשורת המוסדי לשירותים לצרכנים הפרטיים.
נתניהו וכחלון | צילום: רויטרס
הכישלון הצורב והיקר מכולם בתחום הרפורמות היה בתחום הנמלים. עוד בהיותו שר אוצר התלהב נתניהו מהרעיון: כל אחד מהנמלים יהפוך לחברה נפרדת, והחברות ינהלו ביניהן תחרות על לבם של הלקוחות. התחרות תשפר את השירות ותגרום להוזלה שתשפר את כושר התחרות של המשק כולו, ותגיע גם לכיסו של הצרכן שישלם פחות על מוצרים מיובאים.
"רפורמת הנמלים" יצאה לפועל לפני שמונה שנים, אבל היום גם מתכנניה מודים שמדובר בכישלון חרוץ. המדינה השקיעה מאות מיליוני שקלים בהפיכת הנמלים לחברות ובתוספות שכר אדירות, שנועדו לתמרץ את עובדי הנמלים להסכים לרפורמה. עלויות התפעול גדלו, מחירי השירותים עלו, הנמלים הישראלים המשיכו לככב בתחתית מדדי היעילות העולמיים, ומובן שאין מה לדבר על תחרות בענף.
הסיבה לכישלון היא בתוכנית: הוגי הרפורמה לא יצרו את התנאים הנדרשים לתחרות. למשל, יבואן או יצואן שנוח לו, מסיבות של נגישות, להשתמש בנמל חיפה, לא ישקול שימוש בנמל אשדוד גם אם יוצעו לו שירותים זולים יותר.
אם היה צורך בחותמת רשמית לכישלון, הרי שלפני שבועיים הודיעה הממשלה על רפורמה חדשה ומתוקנת בענף: התחרות תיווצר באמצעות הקמת מזח פרטי, שיתחרה בשירותי חברות הנמל הממשלתיות והבלתי יעילות. הרעיון הועלה בעבר מספר פעמים וטורפד, בעיקר בלחץ עובדי הנמלים. אם תצליח הממשלה להוציא לפועל את התוכנית, היא עשויה להשפיע על הענף בתוך חמש עד עשר שנים.
גם רפורמת התחרות בענף יבוא הרכב אינה אלא גרסה מחודשת לרפורמה שהוכרזה לפני יותר משנתיים, בשנת 2010, בעקבות המלצותיה של ועדה בראשות ירון זליכה, אך נותרה בחזקת תוכנית. נראה כי הניסיון לפתח תחרות בענף כשל בגלל מעמדם החזק של היבואנים, מול הסיכון וההשקעה הגבוהה הנדרשים ממתחרים חדשים במסגרת התוכנית לייבוא מקביל.
רפורמת תאגידי המים נחלה הצלחה מסוימת: היא החלה לפני עשר שנים והתקדמה לאיטה. הוגי הרפורמה טענו שהרשויות המקומיות, האחראיות על אספקת המים לתושבים, משתמשות בהכנסותיהן מהשירות למטרות שונות, ואינן משקיעות את הסכומים הנדרשים ברשת המים. כתוצאה מכך נפגעה מערכת אספקת המים, ועשרות אחוזים מהמים המסופקים הולכים לאיבוד. העברת השירות לידי חברה נפרדת הבטיחה שכל ההכנסות מהמים יוקדשו למערכת.
הרפורמה שיפרה את מערכות המים, אולם לשיפור היה מחיר כבד: במקום להקים מספר קטן של תאגידי מים יעילים, הוקמו כ-50 תאגידי מים, רובם קטנים מכדי להיות יעילים. סביב התאגידים נוצרה מערכת חדשה של כיבודים ומשרות מיותרות. כך גרם הניהול הכושל של רשות המים, האחראית לביצוע והפיקוח על הרפורמה, לנזק שנאמד על ידי מבקר המדינה ב-500 מיליון שקל -סכום המגמד את התועלת שהושגה משיפור מצב הרשת.
צילום: מרק ישראל סלם
אולם נראה ששום רפורמה לא גרמה לציבור נזק כבד כמו העברת ניהול קופות הגמל והפנסיה שלנו מהבנקים לידי ברוקרים וחברות ביטוח. הרפורמה, שהותוותה על ידי ועדה בראשות מנכ"ל האוצר ד"ר יוסי בכר, נועדה לשפר את התחרות על ניהול כספי הפנסיה ובכך להעלות את התשואות על ההשקעות ולהוזיל את עלויות הניהול. בפועל, גרמה הרפורמה לעלייה של עשרות אחוזים בדמי הניהול, להגדלת הסיכונים שנטלו המנהלים החדשים בניסיון להגדיל את התשואות, ובשורה התחתונה – לכרסום של מיליארדי שקלים בכספי החוסכים.
חלק גדול מהסדרי החוב וה"תספורות" בשוק ההון הם תוצאה של הניהול הבעייתי קיבלו הגופים המוסדיים בעקבות הרפורמה. הנזק הציבורי של רפורמת בכר קשה לאומדן ונאמד בכמה מיליארדי שקלים. לנזקי הניהול הכושל והעלאת דמי הניהול יש המוסיפים גם את הפסדי המכירה של הקופות והקרנות: הבנקים קיבלו כשני מיליארד שקלים ממכירת הניהול של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בעוד שהמבקרים טוענים שזכויות הניהול שייכות לעמיתים החוסכים ולבנקאים לא הייתה כל זכות למכור רכוש שכלל לא היה שלהם.
בכר טוען עד היום שהוועדה לא שגתה, ומרבית התקלות שהתגלו ביישום נגרמו מפני שהממשלה יישמה את הרפורמה רק באופן חלקי, ולא מילאה אחר ההמלצה להקים מגנון רגולציה ופיקוח על ניהול הקרנות במבנה החדש.
בצד הרפורמות שיצאו לפועל, יזמו משרדי הממשלה עוד עשרות רפורמות ומיני רפורמות, שטרם יצאו לפועל וספק אם ייצאו אי פעם לפועל: כזו היא הרפורמה בניהול חברת החשמל ומשק האנרגיה, הארגון מחדש במינהל מקרקעי ישראל, הגברת התחרות בתחום המזון, הרפורמה והארגון מחדש ברשות השידור ועוד.
איל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עמד בראש ועדות שהמליצו על רפורמות בממשלה הקודמת, וקידם את יישומן של רפורמות, הפרטות ושינויים ארגוניים במינהל הציבורי. השבוע הוא הסביר לי מה כל כך קשה ביישום הרפורמות.
"בניגוד למה שאתה טוען, פוליטיקאים לא כל כך אוהבים לעשות רפורמות: כל רפורמה בשירות הציבורי מעוררת התנגדות של בעלי אינטרסים וצריך להתגבר עליה. את מחיר היוזמה הפוליטיקאי משלם מיד – שביתות, שיבושים בשירות לציבור ומו"מ מתיש שעולה למדינה כסף רב. התמורה, שהיא התייעלות וחיסכון בכסף, מגיעה באיחור, לפעמים אחרי שנים, ולעתים קרובות הצרכן לא מרגיש אותה בכיסו, ואם כן, היא מגיעה אליו רק באופן עקיף.
אייל גבאי. בדיון על עתידה של אי.די.בי פתוח
"הרווח הכולל למשק הוא אמנם גדול, אבל האזרח הבודד אינו רואה אותו בחשבון הבנק שלו. קח לדוגמה את מדיניות השמיים הפתוחים. הוזלה של 15 דולר במחיר הכרטיס נראית לרבים סכום קטן מול המחיר הכבד של פיטורי אלפים וסכנה לקריסה של חברות תעופה".
-כלומר, שר התחבורה טעה כשקידם את הרפורמה?
"להיפך: זו רפורמה חשובה ואני מצדיע לו על הנחישות. שרים רבים חוששים לעלות על דרך הרפורמה, מחשש שלאחר שישקיעו מאמץ ויאבדו פופולריות, הם יטורפדו על ידי ראש הממשלה, שיגזור על גבם קופן קל. זה כמעט קרה לכץ כאשר ערב הבחירות דחה ראש הממשלה את הדיון ברפורמת 'שמיים פתוחים'. אבל כץ לא ויתר, נאבק והביא לאישור הרפורמה".
-ולמרות הכל, ממשיכים פקידי האוצר ליזום ולקדם רפורמות. הם עלולים להכשיל את השר?
"לא. שר האוצר לא נמדד על פי הצלחה של רפורמה זו או אחרת, אלא על פי הצלחת המדיניות הכלכלית והשפעתה הכוללת על האזרח. מי עשויים להרוויח או לשלם מחיר על רפורמות הם השרים האחרים, שהרפורמות הוא מבחנם העיקרי".
בעיית הערוץ הראשון
שר התקשורת גלעד ארדן מודע לציפיות הגבוהות ממנו, ולא רק בגלל הצלחתו של קודמו בתפקיד, משה כחלון. הוא הגיע לתפקיד לאחר קדנציה מוצלחת במיוחד במשרד להגנת הסביבה, כשהוא מצויד בפופולריות רבה בקרב חברי מפלגתו ובחוגים שאינם מזוהים בהכרח עם הליכוד.
יתכן שעומס הציפיות, וההצלחה שקצרה מדיניות הפייסבוק של שר האוצר, הניעה אותו לכתוב את הססטוס בחשבון הפייסבוק שלו בעניין רשות השידור, עליה הוא ממונה: "הציבור אינו חש כיום שהוא מקבל תמורה בעד האגרה, והציבור צודק".
לסטטוס צורף גם מכתב ששלח ארדן ליו"ר רשות השידור ולמנכ"ל הרשות יוני בן מנחם, שבו הוא חוזר על טענתו שהרשות אינה מספקת תמורה לכספי הציבור, וכי בכוונתו לבחון מחדש את הרפורמה האחרונה שכשלה כמו יתר קודמותיה.
בית רשות השידור ביפו | צילום: וויקיפדיה
ארדן הוא שר התקשורת הראשון האחראי גם על רשות השידור המפקחת על השידור הציבורי, וגם על מועצת הכבלים ומועצת הרשות השנייה המפקחת על השידורים המסחריים. לכן יש לו הזדמנות היסטורית לבטל את הפיקוח וההתערבות בשידורים המסחריים. המועצות הן מורסות של שחיתות, מינויים פוליטיים וג'ובים, שאינן מביאות כל תועלת לציבור המממן אותן בסכומי עתק. את שלוש המועצות יש להחליף במועצה אחת הממונה על שידורים ציבוריים בכל הערוצים.
בעיית רשות השידור היא למעשה בעייתו של הערוץ הראשון, שכן הרשות כוללת גם את הרדיו המספק עדיין שירות מעולה וחסר תחליף למאזיניו. בערוץ הראשון מתקיים בינתיים הכלל שהמדינה לעולם אינה עושה את הדבר הנכון לפני שהיא ממצה את כל האפשרויות האחרות: כל הרפורמות שנוסו עד כה התבססו על ההנחה המוטעית שהערוץ מסוגל להבריא את עצמו ולערוך את השינוי המתבקש. אבל האמת היא שמספר האנשים הבלתי כשירים לתפקידם בערוץ גדול כל כך, עד ששום משחק של ארגון מחדש וכיסאות מוסיקליים בין מנהלים גרועים לא ישנה את התמונה.
עד כה לא נמצא השר שיעניק לערוץ את יריית החסד על מנת להקים מחדש תחנת טלוויזיה ממלכתית באיכות סבירה. אם ארדן לא יעשה זאת, מוטב להניח לערוץ שימשיך לגסוס בשקט. שום ארגון מחדש כבר לא יציל אותו.
לטורים קודמים של הכותב:
אל על לא מוכנה לשינויים המהירים בענף התעופה בעולם
הטייקון והיחצ"ן: מדוע באמת בוטל הסדר החוב בין לאומי ודנקנר?
|
