|
משרדי ממשלה וכן עשרות חברת ממשלתיות נמצאים בגירעון של 60.7 מיליארד שקל, עקב חובות שהמשרדים לא פעלו די לגבות אותם – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנוגע למאזן המדינה לשנת 2010. מחר תקיים הוועדה לביקורת המדינה בכנסת דיון בנושא הדו"ח.
"מדובר בחלמאות של ממש", אומר יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס). "איש מפקידי הממשלה לא נותן את הדין על אי-גביית חובות של מיליארדים – וכדי לכסות את הגירעון, המדינה ממהרת לקצץ בתחומים הכי חשובים. לא יעלה על הדעת שהמדינה תבטל סובסידיות חיוניות, תקצץ בחינוך, ברווחה, בבריאות ובביטחון – ובמקביל תתרשל בגביית הכסף המגיע לה מהלווים וממקבלי המענקים".
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן
מדו"ח המבקר עולה בין היתר, כי למרכז ההשקעות במשרד הכלכלה ישנם חייבים בסך של 2.516 מיליארד שקל, והמרכז לא פעל כנדרש כדי להבטיח את הגבייה וקבלת התשלום מחברות שקיבלו ממנו סיוע בעבר. לרשות המים חייבים אזרחים, חברות ורשויות בסך של 1.082 מיליארד שקל. ברשות יש גם איחור ניכר בקריאות המונה של מפיקי המים ומשרת מנהל ההכנסות והגבייה – אינה מאוישת.
גם לביטוח הלאומי ישנם על פי הדו"ח חייבים רבים, ומבקר המדינה מצא כי המוסד אינו מצליח להתגבר על תופעות כמו "גלגול חברות" (בעלי שליטה בחברות שצברו חובות נוטשים אותן – ופותחים חברות חדשות במקומן) ואינו מוציא לפועל את ייעול הגבייה מחייבי מזונות באמצעות עורכי הדין כפי שנדרש בהחלטת הממשלה.
הישיבה מחר בוועדה לביקורת המדינה, תעסוק גם בדו"ח המבקר על מאזן המדינה לשנת 2011, בעניין הלוואות לזמן ארוך. מדו"ח זה עולה בין היתר, כי סכום הריבית על ההלוואות שנתנה המדינה לחברת "מקורות" הוא כ-300 מיליון שקל בתוספת ריבית פיגורים של כ-324 מיליון שקל.
מבקר המדינה, יוסף שפירא | צילום: דוברות מבקר המדינה
המבקר מצא כי בשנת 2001 חדלה "מקורות" להעביר למדינה את תשלומי הריבית, ונתגלעו חילוקי דעות בינה ובין החשב הכללי באוצר – בנוגע לעצם חבות החברה לשלם את הריבית, ואולם הצדדים לא נקטו פעולה אשר תביא ליישוב ולסיום של חילוקי הדעות שביניהם במשך כעשר שנים. מבקר המדינה מציין כי "התמשכות המחלוקת מחמירה את הבעיה וגורמת להצטברות חוב אשר לצדדים אין ודאות בנוגע לעצם תשלומו או למועד תשלומו, ובדוחות הכספיים אף לא ניתן גילוי לעניין זה".
עוד גילה המבקר כי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העריכה את סכום ההלוואות שנתנה – ושמועד החזרתן חלף לפני יותר משבע שנים, בכ-813.6 מיליון שקל. המבקר גילה כי הנתונים שמסרה החטיבה להתיישבות ניתנו על פי הערכה בלבד וטרם בוצעה פנייה לכל לווה שסכום חובו כבר התגבש. עוד נמצא, כי בחטיבה להתיישבות יש אף הלוואות שלא נרשמו בשנים קודמות וטרם נקבעו לגביהן תנאי החזר.
מדו"ח מבקר המדינה לא עולה רק הזנחה בגביית החובות המגיעים למדינה – אלא גם להיפך: המבקר מציין כי בשנים האחרונות נשחק שיעור התמיכה שלה זוכים זכאי משרד הבינוי והשיכון בכ-40% יחסית למחירי הדירות. בעוד שבשנת 1998 המשכנתא המסובסדת שקיבלו הזכאים הייתה נמוכה בשיעור של עד 2% משיעור הריבית הממוצעת בשוק החופשי – הרי שבשנים האחרונות הריבית בהלוואות המוכוונות לזכאים, גבוהה יותר מהריבית הממוצעת בשוק החופשי.
לדעת המבקר, ההתנהלות של משרד האוצר ומשרד השיכון היא אחד הגורמים למגמת הירידה בניצול הזכות להלוואות לדיור על ידי הזכאים, דווקא בעת שמצוקת הדיור הולכת וגוברת. המבקר מדגיש כי משרדי האוצר והשיכון הקשו על הזכאים בעלי הניקוד הנמוך והבינוני בכך שהורו לבנקים להעלות את שיעור הריבית שהם גובים על המשכנתא ממקורותיהם, ולהשוותה לריבית שגובה המדינה.
בדיון ישתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הבריאות, נציבות המים, משרד הכלכלה, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון, ההסתדרות הציונית העולמית, וחברת "מקורות".
|
