מהישיבה בב"ש לטיסת חייו: מיהו דוד מימון, מנכ"ל אל על החדש?

מנכ"ל אל על הוא אחד התפקידים הנחשקים, המתגמלים והקשים בתחום העסקי, אבל כבר למן ההתחלה היה ברור שמימון, סמנכ"ל המסחר והקשרים הבינלאומיים של החברה, הוא המועמד המועדף על בעלת השליטה, תמי מוזס-בורוביץ', אף שלא הייתה חברה בוועדת האיתור שסיננה 16 מנהלים בכירים לשלב הסופי. אחד המועמדים שנחשבו לבעלי סיכויים טובים היה סמנכ"ל הכספים נסים מלכי, שקיווה שתפקיד המנכ"ל יהיה האחרון שלו בחברה. ואכן, כשהתפרסמו התוצאות הרשמיות הודיע מלכי על פרישתו.

מימון כיוון את עצמו לצמרת זה זמן רב. מה הסיכוי של מי שנולד באופקים, למד בישיבה תיכונית של בני עקיבא בבאר שבע והתקדם בתפקידי שלישות ומינהלה בצה"ל, לרשת את הכיסא שפינה זה עתה מפקד חיל האוויר לשעבר? המינוי היוקרתי הוא מבחינתו שיא, וחבריו מדברים על סגירת מעגל והשלמה של יעד שהציב לעצמו לפני 13 שנים: לעמוד בראש חברת ענק.

בגיל 40 החליט מימון לוותר על המשך הקריירה הצבאית ולפנות לעסקים. הוא בדיוק סיים את תפקידו כמפקד בסיס קליטה ומיון, ובאופן טבעי היה מועמד לקידום בדרגה ובתפקיד – כתת אלוף היה אמור לעמוד בראש חטיבת התכנון. "הוא היה האל"מ הראשון בצה"ל שוויתר על קידום לדרגת תת אלוף", אומרים חבריו.

המסלול האזרחי לא היה מהיר ומתוקתק כמו הקריירה הצבאית, אפילו עבור מי שהשתחרר מהצבא מעמדה עתירת קשרים. מפקד הבקו"ם אינו התפקיד הזוהר ביותר, אבל אין כמעט מישהו, בכיר או זוטר, במערכת הצבאית או מחוצה לה, שלא נזקק פעם אחת לפחות לקשר חם עם האיש האחראי לגיוס והשמה של מאות אלפי מתגייסים.

התפקיד הראשון של מימון באזרחות נשמע מבטיח – סמנכ"ל תפעול בחברת תבל טלקום. תבל הייתה חברת טלוויזיה בכבלים שהחליטה להקים רשת עצמאית לטלפון ואינטרנט, לפני שהתמזגה עם החברות האחרות לתוך הוט. למימון היה תפקיד בכיר בחברת ענק שנשלטה על ידי דיסקונט השקעות, אבל ענף הטלוויזיה בכבלים נקלע עד מהרה לקשיים פיננסיים גדולים, בעיות רגולטוריות וטכניות עיכבו את פיתוח המיזם, והוא נסגר זמן קצר לאחר הגעתו. מימון פרש והפך למנהל השקעות עצמאי. בועת הדוט.קום התפוצצה באותה תקופה, תעשיית ההייטק נתקעה, ומימון ייצג אנג'לים – משקיעים מחו"ל שחיפשו הזדמנויות בתעשיית הסטארט-אפים הישראלית.

בדצמבר 2003 חזר מימון למסלול ניהולי ומונה למנכ"ל האגודה למען החייל, ג'וב השמור בדרך כלל לקצינים פורשים, ומשמש תפקיד ביניים או מקפצה לתפקיד בכיר יותר במגזר הפרטי או במנגנון הציבורי. היוזמה החשובה ביותר של מימון כמנכ"ל האגודה הייתה המכרז לשירותים סלולריים מוזלים למתגייסים. המכרז עורר עניין רב בקרב חברות הסלולר, שנאבקו להגדלת נתחי השוק שלהן, וכמובן בקרב הלקוחות ששילמו באותה תקופה מאות שקלים לחודש על השירות.

האגודה למען החייל היא עסק גדול המגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה ומעסיק מאות עובדים, אבל לא היה זה העסק הגדול שלמענו עזב מימון את החיים הנוחים של הצבא.

העניק למימון את הזדמנות חייו. חיים רומנו, מנכ"ל אל על לשעבר | צילום: סיון פרג'

טלפון מרומנו

את הטלפון הגואל קיבל מימון מחיים רומנו, מנכ"ל אל על באותה עת. השניים הכירו עוד בתקופת הצבא, כשרומנו היה קצין בכיר במחלקת כוח האדם של חיל הים ומימון כיהן כראש ענף תכנון כוח אדם.

התפקיד שהציע רומנו היה הרבה יותר מסתם ג'וב: סמנכ"ל השירות באל על. רומנו, בעבר מנכ"ל אל על וכיום מנכ"ל פרטנר, נחשב בחוגי העסקים ל"מר שירות", הרואה ברמת השירות מפתח להצלחתה של חברה קמעונאית, והוא לא היה מנכ"ל אל על היחיד שאפשר היה לפגוש בשעות הקטנות של הלילה, בודק את טריות הקרואסונים בלאונג' שמחזיקה החברה בנתב"ג. מבחינת מימון, המינוי היה המפתח לכניסתו למועדון הסגור של צמרת המנהלים הבכירים בשוק הפרטי.

מימון התברג היטב. חבריו מתארים אותו כמנהל חרוץ מאוד המחויב לשעות עבודה אינסופיות, שמציג דרישות גבוהות לכפופים לו והשלים במהירות פערים מול בכירים בעלי ניסיון והשכלה רחבים יותר בתחום העסקי. שאפתנותו והצטיינותו לא תמיד חיבבו אותו על חברי הנהלה אחרים, אבל רומנו ומחליפו שקדי נתנו בו אמון מוחלט. ב-2010, עם פרישתו של סמנכ"ל המסחר והקשרים התעופתיים אלי כהן, מונה מימון לתפקיד והפך לאיש הקרוב ביותר בחברה לתפקיד המנכ"ל.

בתפקידו החדש היה אחראי מימון למאות ההסכמים לשיתוף פעולה שיש לאל על עם חברות תעופה אחרות וגורמי תיירות, ולפיתוחה העסקי של החברה. אחת היוזמות שהוביל בשנתיים האחרונות היא מחלקת ה"אקונומי פלוס" – שירות לנוסעים המוכנים לשלם 50-150 דולר יותר ממחירו של כרטיס רגיל במחלקת התיירים כדי לקבל קצת יותר מקום לרגליים, יוזמה המאפשרת לחברה להגדיל את הכנסותיה גם בימים שבהם התחרות מקשה על העלאת מחירים.

מימון הוא גם המוביל של המיזם החדש "אפ", שירות הלואו-קוסט שבו התחמשה אל על לקראת הקיץ, אז יתעצם המאבק בתחום הטיסות המוזלות. בתקופה האחרונה עסק מימון גם בניעור האבק מעל מועדון הנוסע המתמיד של החברה, ושיווקו בתנאים חדשים ומעודכנים יותר. כמנכ"ל כבר ישיק מימון את מיזם כרטיס האשראי הממותג של אל על, ששמועות על הכנתו כבר דלפו אבל הפרטים המלאים לא ברורים.

מימון נפרד לאחרונה מרעייתו ועבר מראש העין לתל אביב. יש לו שלושה ילדים, בנו הבכור קצין ביחידה טכנולוגית, בתו סטודנטית לכלכלה ובנו הצעיר תלמיד י"ב. הוא מכור לעבודתו ואינו מחזיק בתחביבי פנאי מיוחדים. יעדי הטיסה החביבים עליו הם ברצלונה וניו יורק.

המבחן: התייעלות

בחירתו של מימון למנכ"ל מסמנת יותר מכל את רצונה של הנהלת אל על בהמשכיות ובמנהל שלא יזדקק לתקופת הסתגלות ממושכת. הוא מכיר את החברה לפרטי פרטים, אף שהתפקיד יחייב אותו לעסוק בתחומים שבהם לא היה מעורב בעבר. הוא מקבל לידיו חברה חזקה ורווחית, שנהנתה מניהול איכותי למשך זמן.

רבים הספידו את אל על בטרם עת וטענו שלא תוכל לעמוד בתחרות הבינלאומית המתעצמת, אך היא אפילו נהנתה מהדימוי המוגזם שלה כחברה חלשה. כאשר ביקש משרד התחבורה להרחיב את התחרות בענף במסגרת הסכם "השמיים הפתוחים", נזעקו ראשי החברה בגיבוי העיתונות וטענו כי התחרות החופשית תפגע קשות בעסקיה. שרי התחבורה והאוצר נבהלו ומיהרו לפצות את החברה באמצעות מימון הוצאות ביטחון בשווי 120 מיליון דולר לשנה. בפועל, אומרים מקורבים לחברה, מדובר ברווח כמעט נקי: בקווים החשובים והרווחיים של אל על מתקיימת ממילא תחרות, והקווים החדשים לא יפגעו בעיקר פעילותה של החברה.

יודע להיות תקיף כשצריך. מימון | צילום: סיון פרג'

בשנה האחרונה נהנתה אל על מיציבות במחירי הדלק ומהתאוששות מתמשכת בתיירות הבינלאומית. החשש העיקרי של מנהלי החברה ובעלי המניות הוא ממידת יכולתה לעמוד במשברים, הפוקדים מדי כמה שנים את הענף, כגון מיתון עולמי או עלייה במחיר הדלק, המהווה כשליש מהוצאות התפעול של החברה.

כדי לשפר את עמידותה ולהגדיל את שוויה חייבת החברה לשפר את מבנה ההוצאות שלה, כשמקור השיפור העיקרי הוא הוצאות השכר. קודמיו של מימון נמנעו מעימותים ישירים עם הוועד, מחשש שעיצומים או שביתה עלולים להסב לחברה נזקים קשים. אולם כעת הלחץ גובר. בעלי השליטה בחברה, משפחת בורוביץ', מעוניינים למכור אותה. המתעניינים העיקריים, בהם משפחת סבן וקבוצות נוספות מישראל ומחו"ל, מתנים את הרכישה בהסדרת מערכת יחסי העבודה בחברה והפחתת הוצאות השכר של קבוצות עובדים "מיוחסות", המשתכרות הרבה מעבר לממוצע בענף. שכר הקברניטים למשל מגיע על פי הערכות ל-150 אלף שקל לחודש.

מימון מכיר את בעיית יחסי העבודה, אם כי לא נדרש לעסוק בה. ניסיונו בתחום לקוח בעיקר מתפקידו כמנכ"ל האגודה למען החייל, שם הסדיר הסכם שכר חדש מול התארגנות העובדים. "מימון אינו מסוג המנכ"לים הכריזמטיים הנישאים על אהדת העובדים, והוא יודע להיות תקיף כשאפשר. ייתכן שדווקא תכונות אלה יאפשרו לו להצליח יותר מקודמיו", אומרים עליו בחברה.