|
הגוף האנושי יודע להתמודד עם מצבי לחץ. ואכן, כאשר אנחנו בסטרס וגם כאשר אנחנו חושבים שאנחנו עומדים להיות בלחץ, מוחנו מנתב את כמויות הקורטיזול מבלוטת יותרת הכליה לשאר הגוף. מה שקורה למעשה, הוא שההורמון גורם לגוף להיות במצב של עירנות מוגברת לסיכונים, מעין כוננות להתמודדות עם מצבי לחץ.
מחקר שנערך בלונדון, הראה שרמות הקורטיזול של סוחרי מניות הוגברו ב-69% במשך שבועיים תנודתיים בשווקים. המחקר האחרון, שפורסם בכתב העת PNAS והתבסס על המחקר האמור, ביקש לנתח את השפעות תוספת קורטיזול שכזו על ההתנהגות שלנו.
החוקרים נתנו למשתתפים במחקר הידרוקורטיזול, שהעלה את הרמה הרגילה שלהם ב-69%, כמעט בדיוק אותה הרמה שנמדדה אצל הסוחרים מלונדון. אז, נתבקשו הנסיינים להשתתף במשחק בסגנון לוטו, שהורכב כדי לבחון את הנטיה שלהם ללקיחת סיכונים. המשחק דרש מהמשתתפים להעריך משתנים דומים לאלו שהיו נדרשים להעריך כאשר היו מחליטים באילו מניות להשקיע.
כשאנו בלחץ מהשווקים, אנו מפחיתים את הסיכונים בלמעלה מ-40% | צילום: רויטרס
התוצאות הראו שמנות קטנות של קורטיזול לא יצרו שינוי רב, אבל הזרמה קבועה של רמות גבוהות של ההורמון הפכו את המשתתפים לשונאי סיכון באופן מובהק: אלו תחת ההשפעה של הקורטיזול הפחיתו את לקיחת הסיכונים שלהם ב-44%.
"כל סוחר יודע שהגוף שלו עובר טלטלות מטורפות שנגרמות על ידי השווקים. מה שלא ידענו עד המחקר הזה הוא שהשינויים הפסיכולוגיים האלו – רמות הלחץ שאנו בקושי מודעים להן – ממש משנות את האופן בו אנחנו לוקחים סיכונים", אמר ד"ר ג'ון קואטס, אחד ממובילי המחקר מביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת קיימברידג', וסוחר בוול סטריט בעברו.
"מפחיד להבין שאף אחד בעולם הפיננסי – לא הסוחרים, לא מנהלי הסיכונים, ולא הבנקאים המובילים – יודעים שהשינויים הקטנים הללו בתאבון לרכישת סיכונים, מתרחשים".
מה שמציע המחקר הוא שהלחץ המתמשך של תנודתיות בשווקים משחרר רמות מוגברות של קורטיזול, ועשוי להוות את הסיבה שסוחרים הופכים לשמרנים בדיוק בנקודה שבה תאבון בריא לסיכון יכול לעזור לשוק תנודתי לצאת מהמשבר ולהתאושש יותר בקלות.
"סוחרים, מנהלי סיכונים ובנקאים אינם יכולים לקוות לנהל סיכונים אם הם לא מבינים שהדחף לקחת אותם מצוי עמוק בתוך הגוף שלנו. מנהלי סיכונים שנכשלים להבין זאת יחוו הצלחה קטנה כשהם יאלצו להתמודד עם משבר", סיכם קואטס.
|
