פוטין משדר כוחנות, אך האם הוא באמת נמצא בעמדת כוח מול אוקראינה והמערב?

בעוד פוטין מזיז את כוחותיו אל קרים ומאיים לפלוש למזרח אוקראינה, הזהיר אובמה מפני "המחיר" שתשלם על כך רוסיה. רבים מאמינים כי אם המערב היה מציג עמדה חזקה יותר, פוטין לא היה מעז לקחת כזה הימור. ובכל זאת, כדי להבין כמה מגוחכת העמדה הזו, צריך רק לחזור ולהביט במה שקרה ב-2008 בגיאורגיה. במהלך אותו קיץ היה ברור שמלחמה עומד לפרוץ, ובכל זאת, כאשר הטנקים החלו לנוע באוגוסט, ממשל בוש היה מופתע.

איומים תקיפים לא הובילו לשום תוצאה אז, והם לא היו מובילים גם היום. למעשה, הודות לברית הדוקה הרבה יותר עם אירופה, ושיקום כלשהו של עמדתה המוסרי בעולם, ארה"ב נמצאת היום בעמדה נוחה יותר כדי לטפל במשבר הנוכחי מאשר ב-2008.

אולם, אי אפשר להתעלם מכך שהמצב אכן מסוכן מאוד ויש להתקדם בצורה זהירה ביותר, ולקחת בחשבון את המציאות בעולם ולא ליפול לפנטזיות של מלחמה קרה חדשה. מלחמה באוקראינה תהיה נוראה – אותם צעירים שנאבקו בחודשים האחרונים על מנת לשנות את ארצם, יאלצו להילחם כעת בשדה הקרב. רבים ימצאו את מותם, וחייהם של אזרחים רבים כבר לא ישובו להיות כשהיו. יחד עם זאת, גם רוסיה תאלץ לשלם מחיר ותמצא כי המלחמה מול אוקראינה הוא לא משחק ילדים.

פוטין. עמדתו התקיפה של המערב לא עזרה ב-2008 | צילום: רויטרס

באופן מפתיע, דווקא הצבא האוקראיני נחשב מוכן יותר ללחימה מאשר הצבא הרוסי. דרך אחת לקבל קנה מידה באשר לאיכות הצבא היא התבוננות על היחס בין לוחמי הסדיר ומגוייסים אד הוק: הכוחות המזויינים האוקראינים מורכבים מ-60% חיילי סדיר מקצועיים, לעומת 30% בלבד אצל הרוסים. יותר על כן, כאשר התפרקה ברית המועצות, חלק גדול מהתעשייה הצבאית שלה נותר באוקראינה, שעד היום מהווה את ספקית הנשק ה-9 בגודלה בעולם. מעבר לכך, סביר להניח שאוקראינה תקבל תמיכה גלויה וחשאית ממדינות נאט"ו הגובלות בה – במיוחד מפולין, ומודיעין אלקטרוני מארה"ב.

כמובן שהצבא הרוסי גדול בהרבה, אך לא יהיה כאן ניצחון קל. באותו הזמן, סנקציות כבדות יחלו להשפיע גם הן. רבים מהאליטה הרוסית יראו את נכסיהם מוקפאים ואת ויזות הנסיעה שלהם מבוטלות. הבנקים הרוסים עשויים להיות מנותקים מהמערכת הפיננסית הבין לאומית ומסחר עם המערב יצטמצם בחצי. בתוך שבועות, הקונים במוסקבה יחלו לראות מדפים הולכים ומתרוקנים.

אבל זה בדיוק מה שהופך את האירועים האחרונים לכל כך מפחידים: פוטין מודע לכל זה ובכל זאת נראה נחוש לנסות את מזלו. הוא איננו, כפי שרבים מאמינים, משחק את התפקיד של מסטר שחמט מתוחכם, אלא יותר של אדם נואש שאין לו עוד מה להפסיד. כדי להבין איך הדברים בוודאי נראים מבחינתו של פוטין, יש להעיף מבט על אזור הים השחור ולראות היכן ממוקמת קרים.

במהלכה של המלחמה הקרה, לברית המועצות הייתה דומיננטיות באזור והיא שלטה בכל חופיו של הים למעט טורקיה בדרום. היום, בולגריה ורומניה הן חברות בנאט"ו, גיאורגיה מנסה להצטרף אליהן, וקרוב לוודאי שאוקראינה תלך גם היא באותה דרך בקרוב.

לפני עשור, כאשר ארה"ב הייתה מעורבת בשתי מלחמות ונמצאה תחת ביקורת בינלאומית על הפלישה לעיראק, ניסתה רוסיה לפצל את הברית האטלנטית. יותר מזה, כספקית הגדולה ביותר של גז לאירופה, רוסיה היתה יכולה להפעיל לחץ בכל מקום בו הוא נדרש על מנת לכפות את רצונה. יחד עם זאת, שינויים בסחר הגז ובצריכה הבין לאומית, צמצמו מאוד את מנוף הכוח הרוסי במהלך השנים האחרונות.

כעת, השינוי הפוליטי באוקראינה, השאיר את חלומו של פוטין לאיחוד אירו-אסיאתי מתחרה לאיחוד האירופי, בגדר חלום. הוא סובל מאופוזיציה הולכת ומתחזקת מבית, ממשבר בצפון הקווקז, ומכלכלה מקרטעת המסתמכת על אוצרות טבע, כך שירידה משמעותית במחיר הנפט יכולה להפיל את הכלכלה הרוסית.

הנשיא אובמה אומר שאל לנו להתבונן על המאורעות דרך עדשות של "לוח שחמט נוסח המלחמה הקרה", והוא צודק. המערב, למרות חולשתו המדומה, שולט למעשה כמעט בכל הכלים ויש לו מעט מאוד מה לקבל. פוטין לעומת זאת, נמצא דחוק לפינה, עם מעט מאוד כלים.
אז כן, צריכים להיות תקיפים. צריכים להבהיר שהתנהגותו של פוטין היא בלתי מתקבלת ותגרור מחיר, אך יחד עם זאת, צריך גם לתת לו סולם כדי לרדת מהעץ עליו טיפס ולצאת מהפינה אליה נדחק ללא השפלה. פוטין לא יכול לנצח, וכנראה שאפילו הוא יודע את זה. מה שנדרש לעשות עכשיו זה לפורר את נחישותו לגבות מחיר משאר העולם על הפסדו.