4 שנים חלפו מאז דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה, כשאסדת הקידוח של ענקית האנרגיה האמריקאית BP דלפה במימיו של מפרץ מקסיקו – והביאה לנזק אדיר מימדים לבעלי החיים והצמחייה הימית באזור. כעת, נראה כי הים החליט שהגיע הזמן לנקמה.
בשבוע שעבר נאלצה חברת BP להשבית מכל פעילות את אסדת הקידוח אשר היא מפעילה לחופי אנגולה למשך 5 ימים – זאת עקב תקיפה של דג חרב ענק, אשר גרם לנזק חמור לאחד מהצינורות המוליכים את הנפט המופק באסדה למיכליות אשר משנעות אותו ליבשה.
"הנוקם". דג חרב בפעולה | צילום: shutterstock
על פי דיווח ברשת החדשות בלומברג, המתקן לחופי אנגולה מפיק כ-180,000 חביות נפט בכל יום, כך שהשבתתו למשך 5 ימים רצופים גרמה לחברה לאיבוד הכנסות של 900,000 חביות נפט. עם הנתון הזה בראש, קשה שלא לחשוב כי הים החליט להעניש את החברה האמריקאית על אותה פגיעה חמורה במאזן האקולוגי של מפרץ מקסיקו בשנת 2010.
אבל מבדיקה מעמיקה מעט יותר, מסתבר כי זו אינה התקיפה המתועדת הראשונה של דגי חרב כנגד צינורות נפט וגז בלב ים. לפי "מגזין הנפט והגז", בשנת 2010 ענקית הנפט הצרפתית "Total" נאלצה להשבית גם היא את פעילות אסדת הקידוח שלה לחופי אפריקה עקב תקיפה דומה, וגם חברת BP עצמה כבר השביתה אסדה אחרת בעבר עקב מקרה של תקיפת הדג האלים את הצינורות הימיים.
ביולוגיים ימיים מסבירים כי אסדות קידוח בלב ים הופכות במהרה למרכזים שוקקי חיים, אשר מושכים אלפי דגים מסוגים שונים – ממש כמו ריף אלמוגים טבעי. דגיגים רבים נמשכים למזון ולחומרים אשר מושלחים מהאסדות אל הים, ואותם דגיגים מושכים דגי טרף קטנים, אשר בתורם מושכים טורפים גדולים יותר – כמו ברקודות, כרישים שונים, וגם דגי חרב. במפרץ מקסיקו, לדוגמא, עשרות אסדות הקידוח הישנות אשר פרוסות ברחבי הים שומרו בכוונה בכדי לשמר את מערך החיים הימי אשר נבנה סביבן. שרידיהן של 68 אסדות הוטבעו באתר אחד, וכך נוצר Grand Isle 9 ("האי הגדול 9")- הריף המלאכותי הגדול ביותר בעולם, הממוקם מול חופי לואיזיאנה.
דליפת הנפקט הגדולה בשנת 2010 | צילום: רויטרס
מצחיק לחשוב כי ממש עד לא מזמן בני האדם נהגו לפגוע בחיות הים (ובמיוחד בלוויתנים ובכלבי ים) בכדי להפיק את השומן הקיים בגופם ולהשתמש בו כחומר בערה. כעת, חיות הים משיבות מלחמה – ופוגעות בהפקת הנפט אשר משמש את בני האדם לאותה מטרה בדיוק. גם אם לא מדובר בהתארגנות מסודרת של חיות הים כנגד ענקית האנרגיה, המקרה הנוכחי מזכיר לנו כי בני האדם אינם שולטים בטבע באופן מוחלט. לפעמים, דווקא ההפך הוא הנכון.
|